חגית לרנאו: גזע, מעמד כלכלי ופשיעה

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

חגית לרנאו 2

ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

למה ההסתברות של גבר שחור - שנולד למשפחה במאיון העליון - להיות במאסר, זהה לזו של גבר לבן שנולד למשפחה במעמד כלכלי בינוני-נמוך?

בארצות הברית קיים עיסוק אקדמי רב בניסיון להסביר את מעורבות היתר של שחורים בעבריינות ובפשיעה, ואת שיעורי הכליאה הגבוהים של שחורים יחסית ללבנים או היספנים.

אחת השאלות המרכזיות בתחום מחקר זה היא 'האם המשתנה הרלוונטי להסבר תופעות חברתיות אלו קשור למעמד כלכלי או לגזע?'. כלומר, האם מעורבות היתר של שחורים בעבריינות משקפת את המבנה הכלכלי בארצות הברית, אשר בו קיימת קורלציה חזקה בין גזע לעוני, או שהיא ביטוי של גזענות כלפי שחורי עור; שאז, היחס החברתי דוחק בני נוער מקהילות שחורות בכל מעמד כלכלי, להעמקת דפוסי התנהגות עבריינות בשל חסמים להשתלבותם במערכות נורמטיביות, ובשל הפלייה ביחסן של מערכות חברתיות, כולל מערכת אכיפת החוק, כלפיהם.

מענה מרתק לשאלה זו ניתן למצוא במחקר רחב היקף, אשר ביצע צוות חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד והרווארד בשיתוף פעולה עם חוקרים מלשכת הסטטיסטיקה של הממשל. המחקר בחן נתונים על מצב כלכלי וחברתי של כל אזרחי ארצות הברית שהם ילידי 1983-1978, בין שנולדו בארצות הברית ובין שמשפחותיהם היגרו בילדותם, עת הגיעו לסביבות גיל 30. סך הכול בחנו החוקרים את המצב הכלכלי והחברתי של כ-20 מיליון נבדקים.

[למחקר המלא, לחצו כאן:  http://www.equality-of-opportunity.org/]

אחד הנתונים שנחשפו במחקר מתאר את אחוז הגברים השוהים במאסר ביום מסוים, בחלוקה לפי גזע ולפי מעמד כלכלי של משפחות המוצא. שני נתונים מספרים סיפור מדהים (שקופית מס' 1):

  • מקרב הגברים שנולדו למשפחת בעשירון התחתון (שהיו, כאמור, בסביבות גיל 30 בעת ביצוע המחקר) כ-17% מהגברים השחורים שהו במאסר ביום בו נערכה הבדיקה; לעומת 6% מהגברים הלבנים.
  • מקרב הגברים השחורים שנולדו למשפחות במאיון העליוו, כ-2% היו במאסר. נתון הזהה לאחוז הגברים הלבנים ששהו במאסר מקרב המשפחות בעשירון הרביעי. מכאן, שההסתברות של גבר שחור שנולד למשפחה במאיון העליון להיות במאסר זהה להסתברות של גבר לבן שנולד למשפחה במעמד כלכלי בינוני-נמוך!

לגברים שחורים קשה יותר להשתלב בתעסוקה

הנתונים לגבי כליאה מוסברים בין היתר בנתונים המלמדים כי גברים שחורים בכל עשירון חברתי/כלכלי מתקשים יחסית לשמור על המעמד הכלכלי של הוריהם: הם מתקשים להשתלב בשוק העבודה, ומרווחים בממוצע פחות מגברים לבנים שנולדו ברקע כלכלי וחברתי זהה.

מעניין לציין כי שיעור הכליאה של נשים שחורות שנבדקו במחקר זהה לזה של נשים לבנות באותו מעמד כלכלי/חברתי, וכי אף שקיימים הבדלים בכושר ההשתכרות בין נשים וגברים, לא נמצאו הבדלים בכושר ההשתכרות בין נשים שחורות ונשים לבנות שנולדו ברקע כלכלי וחברתי זהה (שקופית מספר 2).

הקשר בין דמויות הוריות גבריות ותפקוד חברתי

נתון שעשוי להסביר חלק מהקשיים הייחודיים בהם נתקלים גברים שחורים הוא העדרן של דמויות הוריות גבריות בקהילת המוצא. הממצאים מראים, שבקהילות של שחורים, אחוז המשפחות בהן נוכחים אבות מתפקדים נמוך בכל מעמד כלכלי יחסית לקהילות של לבנים. בקרב קהילת עניות של שחורים כ-66% מהילדים גדלים בקהילות ללא נוכחות משמעותית של דמויות הוריות גבריות. זאת, בניגוד למחקרים קודמים שבחנו את הרכב המסגרת המשפחתית,

מחקר זה מתייחס לאחוז המשפחות בסביבת המגורים בהן הייתה נוכחות של דמות אב. הערכת החוקרים היא שנוכחות של אבות מתפקדים בקהילת המגורים יכולה למלא עבור הילדים את החסר שנוצר בשל העדר דמות אב בבית. אך בקהילות בהן נוכחות של דמויות הוריות גבריות היא דלה מאוד, משפיע העדרה של דמות גברית על התפתחות נורמטיבית של בנים.

One thought on “חגית לרנאו: גזע, מעמד כלכלי ופשיעה

  1. המאמר מרתק , אבל חסרים בו כמה חיבורים וגם מנגונים מסבירים. לדגומה האם הוכח שילד שגדל ללא דמות אב הוא אכן ילד אלים\ עברייני יותר?

    נקודה אחרת – התסמכות על שיעורי כליאה באופן כללי היא בעייתית בארצות הברית בגלל חקיקה שונה ביחס לסמים. בסרט התיקון ה-13 (וגם בסדר הבית הלבן עונה 2) יש טענה כי חוקים נגד קראק מחמירים הרבה יותר מאשר חוקים נגד קוקאין – דבר זה נובע לפי הטנעה מכך שסם הקוקאין נצרך יותר על ידי לבנים ואילו קראק יותר סם של שחורים (עניים). גם הענישה וגם האכיפה היא שונה – אפשר לראות בסרט דוגמואת ליחס מפלה מצד המשטרה כלפי שחורים. בסדרה "האשה הטובה" אפשר לראות בעיות במערכת המשפט בארצות הברית – במיוחד כלפי שחורים ועניים בגלל שעומס בבתי המשפט מתורגם למערכת שיפוט מהיר שדוחפת אנשים למעצר ולמאסר – הדברים האלה משפיעים ב-3 דרכים. מצד אחד – הדבר מטה את הסטטיסטקיה לרעת השחורים, מצד שני אחרי מעצר או מאסר קשה יותר למצוא עבודה ודבר שלישי – מאסר הוא דרך נהדרת לשמור ולטפח תרבות עבריינית ולהפוך עבריינים קטנים לעבריינים כבדים שנשאבים לתוך תרבות הפשע.

    מה שחסר במאמר הזה הוא התייחסות רצינית יותר למגנונים נפשיים, מנגוני למידה חברתית ומגנוני תרבות. מאז שנות ה-70 והמאבק למען זכויות אדם, קיימת בקרב השחורים תרבות שרואה בפושע סוג של מורד בחברה הלבנה. ניתן לראות זאת בתרבות הראפ. דבר זה הן משקף את הייאוש מהחברה הלבנה \ קפיטליסטית שבה השחור מרגיש חסר תקווה, וסובל מאפליה, וגם מגביר את הלגיטמיות של פשיעה, סמים וכו'.

    דבר חשוב בהקשר זה הוא היחס של קהילות עניות לעישון טבק. זה תחום שקל יותר לבדוק אותו היות ויש מחקרים ברורים יותר וגם קל יותר לבדוק אם אדם הוא מעשן או לא. כמו כן עישון (וגם שתיית אלכוהול) הם דברים שמגדילים נכונות להכנס לסמים. הנקודה היא שיש הבדלים בין קהילות עניות לבין קהילות של מעמד בינוני ועשיר. העשירים הבינו שעישון מסוכן ולכן הסיכון של נער בן 14 להשאב לעישון הוא קטן יחסית, בקהילות עניות התובנה הזאת לא חלחלה או שעישון עדיין נתפס כדבר נורמטיבי- עניים מעשנים יותר והסיכון של ילד שגדל בשכונה ענייה להתחיל לעשן גדול במאות אחוזים לעומת ילד בשכונה עשירה. למרות שלפי החוק אסור לשווק טבק לילדים ובני נוער, קיימת נורמה של מכירה והסכמה עם שיווק של טבק לבני נוער (לדוגמה בישראל שיווק טבק באינטרנט). את העישון לא צריך לבחון רק בצורה אישית אלא בצורה חברתית – שכן התחלת העישון (שהוא דבר ממכר מאד) היא ב"טקסי חניכה" בגיל 11-15 שבהם נערים מעשנים "מקבלים" לחברה המבוגרת ילדים בגיל זה.

    דבר דומה מתרחש בתרבות הפשיעה. בגיל 14 כבר מאוחר להוציא ילד מתרבות הפשע כי הוא כבר קיבל קודים וראיית עולם של עולם הפשע. כמו בטבק יש כאן גם גורמים של "התמכרות" – אם זה התמכרות לסמים שונים, או אלכוהול (המשמשים גם כאמצעי לא מוצלח בנסיון לפריקת מתח נפשי עודף) ואם זה היבטים של "מלכודות עוני" או "מלכודות פשע" – כלומר דברים שגורמים לכך שאם גדלת בשכונה עם פשיעה או משפחה עם פשיעה הסיכוי שלך לפנות לדרך זו גבוה יותר – לדוגמה אבות שלא נמצאים – בגלל שהם בורחים מהחוק , או בגלל שהם כלואים, או בגלל שהם עובדים בעיר מרוחקת – פרושים ילדים שגדלים ללא דמות אב – דבר שמגדיל פשיעה ושוב גם בדור הבא. דוגמה אחרת היא מהי דמות הילד המקובל בגיל 11 או בגיל 14 ? היבט נוסף הוא שהיבטים כמו השכלה ופעילות גופנית הם דברים שיכולים למשוך אנשים החוצה מתרבות הפשע – אבל השכלה לדוגמה היא לא אפיק מאד משתלם בקרב שחורים בגלל הפליה בשוק העבודה – כך ששחורים עם השכלה גבוה גם כן מתקשים למצוא עבודה – ולכן אפיקים כמו סחר בסמים יכולים להראות מפתים הרבה יותר.

    לסיכום המחקר מעניין אבל צריך לקשור אותו למנגנונים נוספים של תרבות, פסיכולוגיה , קהילות וכו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.