והפשיעה יורדת…

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mike Licht לאתר flickr]

חגית לרנאו 2

ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

בניגוד לתפיסה החברתית הרווחת, רמות הפשיעה בישראל, במיוחד פשיעה אלימה, נמוכות יחסית לעולם המערבי, ואף נמצאות במגמת ירידה מתמשכת מתחילת שנות האלפיים.

על פי נתוני המשטרה, שיעור הפשיעה המדווחת בישראל ירד בכ-30% בעשור האחרון, מ-75 תיקי חקירה לכל 1,000 תושבים בשנת 2001 לכ-50 תיקים ב-2010, ובשנת 2014 עמד שיעור השפיעה על 42 תיקי חקירה לכל 1,000 תושבים (עבריינות ואכיפת חוק, עמ' 281).

השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2016 מכיל מידע גרפי רב ערך גם בהקשר של מגמות הפשיעה המדווחת בישראל:

השנתון מלמד על המשך מגמת הירידה בשיעורי הפשיעה (מספר תיקי החקירה לכל 1,000 תושבים), אשר בתחילת המאה ה-21 עמדה, כזכור, על 75 תיקים:

אלא שהירידה הזו אינה אחידה בכל סוגי העבירות. היא בולטת בעבירות רכוש, שירדו בכ-40% משנת 2007, לעומת עבירות האלימות החמורה אשר ירדו בשנים הראשונות אך חזרו וטיפסו לרמת הבסיס החל משנת 2011:

מבין עבירות האלימות החמורה ניתן לראות ירידה בעבירות השוד ובאירועי הרצח...

... כולל רצח נשים על ידי בני זוגן, אשר בשנת 2010 עמד על שיא של 18 שנים שנרצחו בשנה וירד ל-12 בשנים האחרונות. אך במקביל עלייה של כ-10% במספר עבירות המין ועלייה של כ-400% במספר עבירות המחשב (שקופית רביעית):

"יש הטוענים נוכח נתונים אלו כי אזרחים ממעטים לדווח למשטרה על אירועי עבריינות ופשיעה, הן בשל חשש מפגיעה של גורמים עברייניים והן בשל חוסר אמון במשטרה ובמערכת המשפט. ואכן, מחקרים מראים שעבירות רבות אינן מדווחות, ואף במקרים של עבירות חמורות עומד היקף הדיווח על 40% בלבד. עם זאת, תת-דיווח אינו דפוס ייחודי למדינת ישראל, אלא מאפיין מדינות רבות בעולם. יתרה מכך, מחקרים מלמדם שדפוס זה נוצר יציב לאורך השנים, כך שלמעשה שיעורי הפשיעה שאינה מדווחת לא משתנים. אם כן, ניתן להסיק כי הירידה במספר העבירות המדווחות מלמדת על ירידה מקבילה במספר הכולל של אירועי עבריינות." (עבריינות ואכיפת חוק, עמ' 282).

ועל אף העדויות שלפחות חלק מהירידה בפשיעה המדווחת מלמדת על ירידה במספר הכולל של אירועי העבריינות, עולה משנתון המשטרה נתון מדאיג ביחס לפעילות יזומה של המשטרה לחשיפת עבריינות. חלק מהירידה במספר תיקי החקירה בעשור האחרון הוא תוצאה של ירידה במספר התיקים שנפתחו עקב פעילות יזומה של המשטרה – תיקי חשיפה. מספר תיקי החקירה עקב פעילות יזומה ירד משנת 2009 ועד שנת 2012 במעל ל-20%, ומאז לא חזר ועלה.

2 thoughts on “והפשיעה יורדת…

  1. נדמה לי שהנתונים המעודדים האלו עשויים להטעות. למשל:
    א. האם יש קשר חד חד ערכי בין היקף הפשיעה למספר התיקים? ויותר מכך – האם הקשר בין שני הנתונים האלו הוא קבוע, או אולי השתנה על פני העשור? פחות חשוב איפה אנחנו יחסית לעמים ויותר חשוב איפה אנחנו יחסית לעצמנו מלפני 5/10/20 שנה.
    ב. חלק מהשינויים במהלך העשור (עלייה/ירידה בכמות תיקי רצח/אונס/מחשב), עשוי להיות תוצר של שינוי מדיניות המשטרה (מפנים יותר קשב וכ"א לנושא בוער. מקימים יחידה חדשה לטיפול בנושא ש"נזנח" עד כה.), ואפילו שינויים תרבותיים בחברה הישראלית (פחות מתביישים להתלונן על עבירות מין, למשל), יותר מאשר שינוי אמיתי במגמות הפשיעה.
    ג. באותו אופן – ירידה בכמות התיקים ל1000 נפש, יכולה להצביע לא רק על ירידה אמיתית בפשיעה אלא אולי גם על עלייה בגודל האוכלוסייה שאינה מגובה בעלייה מקבילה שכמות כ"א המשטרתי!
    כמדומה שהסוף של המאמר הזה כבר מתחיל "לגרד את פני השטח" בכיוון הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.