תקציר: סיפור רכישת המערה על ידי אברהם כולל שני מאפיינים מרכזיים שאינם הולמים אתר פולחן. ראשית, אברהם רוכש את המערה בכספו הפרטי. מקום קדוש אינו יכול להיות רכוש פרטי ואינו נוסד מתוקף החלטה אנושית, היות ולפי הפסוקים שהובאו קודם לכן, מקומות קדושים נוצרים מתוקף התגלות אלוהית. המאפיין השני הוא שמערת המכפלה אינה משמשת לפולחן דתי כלל ועיקר, אלא לקבורה. אשר על כן, מי שמחפש אסמכתא לכך שמערת המכפלה הינה מקום קדוש כפי שהיא נתפסת כיום, אסמכתא זו איננה בנמצא בפרשת חיי שרה…

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

עודכן ב- 13 בנובמבר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך ארבעה העוסק במערת המכפלה. למאמרים האחרים:

• אבי הראל: מכירת מערת המכפלה – היבטים היסטוריים ומשפטיים;
• אבי הראל: היבטים פולמוסיים בקניית אתרים בארץ כנען;
• יאיר רגב: מערת המכפלה – איך העבירו בעלות?

*  *  *

בפרשת חיי שרה בספר בראשית [1], לאחר מותה של שרה, אברהם קונה את מערת המכפלה, בכסף מלא, לאחוזת קבר משפחתית. קודם שנדון בשאלה האם מתחם מערת המכפלה הינו מקום מקודש, נדון בקצרה בהיסטוריה הקשורה בה.

המסורת המזהה את מערת המכפלה בלב העיר של חברון, הינה מסורת קדומה ועתיקת ימים. כיום מי שמבקר בה עומד ליד מבנה מרשים, למלך הורדוס היה יד בבניינו. הדמיון בין הבנייה של הורדוס בהר הבית לבין הבנייה במערת המכפלה לא מותירה ספק כי אכן הורדוס בנה מחדש את המקום. לא רק שיש מוטיבים שווים בבניית שני המקומות כדוגמת אבני הגזית הגדולות והאומנות המעטרת את קירות המערה, גם התפיסה הכוללת של תכנון המבנים דומה מאוד. על פי המחקר הארכאולוגי, שש המצבות הנראות כיום והמסמנות את מקום קבורת אבות ואימהות האומה, היוו חלק מהתכנון הכולל של מתחם המערה[2]. על פי הידוע, בזמנו של הורדוס, היה מתחם המערה פתוח כלפי השמיים, ואילו בתקופה הביזנטית נבנתה במתחם כנסייה, שהפכה עם הכיבוש המוסלמי למסגד. החל מהמאה ה – 13, ועד ימינו מצוי המסגד במתחם המערה, בחלק הדרומי – מזרחי. מצבות המיוחסות ליצחק ורבקה עומדות בתוך המסגד עצמו, ואילו שאר המצבות ממוקמות בתאים קטנים משני עברי פתח הכניסה למסגד ובצד הצפוני – מערבי.

ראוי לציין, כי המצבות הלוו והנוספות מימי בית שני, אינן הקברים עצמם כי אם ציון גרידא, אשר על כן השאלה העולה מכך היכן נמצאת המערה הקדומה בה נקברו אבות ואימהות האומה? התשובה לכך היא במתחם שנמצא מתחת למתחם המערה הקיים כיום.  במתחם תת קרקעי זה, קיימות מערות קדומות אך בשל קדושת המקום והרגישות הפוליטית, הן טרם נחקרו באופן מקיף. כיום ידוע לפחות על ארבע כניסות למערות אלה אך קשה לדעת אם הן מוליכות לאותו מקום, או אולי הן מובילות למערות נפרדות. שתיים מכניסות אלה ידועות כאלף שנה, מהתקופה הצלבנית ואילך. בשנת 1119, נכנסו נזירים צלבנים דרך פתח הסמוך למצבתו של יצחק, והגיעו אל מערכת של חדרים תת קרקעיים. למרות שהיה קושי רב להיכנס, הרי שבסופו של דבר, הדבר עלה בידם, והנזירים חשפו חדר עגול, שמאחוריו היו שתי מערות. באחת המערות נתגלו להם עצמות, שהם יחסו אותם לאברהם ויצחק. במערה השנייה החיצונית, הם מצאו עצמות שהם ייחסו אותן ליעקב. בנוסף הם מצאו 15 כדים מלאים בעצמות, שייחסו לבני יעקב[3].

בשנת 1170 ביקר במערת המכפלה בנימין מטודלה (ראו תמונה למטה), ואף הוא מתאר בסיפור המסע שלו אודות שלוש מערות זו מאחורי זו. בשנת 1165, ביקר הרמב"ם במערת המכפלה, התפלל בה, וקבע את יום ביקורו שם כיום טוב פרטי למשפחתו. לאחר מכן ביקרו במערת המכפלה דמויות רבות מעלה נוספות, אולם מפאת קוצר היריעה לא ניתן לפרט את רשמיהם במאמר זה.

ונסן[4], שמחקרו משנת 1922 על מערת המכפלה נחשב למפורט ביותר שנעשה, שיער כי כל הפתחים הנמצאים בתוך מתחם המערה, קשורים למערה אחת שתפסה את מרבית השטח המצוי מתחת למתחם. כיום לאחר מציאתם של בתי קברות רבים מראשית האלף השני לפני הספירה, יש לשקול מחדש את עניין הפתחים הרבים לאותם חללים תת קרקעיים, ונראה שיש מספיק מידע בידי החוקרים להציע שחזור אחר לצורתה המקורית של המערה[5].

בתי קברות אלה, היו בהן מערות קבורה קטנות יחסית, והכניסה אליהן הייתה מפתח מלמעלה. באותם מקומות, נמצאו מאות קברים, ולכן ניתן לשער כי שאזור מערכת המכפלה היה משופע במערות קבורה מהסוג האמור. אשר על כן יתכן מאוד כי אברהם קנה את אחת מקבוצת מערות הקבורה שנחצבו בהר חברון בראשית האלף השני לפני הספירה. על קיומם של מערות קבורה רבים באזור חברון מעיד המקרא עצמו באומרו:" במבחר קברינו קבור את מתך, איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך"[6].

האם מערת המכפלה הינה מקום קדוש? לכאורה, לפי מצב הדברים כיום התשובה חיובית. אולם אם נבחן את המקרא נגלה כי מקום הופך להיות מקודש על פי שני קריטריונים, התגלות אלוהית ופולחן דתי שבא בדרך כלל בעקבותיו במקום ההתגלות.

כך למשל, אברהם בנה בכמה מקומות: "מזבח לה' הנראה אליו" [7], יצחק אף הוא בהיותו בבאר שבע, מקדש שם מקום פולחן כדלקמן: "ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה'" [8], זאת בעקבות התגלות אלוהית שחווה במקום, ואחרון חביב יעקב, שהאל מתגלה אליו בבית אל, ובעקבות זאת הוא מכריז ואומר: "אין זה כי אם בית אלוהים, וזה שער השמים"[9]. בשל כך, הוא מציב שם מצבה ויוצק שמן על ראשה, ומתחייב בשבועה לתת מעשר מהכנסותיו לאל. כל הסממנים הללו, הכינוי בית אלוהים, המצבה, השמן והמעשר — הם מאפיינים של מקום פולחן מובהק.

לעומת זאת, הסיפור המקראי אודות קנייתה של מערת המכפלה בידי אברהם, אינו שייך לדפוס ההקמה של מקומות קדושים החוזר תדיר בספר בראשית. יתרה מזאת, המקרא מספר כי אברהם הקים מקום פולחן קדוש בחברון, אולם אין זו מערת המכפלה: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון, ויבן שם מזבח לה'" [10].

מקום פולחן מקודש או מקדש של ממש בחברון ידוע גם בימיו של דוד, אך שוב אין המדובר על מערת המכפלה. זאת אנו למדים מדבריו של אבשלום, בנו של דוד:" אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון" [11], ובמקום אחר מסופר: "ויכרות להם דויד ברית בחברון לפני ה'" [12] שהביטוי לפני ה' מציין במקרא, על פי הידוע מקום של מקדש.

אחרית דבר

סיפור רכישת המערה על ידי אברהם כולל שני מאפיינים מרכזיים שאינם הולמים אתר פולחן. ראשית, אברהם רוכש את המערה בכספו הפרטי. מקום קדוש אינו יכול להיות רכוש פרטי ואינו נוסד מתוקף החלטה אנושית, היות ולפי הפסוקים שהובאו קודם לכן, מקומות קדושים נוצרים מתוקף התגלות אלוהית. המאפיין השני הוא שמערת המכפלה אינה משמשת לפולחן דתי כלל ועיקר, אלא לקבורה. אשר על כן, מי שמחפש אסמכתא לכך שמערת המכפלה הינה מקום קדוש כפי שהיא נתפסת כיום, אסמכתא זו איננה בנמצא בפרשת חיי שרה.

בשולי הדברים, ראוי גם לשים לב למנהגי הקבורה שנהגו בהם בעבר. במשך כל האלף השני לפני הספירה, כולל בתקופת בית המקדש הראשון נהוג היה לקבור את המתים בקבורת רבים במערות קבורה, תוך הזזת עצמותיהם של הנקברים הקודמים לשולי המערה, או למקום ריכוזן במערה גופה. הלוקסוס הקיים כיום, שכל אחד חייב להיקבר בקבר פרטי משלו, יוצר בעיית מקום אדירה, והקבורה בקומות תעיד על כך. אולי שווה לשקול מחדש את הקבורה המשפחתית, ובכך להתגבר על אחת מהבעיות הקשות, חוסר הולך וגובר במקומות לקבורה, היות וההלכה אינה מעכבת על צורת קבורה עתיקת יומין זו.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת חיי שרה;
• אוסף המאמרים אודות אברהם מייסד האומה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), רשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/11/19.

[1] בראשית, פרק כ"ג.

[2] רבקה גונן, ‏על קברים עתיקים ומקומות קדושים – מערת-המכפלה והר-הבית, קתדרה, 34, ינואר 1985, עמוד 4 (להלן גונן -מערת המכפלה).

[3] שם, שם.

[4] ל "א ונסאן, מערכת הקברים של האבות,  ע ' אבישר(עורך), ספר חברון, ירושלים, תש"ל.

[5] ז' ייבין , הערות לגבי המבנה של מערת המכפלה  , עתיקות, ז, תשל"ד,  עמודים: 60-58.

[6] בראשית, פרק כ"ג, פסוק ו'.

[7] שם, פרק י"ב, פסוק ז'.

[8] שם, פרק כ"ו פסוק כ"ה.

[9] שם, פרק כ"ח, פסוק י"ז.

[10] שם, פרק י"ג, פסוק  י"ח.

[11] שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק  ז'.

[12] דברי הימים א', פרק י"א, פסוק  ג'.