אבי הראל: חג הסוכות וארבעת המינים – היבטים חדשים

[בתמונה: ציורי תנ"ך / סוכות במדבר / ציירה: אהובה קליין (c)][בתמונה: ציורי תנ"ך / סוכות במדבר / ציירה: אהובה קליין (c)]

חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקורבנות בו.

[לקובץ המאמרים על חג הסוכות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן]

עודכן ב- 9 באוקטובר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבע ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

חג הסֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. המצוות העיקריות בו הן ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים ועלייה לרגל לירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים.

מקור החג במקרא כדלקמן: "אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" [1].

[בתמונה משמאל: קיבוץ אילון, סוכות בבית דור, תשע"ה, צילמה: נורית מירון. תמונה חופשית שהועלתה על ידי קיבוץ אילון לאתר flickr]

קיימים שני מקורות נוספים. בספר במדבר [2] מתאר המקרא את הקרבנות הייחודיים שמקריבים במהלכו, ובספר דברים מתואר החג באופן הבא: "יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. טו שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם. יז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" [3].

מקורות אלה מבליטים את מצוות החג, ישיבה בסוכה, קרבנות מיוחדים, עלייה לרגל לירושלים ונטילת ארבעת המינים, עליהם נרחיב את היריעה בהמשך הדברים.

[בתמונה משמאל: קיבוץ אילון, סוכות בבית דור, תשע"ה, צילמה: נורית מירון. תמונה חופשית שהועלתה על ידי קיבוץ אילון לאתר flickr]

בספרי הנביאים מתואר חג הסוכות בספר נחמיה, בעת שחלק מגולי בבל ששבו לארץ ישראל גילו מחדש את הציוויים המקראיים כדוגמת חג הסוכות כדלקמן: "וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט" [4].

לפי האמור, נחמיה בתקופת שיבת ציון הבין את הציווי של ארבעת המינים באופן שונה לחלוטין ממה שאנו נוהגים כיום. נחמיה הבין את הפסוקים המקראיים העוסקים בחג הסוכות, האומרים שיש לבנות את הסוכה עצמה מארבעת המינים, ולא ליטול אותם או לנענע אותם בחלקים מתפילת החג כפי שאנחנו נוהגים כיום. הד לכך אנו יכולים למצוא אצל השומרונים, הנוהגים עד ימינו אנו לבנות את הסוכה מארבעת המינים. זאת ועוד. נחמיה הבין באופן שונה את זהותם של ארבעת המינים, כפי שאנו מכירים אותם כיום. את פרי עץ הדר, המזוהה אצלנו כאתרוג, הוא מזהה עם כענפי זית ועץ שמן. בנוסף לכך, מהרשימה האמורה הוא לא זיהה את עץ עבות, כמקובל אצלנו כהדס, שכן, ברשימה שהוא הביא מופיע צמח ההדס לצדו של עץ עבות, ולא במקומו.

[בתמונה: חג הסוכות בקיבוץ אילון... תמונה חופשית שהועלתה על ידי קיבוץ אילון לאתר flickr]

[בתמונה: חג הסוכות בקיבוץ אילון... תמונה חופשית שהועלתה על ידי קיבוץ אילון לאתר flickr]

[בתמונה: כריכת ספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש לכנה ורמן, שראה אור בהוצאת יד בן צבי, ב- 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מתי, אם כן, השתנו היוצרות לידוע לנו כיום? קשה לקבוע, אולם אם אנו מעיינים במקורות חיצוניים קדומים, יתכן שנוכל לתת תשובה על שאלה זו. בספר היובלים [5] (ראו תמונה משמאל) מובא קטע ארוך אודות חג הסוכות כדלקמן:

[בתמונה משמאל: כריכת ספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש לכנה ורמן, שראה אור בהוצאת יד בן צבי, ב- 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

"(כז) ויבן שם מזבח לה' אשר הציל ושמח אותו בארץ מגוריו, ויעש חג שמחה בחודש הזה שבעת ימים אצל המזבח אשר בנה בבאר שבע, ויבן סוכות לו ולעבדיו בחג הזה. (כח) ויעש את החג בראשונה על הארץ, ובשבעת הימים האלה הקריב מדי יום ביומו על המזבח אשֶה לה'. (כט) פרים שבעה, שעירי עזים שנים, אילים שנים, כבשים שבעה, שעיר עזים אחד לחטאת לכפר בו בעדו ובעד זרעו.

(ל) ולתודה אילים שבעה שעירי עזים, שבעה כבשים שבעה עגלים בני בקר שבעה על מנחותיהם ונסכיהם. (לא) על כל חלבם הקטיר על המזבח אשה עולה לריח ניחוח. (לב) בבוקר ובערב הקטיר לבונה וחלבנה ונטף ונרד ומור ושחלת וקושט, כל שבעת האלה הקריב שחוק בד בבד ממולח טהור.

(לג) ויעש את החג הזה שבעת ימים בשמחו בלבו ובכל נפשו, וכל אשר היו בביתו וכל זר וכל ממזר לא היו אתו. (לד) ויברך את בוראו אשר יצר אותו בדורו כי כרצונו ברא אותו. (לה) כי ידע והכיר כי ממנו יצא צמח הצדקה לדורות עולמים, וכמו כן יצא ממנו הזרע הקדוש ממנו אשר עשה את הכל. (לו) ויברך אותו, ויקרא את שם החג הזה חג לה', וישמח בשמחה הטובה בעיני אל עליון. (לז) ונברך אותו לעולם ואת כל זרעו אחריו לכל דורות הארץ, עקב אשר עשה ביום ההוא את החג הזה על פי עדות לוחות השמים.

