ענבל פרג: אשת לוט – טראומה והתמודדות

[למקור התמונה, לחצו כאן]

ענבל פרג היא פסיכותרפיסטית גופנית הוליסטית ועוסקת במיזמים חברתיים בקהילה.

*  *  *

אש וגפרית נוחתים מהשמיים. הכול נחרב, נלכד בתוך סערת ההרס. איש לא יצא משם...

איש אחד, לוט, הוזהר מפניה. שליחי האלוקים הודיעו לו לברוח. סדום עיר של חטאים כבדים, לא תהיה, לא כך.

לוט חייב למהר, לוקח אשתו ושתי בנותיו. הוא מתמהמה, מחפש מה לקחת... השליחים מאיצים, אך הוא יתכן לא מוצא את נפשו. לוט נדרש לברוח אל ההר. אינו מכיר דרכיו ומתחנן לברוח אל עיר סמוכה.

אשת לוט מביטה בזוועה. גיבורת המיתוס, מי היא בעצם? כאן היא ללא שם, נטולת זהות אישית. במחי הרגע ההוא, הבוער והקפוא, כל דמותה הפכה לצל.

נאמר לא להביט לאחור, בשום אופן! אך היא מתקשה להשאיר את העבר. "ותהיי לנציב מלח". מבחינתה סיפור הבריחה נעצר.

ללוט אין זמן להתאבל על אשתו, אי אפשר לעצור, רק קדימה. מהפחד הוא בכל זאת בורח אל ההר. כשחש יותר בטוח, נכנע וכורע. לוט עסוק באישי, בכאן ועכשיו. סיפור הישרדות אחד.

בנותיו של לוט מתחילות סיפור הישרדות שני.

[למקור התמונה, לחצו כאן]

אמא לא נשמעת שם. אבא הוא כבר לא האבא. החשוב הוא המשך הקיום, לזרוע זרע. בסירובן לקבל את מה שנדמה להן רוע הגזרה, הן משכרות את האב ושוכבות עמו. יצר החיים, פנים רבות לו.

סיפור אחד, מספר דרכים להתמודד.

קיימות שלוש דרכים אופייניות להתמודדות עם טראומה:

  • לחימה (Fight);
  • בריחה (Flight);
  • קפיאה (Freeze).

לוט בורח ממקום למקום;

בנותיו נלחמות בעד המשכיות;

אשתו קופאת.

כולם מנסים לשרוד.

מה מנסים לומר? הציווי "המלט על נפשך, אל תביט אחריך"

ניתן ללמוד שלא החזרה לטראומה תביא לריפוי אלא ההיאחזות בחיים. אין זה אומר שנדחיק, אלא שנחפש קודם את הכוחות. הבנות בניגוד להורים, נתפסות כבעלות התושייה, גם אם המעשה נחשב ללא מקובל. אין כאן המלצה למעשה, אלא למניע. הן פועלות בהווה מתוך חשיבה על העתיד; ומה אם לא הריון מהווה המשך החיים?

המספר טורח להדגיש, שהצאצאים קיימים עד היום...

[יוצר התמונה: hadarski. האתר: תפוז אנשים. התמונה היא תמונה ציבורית]

מצד שני, הציווי מסמל ניתוק רגשי. אפשר לראות בהורים כמייצגים שתי תגובות קיצוניות ומנוגדות. קפיאה מול בריחה אובססיבית. בשניהם, חוסר היכולת להכיל את המתרחש ואיבוד שליטה גופני.

גם ממבט זה, המפתח בידי הבנות. בתהליך ההתמודדות כל דבר בזמנו. קודם הבחירה בחיים וחיפוש הכוח המרפא.

עבור כל אחת מהדמויות, ההתמודדות עם הטראומה קשורה גם בגוף. לתנועה יש חשיבות בשחרור.

איננו יכולים לדעת איך נגיב במצב דחק עד שנקלע לכזה. בכל זאת בטיפול, אנו יכולים לבחור לאן ואיך ללכת. הכתוב מציע, עם הפנים קדימה.

© כל הזכויות שמורות.

.

2 thoughts on “ענבל פרג: אשת לוט – טראומה והתמודדות

  1. ", המפתח בידי הבנות. בתהליך ההתמודדות כל דבר בזמנו. קודם הבחירה בחיים וחיפוש הכוח המרפא.
    איננו יכולים לדעת איך נגיב במצב דחק עד שנקלע לכזה. בכל זאת בטיפול, אנו יכולים לבחור לאן ואיך ללכת. הכתוב מציע, עם הפנים קדימה " אהבתי את הניתוח שלכל אחד יש ראייה אחרת:
    אצלי הראייה מתחלקת לאדם שמקשיב לד' ולהוראות הפעלה (לוט=בורח להר למרות שרצה לעיר)
    ולאלו שלא מקשיבים:
    אשת לוט הסתכלה אחורה ונענשה והבנות שכבו עם אביהם וצאצאיהם המשיכו("המספר טורח להדגיש, שהצאצאים קיימים עד היום…")= כלומר אין דין אחד לכולם.
    "מהפחד הוא בכל זאת בורח אל ההר. כשחש יותר בטוח, נכנע וכורע"= מקשיב לד' כי צריך לפחד מד' כי אחרת יכעס.
    " בסירובן לקבל את מה שנדמה להן רוע הגזרה " = סירובן לקבל משמע ידוע שיש דרך רעה ודרך אחרת ובחרו לא להקשיב לד' ותוגמלו למרות זאת….
    "אשתו קופאת"=לא הקשיבה לאיסור מד' ונענשה
    בכל מקרה בחיים אנחנו עושים בחירות.לא בוחרים בשבילנו. יש רק ספר חוקים.ועל הדרך שבחרנו אנחנו משלמים או מקבלים תמורה. לא שואלים אותנו איך נרגיש עם ההחלטות שמוחלטות בשבילנו. ולא תמיד נדע מה יהיו ההשלכות.אין שחור או לבן.
    לפי הכתוב צריך להסתכל קדימה – אבל הילדות הן חלק מהעבר….כלומר אין ניתוק מוחלט מהעבר….הוא חלק מהחלטותינו… והאמא שהפכה נציב מלח -לדעתי מסמל את הסוף לבכי(דמעה=מלוחה).אין מה לבכות על העבר אלא להמשיך קדימה.

    • תודה גבי על הזווית שלך. מעניין.
      יש כאן את המפגש בין הדחף הפנימי אישי לבין מה שאנחנו חושבים שמצופה מאיתנו.
      והאחריות שלנו כאשר אנחנו פועלים בשילוב ביניהם.
      תודה לך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.