[חוקרי המשטרה הצבאית של הצבא האמריקני בזירת אירוע. למקור התמונה לחצו כאן]
[לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה']
המשטרה הצבאית (Military Police - MP) היא אחד הגופים המרתקים בעולם השיטור. למרות זאת, אין כמעט בנמצא חומרים על הארגון הזה, דרכי עבודתו והדילמות שעמן הוא מתמודד. מרתקת גם ההקבלה שבין מקצוע השיטור הצבאי לזה של השיטור האזרחי...
בקיץ 2016 הגיש מפקד המשטרה הצבאית הנוכחי, תת-אלוף רן כוכב (רנכו) (ראו תמונה משמאל), את עבודת הגמר שלו לאוניברסיטת חיפה ולמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. כיוון שהעבודה מסווגת כבלמ"ס, והפרקים הרלוונטיים מבחינתי אינם נוגעים לענייני השעה אלא להבנת מקצוע השיטור הצבאי, אני מנצל את זכותי כמנחה להעלות כאן סדרת פרקים המבוססת על העבודה. זהו הרביעי שבהם.
[מקור התמונה של תא"ל רן כוכב משמאל: דובר צה"ל]
רן כוכב הוא בוגר תואר שני באסטרטגיה וניתוח מערכות מטעם האקדמיה הגבוהה של חיל האוויר אמריקאי במונטגומרי, אלבמה; וכן בוגר תואר שני נוסף מטעם אוניברסיטת חיפה במדעי המדינה. בנוסף, הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל.
* * *
המערך החקירתי והמודיעיני פועל בצה"ל במסגרת המשטרה הצבאית מאז הקמתה. המערך פועל, מאז ומעולם, בעיקר במסגרת המשטרה הצבאית החוקרת (להלן מצ"ח). בזמנו, בהיותה יחידה צעירה מאוד, שירתו בה כמה וכמה עורכי דין שהיוו את חוליית החקירות המרכזית. לימים, ועל בסיסי חולייה זו הוקמה יחידת מצ"ח.
היחידה הוגדרה, עם הקמתה, כסמכות החקירה הראשית בצה"ל לעניין עבירות פליליות ופעילותה התמקדה בחיזוק חוסנו המוסרי של צה"ל ושמירת איכות חיי המשרתים בו. מערך החקירות והמודיעין חשאי בעיקרו ומסווג ואמון, כאמור, על חקירת חיילים החשודים בביצוע עבירה פלילית על חוקי ישראל ועל חוק השיפוט הצבאי. היחידה מטפלת במגוון רחב של אירועים המעלים, ולו חשד, לפלילים, כגון: עבירות סמים, עבירות רכוש, מרמה וזיוף, עבירות גוף, אלימות, מוות שאינו בפעילות מבצעית, תאונות דרכים, תאונות אימונים ועוד.
[חוקרי המשטרה הצבאית של הצבא האמריקני בזירת אירוע. למקור התמונה לחצו כאן]
מטרתו המוצהרת של מערך החקירות הייתה בעבר (ונותרה גם כיום): לחקור מקרים של חשדות לעבירות על החוק, על חוק השיפוט הצבאי, עבירות על סדר הדין הפלילי ועבירות על חוקים אחרים אשר בוצעו על ידי חיילים ובמסגרת הצבא. המשטרה הצבאית החוקרת חקרה משך השנים אירועים שהתרחשו בבסיסי צבא, כגון גניבות נשק, עבירות מין, רכוש וסמים. חיילי היחידה הייעודיים מחולקים מסורתית לתפקידים בשני תחומים בולטים: החקירות והמודיעין והבילוש.
מיד עם הקמת מערכי החוק והסדר בצה"ל - ובתוך כך הפרקליטות הצבאית ומערכי התביעה וההגנה - הוחלט כי כאשר מסתיימת חקירת מצ"ח, תיק החקירה מועבר לפרקליטות הצבאית אשר מחליטה על הגשת כתב אישום לבית דין צבאי, כלומר העמדה לדין פלילי או על העמדה לדין משמעתי או לחילופין על סגירת התיק ללא נקיטת צעדים משפטיים כלל.
ליחידה הוקמו במהלך השנים שלוש יחידות משנה: בצפון, במרכז ובדרום ושתי יחידות מיוחדות המטפלות במקרים פליליים חמורים ורגישים יותר: היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (ימל"ם) והיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה).
היחידה הקפידה משך שנות פעילותה להכשיר את חייליה הצעירים כחוקרים מן המניין. חוקרי מצ"ח מוכשרים באמצעות טירונות כללית בבסיס ההדרכה של חיל המשטרה הצבאית (בה"ד 13). במהלך ההכשרה הבסיסית מוכשרים ומוסמכים החיילים כרובאי 02 וכן רוכשים הסמכת שיטור ותעודת שוטר צבאי.
בסיום פרק הרובאות והטירונות החוקרים מוכשרים בקורס ייעודי, אשר מתנהל בשנים האחרונות במקביל בבסיס בה"ד 13 ובבית הספר למשפט צבאי. במהלך הקורס, עוברים החיילים סדנאות רבות בהן סדנת תשאול, שפת גוף, סימולציות ומשפטים. בתום הקורס מקבלים החוקרים החדשים תעודת חוקר, ומשובצים באחד מבסיסי מצ"ח בארץ. במהלך שירותם, החוקרים יוצאים לקורסים נוספים כגון: קורס חוקרי עבירות מחשב, קורס מעקב טכני והכשרות במשטרת ישראל.
בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת החליט צה"ל לשפר את המענה המבצעי בפשיעה, במניעת עבירות פליליות ובמיגור דפוסי עבריינות. כחלק מהיערכות צה"ל לשינויים בדפוסים אלו הוחלט לשפר גם את יכולות האכיפה אל מול האיום הפלילי. בין השנים 1984-1982 הוקמה היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (להלן ימל"ם). ייעודה של היחידה לטפל בעבריינות חמורה בקרב משרתי צה"ל והיא מתפקדת כיחידה מטכ"לית, ארצית וכזו הפועלת בכלל הגזרות. בשנותיה הראשונות של היחידה הוקמו בה יחידות משנה (מפלג) העוסקים בסוכנים, במודיעין, בעיקוב בבילוש ובחקירות ייעודיות. במסגרת התוכנית האופרטיבית, עוסק הימל"ם בשעת חירום במשימות של חקירת אירועים חמורים המחייבים חקירה, גם תוך-כדי לחימה, מערכה או מלחמה כוללת.
הימל"ם, יחידת מודיעין וחקירות מיוחדות, החלה להתמודד עם הפשיעה החמורה בצבא ונחשבה עם הקמתה "לחוד החנית" בלחימה בפשיעה. מדובר ביחידה בעלת אוריינטציה מודיעינית, העוסקת באיסוף מידע לגבי עבירות של שימוש וסחר בכלי נשק ואמצעי לחימה, שימוש וסחר בסמים, הברחות אמצעי לחימה וסמים בגבולות ועוד. ביחידה משרתים חיילים איכותיים בעלי יכולות ייחודיות בתחום הבילוש, המודיעין והחקירות. במהלך שנות קיומה חשפה היחידה עבירות חמורות של הברחת סמים ואמצעי לחימה על ידי חיילי צה"ל, ומעורבותם של חיילים בעבירות חמורות אחרות. ביחידה נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים, מתוחכמים וחדשניים, מהמתקדמים בתחום. היקפי הפעילות של היחידה ונתוניה המרשימים נובעים ממערך מודיעיני איכותי ומקצועי, שימוש באמצעים טכנולוגיים ושיפור היכולת להתמודדות עם גורמים עבריינים בצבא.
[חנוכת בסיס שרון-שומרון של מצ"ח ב- 2006. המקור: דובר צה"ל]
המשטרה הצבאית החוקרת פעלה בתצורה זו כחלק המרכזי במגזר החקירות והמודיעין. לפני כעשור החלו להתפתח צרכים מבצעיים מרחביים, פיקודיים והוקמו אט אט יחידות "מרכזיות" בכל אחד מהמרחבים.
בשנת 2004 הוקמה היחידה המרכזית במרכז - במצ"ח מרכז: יעוד היחידה הינו לטפל בפשיעה חמורה במרחב פיקוד המרכז, לתת מענה מבצעי לצורכי המפקדים במצ"ח מרכז לטיפול באירועים מתפרצים וחמורים ולעסוק בחקירות בעלות הד ציבורי או חקירות רגישות שדורשות קצב חקירתי מואץ. ליחידה יש "אורך נשימה" ויכולות טיפול באירועים מורכבים, מתקדמים יותר מהבסיסים. תפקיד נוסף של היחידה להפיק מידע מודיעיני, שיזין את היחידה, ויאפשר לה לפתוח בחקירות יזומות ולאו דווקא לתת מענה לאירועים הדורשים טיפול.