(לח) על כן נחרת על לוחות השמים לישראל, כי יעשו את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה בחודש השביעי לרצון לפני ה' לחוק עולם בדורותיהם לכל ימות עולמים ושנים. (לט) ואין לחג הזה קץ הימין, כי אם לעולם נועד על ישראל כי יעשו אותו, וישבו בסוכות ויענדו עטרות ציץ על ראשם. (מ) וכאשר יקחו ענף ערבה עבות מן הנחל, ככה לקח אברהם לולבי כפות תמרים ופרי עץ הדר. (מא) ויסוב יום ביום עם הענפים את המזבח שבע פעמים ביום, ובבוקר הילל והודה לאלוהיו על כל בשמחה" [6].

על פי האמור כאן, נחוג חג הסוכות בחודש השביעי, וכאן ברור למדי שיש ליטול את ארבעת המינים, והם אינם משמשים כחומר גלם לבניית הסוכה.

[בתמונה: סוכות 2012 במרכז היהודי ב- Jackson Heights. תמונה חופשית שהועלתה על ידי אליקים משה אדם לאתר flickr]

[בתמונה: סוכות 2012 במרכז היהודי ב- Jackson Heights. תמונה חופשית שהועלתה על ידי אליקים משה אדם לאתר flickr]

במקור מקביל בן התקופה, בספר מקבים [7], ההתייחסות לחג הסוכות הינה כדלקמן: "ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות בזכרם את רעותם לפני זמן־מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה. ועל כן בענפי עץ עבות ובענפי הדר ובכפות תמרים בידיהם הודו לאשר הצליח בידם לטהר את מכונו" [8].  כלומר מכאן אנחנו לומדים שעם חידוש עבודת הקורבנות בבית המקדש, לאחר טיהורו בידי המקבים, ארבעת המינים לא שימשו עוד לבניית סוכות אלא לנענוע בתהלוכת ניצחון.  יתכן מאוד כי בשל ההפסקה המתמשכת בעבודת המקדש, נשכחה מטרתם הראשונית של ארבעת המינים, והם קיבלו פרשנות חדשה שמשמעותה - אביזרים בטקס הניצחון. דבר זה נלמד ללא ספק מהעולם ההלניסטי, בו היה מקובל להניף כפות תמרים וענפים שונים בתהלוכות ניצחון פומביות. מקורות אלה אינם מדברים כלל אודות הזיהוי של פרי עץ הדר כאתרוג, אולם זיהוי זה שייך אף הוא לתקופה החשמונאית, על פי הסיפור העוסק במלך החשמונאי אלכסנדר ינאי [9] שנרגם בידי ההמון באתרוגים בחג הסוכות, על זלזולו בטקס ניסוך המים על המזבח.

אחרית דבר

חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. יתכן שבתקופות הקדומות, ארבעת המינים שימשו בכלל כחומר גלם לבניית הסוכה עצמה. גם הזיהוי של ארבעת המינים היה שונה מהידוע לנו כיום. במחקר ההיסטורי רבו השערות בדבר המסורת של זיהוי ארבעת המינים [10], והנענוע שלהם בשעת תפילות החג. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקורבנות בו.

[לקובץ המאמרים על חג הסוכות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] ויקרא, פרק כ"ג, פסוקים ל"ט – מ"ג.

[2] במדבר, פרק כ"ט, פסוקים י"ב – ל"ח.

[3] דברים, פרק ט"ז, פסוקים י"ג – י"ז.

[4] נחמיה, פרק ח', פסוקים י"ג – י"ח.

[5] ספר היובלים, השייך לספרים החיצוניים, מתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. על פי המקובל במחקר נכתב במאה השנייה לפני הספירה. פרגמנטים מהספר נתגלו במערות קומראן.

[6] ספר היובלים,פרק ט"ז, פסוקים כ"ט – ל"א, מהדורת כנה ורמן,יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2015, עמודים 298 – 299.

[7] ספר מקבים ב', הוא אחד מן הספרים החיצוניים. הספר הינו סיכום היסטורי של מאורעות שראשיתם סיפור ימיו האחרונים של סלאוקוס הרביעי, בשנת 175 לפנה"ס, ואחריתם ניצחון יהודה על צבאות ניקנור, בשנת 161 לפנה"ס. הספר נכתב על פי המקובל במחקר כיום בסמוך לתקופת מרד החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס.

[8] ספר מקבים ב', מהדורת כהנא, פרק י', פסוקים ו' – ז.

[9] אלכסנדר ינאי, מלך וכהן גדול משושלת החשמונאים בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס. עסק רבות במלחמות וכיבושים והרחיב מאוד את שטחה של ממלכת החשמונאים. מדיניות הפנים שלו והעדפתו את הכת הצדוקית גרמה למתח רב, שהתפרץ למרד.

[10] ראה למשל – נגה הראובני, ארבעת המינים, מערכות, 1958; הנ"ל, טבע ונוף במורשת ישראל, נאות קדומים, 1980. יהודה פליקס, עצי פרי למיניהם צמחי התנ"ך וחז"ל, 1994.

2 thoughts on “אבי הראל: חג הסוכות וארבעת המינים – היבטים חדשים

  1. Pingback: ספר היובלים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: סוכות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *