יאיר רגב: חוק חסימת אתרים והשלכותיו

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

במסגרת ערעור על מתן צווים להגבלת גישה לאתרים, המפרסמים שירותי זנות, דן בית המשפט העליון באופן תקדימי בשאלה, האם ניתן לנהל הליך משפטי בשמו של בעל דין "אלמוני", באופן ששמו ופרטיו לא יהיו גלויים אף לבית המשפט או לבעל הדין שכנגד (דניאל, 2018).

השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי תכליתו העיקרית של חוק חסימת אתרים היא להגן על הציבור מפני הזמינות ההולכת וגוברת של צריכת שירותים ומוצרים בלתי חוקיים בזירת האינטרנט, והוא נועד להקנות כלים אפקטיביים בידי רשויות המדינה בזירה שהאכיפה בה מוגבלת וקשה.

חוק חסימת אתרים הוא חוק חדש יחסית שנועד להעניק למדינה סמכויות לחסום גישה לאתרי אינטרנט שמהם, על-פי הנטען, מבוצעות עבירות. טרם חקיקת החוק, הייתה נתונה למשטרת ישראל או לבית משפט סמכות להורות על הגבלת שימוש במקום המשמש לביצוע עבירות כגון סרסרות לזנות או סחר בבני אדם. 

טרם חקיקת החוק, הייתה נתונה למשטרת ישראל או לבית משפט סמכות להורות על הגבלת שימוש במקום המשמש לביצוע עבירות כגון סרסרות לזנות או סחר בבני אדם. 

העובדה שפעמים רבות השרתים של אתרי האינטרנט, אתרים והבעלים שלהם נמצאים מחוץ לישראל ומחוץ ליכולות האכיפה הפליליות של משטרת ישראל; מביאה לכך, שניתוק היכולת לצרוך את תוצרי העבירה ולעשות בהם שימוש, היא הדרך היחידה כמעט להביא לצמצום תופעות עברייניות אלה. 

[למאמר המלא של עו"ד לילך דניאל בתקדין, לחצו כאן]

תכליתו העיקרית של חוק חסימת אתרים היא להגן על הציבור מפני הזמינות ההולכת וגוברת של צריכת שירותים ומוצרים בלתי חוקיים בזירת האינטרנט. למעשה, מדובר בשיטת אכיפה חדשנית ושונה משיטת האכיפה ה"מסורתית" – כזו שממוקדת בנקיטת פעולות כנגד העבירה, ולא כנגד העבריין.

אתרי האינטרנט עצמם אינם אישיות משפטית נפרדת. "כתובת" האתר היא אך שם המתחם שלו (Domain), הנרשמת על שם אדם פרטי או אישיות משפטית כלשהי – כגון חברה או עמותה...

כניסתו של האינטרנט לחיינו הצריכה את עולם המשפט להתמודד עם שאלות חדשות ומאתגרות, שהרבה מהן מבוססות על כך שניתן לפעול באמצעות האינטרנט באנונימיות מוחלטת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.