אבי הראל: הקשר של הורדוס לחג החנוכה

[התמונה: הורדוס כובש את ירושלים, ז'אן פוקה. התמונה היא נחלת הכלל][התמונה: הורדוס כובש את ירושלים, ז'אן פוקה. התמונה היא נחלת הכלל]

חג החנוכה במחוזותינו נחשב לחג מרכזי וחשוב בכל המגזרים. המגזר הדתי מייחס לו ערכים של טהרה, אמונה, גבורה  ודבקות באל, ואילו מההיבט החילוני המדובר בחג הקשור בעיקר לעוז רוחם הצבאי של החשמונאים. הקשר של אור ואש לחג החנוכה הנראה לנו כיום כמובן מאליו, לא היה קיים בעבר הרחוק, וכל ההסברים ההיסטוריים שמנסים לקשור בין חנוכה לאש אינם עומדים במבחן המציאות ההיסטורית...

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 29 בנובמבר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

חג החנוכה מתואר בקצרה בספר מקבים א׳  באופן הבא: "(נא) ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. (נב) ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. (נג) ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. (נד) ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. (נה) ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. (נו) ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. (נז) ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'. (נח) ויבנו גם בעת ההיא חומות בצרות ומגדלים גבוהים מסביב למקדש על הר ציון למען לא יוסיפו הגויים עוד לשחתו כבראשונה"[1].

[בתמונה משמאל: כריכת ספר מקבים א', מבוא תרגום ופירוש: אוריאל רפפורט. ספריית דוד וימימה יסלזון, 2004]

ספר מקבים א' (ראו תמונת כריכה משמאל), שנכתב בסמיכות לאירועי אותן שנים, כנראה בימי שלטונו של בן אחיו של יהודה, יוחנן הורקנוס הראשון (134 – 104 לפנה"ס), הגיע אלינו רק בתרגומו היווני. המחבר האנונימי של ספר זה, מתאר חג בן שמונה ימים הדומה מאוד לחגי בית ראשון האחרים. בדומה להם הוא כלל הקרבת קרבנות ותפילות הודיה לאל ונמשך שמונה ימים בדומה לחג הסוכות. התיאור האמור מספר  מקבים א׳, לא כולל כלל את הידוע לנו כיום -  הדלקת נרות, כפי שאנו מכירים כיום.זאת ועוד. נס פך השמן, שעליו מבוסס חג החנוכה, לא מוזכר כלל  בספר מקבים, ולא זו בלבד, אלא שאינו נזכר  באף לא אחד  מהספרים  שנכתבו אחריו(פרט למקור תלמודי אחד אותו נזכיר בהמשך).  אם כך אין לנו אלא להניח כי חג החנוכה במתכונתו הנוכחית מבוסס על מצא אחר.

[בתמונה משמאל: כריכת ספר מקבים א', מבוא תרגום ופירוש: אוריאל רפפורט. ספריית דוד וימימה יסלזון, 2004]

אם נס פך השמן אינו הבסיס והמקור של חג החנוכה, מדוע אם כן הוא נחוג במשך שמונה ימים? בספר מקבים א' אין מענה לשאלה  זו, אבל ההנחה הרציונלית אומרת כי יהודה המקבי לא המציא את חנוכה ממוחו הקודח, אלא התבסס ככול הנראה על תקדימים שהיו ידועים לו  מהמקורות היהודיים שהיו מונחים לפניו. כך למשל, ידוע היה כי טקס חנוכת המשכן במדבר סיני נמשך שמונה ימים[2], או לחילופין שלמה שבנה את בית המקדש הראשון חנך אותו בטקס שנמשך אף הוא שמונה ימים[3] .

דוגמה נוספת ניתן להביא מעזרא הסופר. כאשר הוא מגיע לירושלים עם העולים מבבל (שבי ציון), הוא מקריא לקהל שומעיו לקהל את ספר התורה, והחג הראשון שהם חגגו היה חג הסוכות שנמשך שמונה ימים[4] . אשר על כן, ליהודה היו מספיק תקדימים לקבוע חג של שמונת ימים בהסתמכותו על אירועים דומים בעבר נמשכו פרק זמן של שמונה ימים.

מתי החל חג החנוכה להיות מזוהה עם אור ואש? כנראה בשלהי המאה הראשונה לספירה, כי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מכנה את החג בספרו קדמוניות היהודים כחג האורים, אולם אין הוא מזכיר כל סוג של פולחן המוכר לנו כיום כהדלקת נרות. בנוסף, אין הוא יודע מה מקור שם החג חנוכה, והוא משער כי: " ונראה לי, שנתנו את הכינוי הזה לחג, משום שאותה הזכות (לעבודת ה') הופיעה לנו בלי שקיווינו לה״[5].