שנה לאחר מכן (2005) הוקמה יחידה מרכזית נוספת. לאור התגברות אירועי חקירות מבצעיות של פעילות צה"ל בשטחי יהודה ושומרון, הוחלט על הקמת בסיס מצ"ח שרון ושומרון, שייעודו מתן מענה חקירתי לאירועים אלה ולמעשה יתמחה בחקירת אירועים מבצעים. הבסיס קיבל את גזרת הפעילות בשומרון, תוך שגזרת יהודה נותרה תחת אחריות מבצעית של מצ"ח ב"ש (מצ"ח דרום) לאור הנגישות המרחבית הקצרה יותר ויכולת מתן מענה מבצעי מהיר יותר בגזרה זו.
לימים, חולקה האחריות של מרחב שומרון, עציון, בנימין ומנשה בין בסיסי מצ"ח שרון שומרון וירושלים, כאשר "תמורת" חלוקת האחריות בין בסיסי מצ"ח שרון שומרון וירושלים על הגזרה והאירועים המבצעיים, נטל בסיס מצ"ח שרון שומרון את האחריות על אירועים פליליים בגזרת השרון (נתניה, כפר סבא וכו') שהועבר אליו מבסיס מצ"ח דן. חלוקת האחריות מבוצעת במצ"ח, באופן מסורתי, על בסיס חלוקה מרחבית/גיאוגרפית וחלוקת עומסים, ולא על רקע מקצועי או יתרונות יחסיים.
בשנת 2011 הוקמה יחידה מרכזית נוספת, דומה אך שונה, במרחב הדרומי. לימים הוטל על היחידה המרכזית של מצ"ח דרום לחקור את מבצע "עמוד ענן" (2012) ואירועים מבצעיים נוספים, בעיקר ברצועת עזה ובגבולה הדרומי של ישראל.
בשנת 2010 נותק מפלג ההונאה מהימל"ם והוקמה יחידת ההונאה של המשטרה הצבאית הוקמה - בשיתוף אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה - שכפופה ישירות למפקד מצ"ח. יעודה של יחידת ההונאה לאתר ולמנוע הונאה בדמות זליגת כספים מתקציב צה"ל, לזהות תהליכים לקויים שבגינם מועברים כספים ומשאבים וכן לחקור עבירות הונאה בצה"ל, על מנת להגיש כתבי אישום נגד החשודים.
היחידה הוקמה כיחידה מטכ"לית שניזונה בשני אופנים:
- הראשון, באמצעות מודיעין שמופק ביחידה על ידי רכזי המודיעין המשרתים בה.
- השני הוא העברת דיווחים המעלים חשד לעבירות הונאה חמורות שמטופלות בחקירות סמויות וגלויות ביחידה.
על הקמת יחידה לחקירות מבצעיות (להלן יל"ם) כיחידה ייעודית במצ"ח, המליצה ועדת השופט טירקל, שמתח ביקורת על כך שבמשטרה הצבאית לא פועלת יחידת חקירות ייעודיות המקבילה לפרקליטות לעניינים מבצעיים. אחת מהמלצות הדו"ח הייתה להקים ייעודית במצ"ח לעניינים מבצעיים (ועדת טירקל, 2011).
[חוקרי המשטרה הצבאית של הצבא האמריקני בזירת אירוע. למקור התמונה לחצו כאן]
בצה"ל אכן הוחלט לאחרונה, להקים במשטרה הצבאית יחידת חקירות מבצעיות מיוחדת, שתתמקד בחקירות של אירועים מבצעיים, שלגביהם עולה חשד להתנהלות לא נכונה או פלילית. לפי התוכנית, יורכב הגוף מכמה חוקרים ותיקים, וכן כאלו ששימשו בעבר בתפקידים מבצעיים ושירתו כלוחמים, חלקם דוברי ערבית ובעלי יכולת חקירה, בילוש והפעלת מקורות. למרות הצורך בהקמת היחידה, בהתאם להמלצת ועדת טירקל בתחילת העשור (2011), הרי עד לכתיבת עבודה טרם הוקמה יחידה ייעודית, היחידה המבצעית לחקירות – יחידה לחקירות מבצעיות (יל"ם).
[לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה']
העשרה
- צביקה קרוכמל: במצ"ח נחושה: סגן אלוף (מיל.) צביקה קרומכל שימש מפקד מצ``ח של הפיקודים דרום ומרכז והמפקד הימל``מ - היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות. ספרו 'במצח נחושה' (ראו תמונת כריכה משמאל) תיאור החקירות מזווית אישית יכול לתת לקורא מבט על עולמם של חוקרי מצ"ח.