מאז, התקיפות של המערך האסטרטגי האיראני בסוריה והפרסום של מבצע המוסד באמצע טהרן פגעו ביוקרה האיראנית בצורה משמעותית. מעצמות אזוריות בסדר גודל של איראן אינן יכולות להרשות לעצמן פגיעה ללא תגובה...
התגובה האיראנית המובטחת צפויה אחרי שני מועדים שחשוב לאיראנים שיעברו בשקט: הבחירות לפרלמנט בלבנון ב- 6 במאי; והודעת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אם הוא מאשרר את הסכם הגרעין עם איראן, במתכונתו הנוכחית, ב- 12 במאי (הפרסומים, על פעילות מחודשת באתר הגרעיני בפורדו, מעידים שהפיקוד האיראני נתון כרגע להסכם הגרעין):
[לכתבה המלאה של ניר דבורי במאקו, לחצו כאן. תמונות הלוויין שצולמו בכתבה צולמו על ידי הלוויין הישראלי "ארוס B" של החברה ImageSat International (ISI)]
ההחלטה האמריקאית - בדבר עתידו של הסכם הגרעין - תהיה אחד הזרזים לתגובה האיראנית. באופן פרדוקסלי למדי, דווקא שמירה על מסגרת ההסכם מסירה חלק מהמגבלות האיראניות.
[למאמר: 'בדרך למלחמה?', לחצו כאן]
בפני האיראנים יעמדו מספר שיקולים ומגבלות בבחירות מטרותיהם
שימור עתיד המערכים האיראנים בלבנון
האיראנים הקימו בהשקעה כספית אדירה מערך של נשק תלול מסלול (תמ"ס) רחב ממדים בלבנון. אחת ממטרות המערך הלבנוני היא ייצור הרתעה מפני תקיפה ישראלית של אתרי הגרעין האיראנים. רגע האמת של המערך הזה לא הגיע עדיין. על כן, אין להם אינטרס בתגובה, שתייצר הסלמה, שתעמיד את המערך הלבנוני שלהם בסכנה.
מניעת פגיעה בהתבססות בסוריה
החרפת העימות אל מול האיראנים בסוריה, ופגיעה במאמציהם להתבסס בה, מאוד לא טובה לאיראנים בנקודת הזמן הנוכחית. על כן, האינטרס שלהם הוא להימנע מתגובה שתייצר הסלמה, שתעמיד את ההישגים הסוריים שלהם בסכנה.
נשארה הזירה הבינלאומית...
רוב המגבלות הקיימות מקומית אינן קיימות בחו"ל וסביר להניח שהחבר קאסם סולימאני - מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן - עובד על תגובה...
[בתמונה: כותרת 'ידיעות אחרונות' על הרס השגרירות הישראלית בארגנטינה, ב-17 במרס 1992. הפיגוע שיזמה איראן בשגרירות קטל 29 בני אדם, בהם ארבעה שליחי משרד החוץ]