[בתמונה: לאור נרות חנוכה/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]

[בתמונה: לאור נרות חנוכה/ ציירה: אהובה קליין(c) שמן על בד]

המקור הראשון שבו יש קשר בין חנוכה לאש, מצוי באיגרת המופיעה בתחילתו של ספר מקבים ב'[6]. באיגרת נאמר לאנשי הקהילה היהודית באלכסנדריה לחגוג את חג האש בדומה לחג הסוכות, כלומר במשך שמונה ימים.

ברם, בדברי אלה עד כאן, אין הסבר מניח את הדעת מי המחולל של חג החנוכה בהקשרו לאור ואש. באחד מהמחקרים המקוריים על שאלה זו, טוען פרופ' משה בנוביץ'[7], כי מחולל החג הוא לא אחר מאשר הורדוס המלך. לפי דבריו, הורדוס שמלך משנת 37 לפנה"ס, עד שנת 4 לפנה"ס, ניסה לנכס את חג החנוכה לעצמו, בה בעת שהוא רודף עד חורמה אחרי אנשי בית חשמונאי. לשון אחר, היה זה הורדוס שקשר בין החג לאור ואש, וזאת גם לנוכח העובדה שבית המקדש המשופץ על ידו נחנך בחורף, כמו גם מועד הכתרתו של הורדוס בסנאט של רומי.

חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה, הביאו לשינוי מהותי בחגיגת חג החנוכה. במשנה, חג החנוכה כלל אינו מופיע במסכת נפרדת כיאה לחג חשוב בתולדות עם ישראל. יתכן שהקשר להורדוס עליו דברנו קודם לכן, גרם לרצון לטשטש את חג החנוכה ולהצניעו עד כמה שניתן. בתלמוד הבבלי[8], אנו מוצאים אזכור אודות החג, וגם שם המדובר באזכור טלגרפי, המדבר על נס פח השמן שהספיק לשמונה ימים במקום יום אחד, ולמחלוקת המפורסמת בין בית הלל לבית שמאי אודות סדר הדלקת הנרות, האם אנו מתחילים בשמונה נרות ואז מפחיתים בכל יום נר אחד, לדעת בית שמאי, או אנו מתחילים בהדלקת נר אחד ביום הראשון ובכל יום מוסיפים עליו נר נוסף כדעת בית הלל(כנהוג כיום).

אחרית דבר: חג החנוכה במחוזותינו נחשב לחג מרכזי וחשוב בכל המגזרים. המגזר הדתי מייחס לו ערכים של טהרה, אמונה, גבורה  ודבקות באל, ואילו מההיבט החילוני המדובר בחג הקשור בעיקר לעוז רוחם הצבאי של החשמונאים. הקשר של אור ואש לחג החנוכה הנראה לנו כיום כמובן מאליו, לא היה קיים בעבר הרחוק, וכל ההסברים ההיסטוריים שמנסים לקשור בין חנוכה לאש אינם עומדים במבחן המציאות ההיסטורית. אשר על כן, הצעתו המקורית והמעניינת של פרופ' משה בנוביץ', יכולה לתת מענה לשאלה זו. מחולל החג בהקשרו הנוכחי היה הורדוס המלך, וזו אחת הסיבות המרכזיות מדוע חז"ל במשנה ובתלמוד ממעטים לדבר ולעסוק בו כפי שהיה מצופה מחג חשוב ומרכזי.

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] מקבים א', פרק ד', פסוקים נ"א – נ"ז, מתוך אתר דעת, תרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרענקיל עריכה וניסוח: יהודה איזנברג.(שאר המקורות מספר מקבים לקוחים מאתר זה).

[2] ויקרא, פרק ח', פסוקים -  ט'־כ״ד.

[3] דברי הימים ב', פרק ז', פסוקים - ח'־י"א.

[4] נחמיה, פרק  ח',  פסוק  - י"ח.

[5] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים,  תרגום אברהם שליט, עמוד 324.

[6] מקבים ב', פרק א׳, פסוקים י׳־ב׳. ראה את מאמרו של איילון גלעד, נס לא קרה לנו: על מקור החנוכה, ומדוע הסביבון הוא למעשה רולטת הימורים?, הארץ, 21.12.2015. חלק מהמקורות המובאים במאמרי זה לקוחים משם.

[7] בנוביץ', מ. הורדוס וחנוכה, ציון,  עמודים 5 -40, 2003.

[8] בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'.

One thought on “אבי הראל: הקשר של הורדוס לחג החנוכה

  1. חגי אור ואש מוכרים מתרבויות זרות כחגים הנחגגים בתקופה בה הימים הם הקצרים ביותר בשנה, החושך רב והקור גדול. בתקופת המקבים כבר הייתה תעבורה מסודרת של אנשים ורעיונות על פני המרחב האירופי והמזרח תיכוני ואפשר גם להניח כי החג, מסורותיו וסיבותיו נרקחו מתוך היכרות עם חגי אור ואש של אחרים של תקופת השנה הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *