גרשון הכהן על תהילים ס"ט: "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"

[בתמונה: "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ATDSPHOTO לאתר Pixabay]

[בתמונה: "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ATDSPHOTO לאתר Pixabay]

ספר תהילים ס"ט מביא נקודת מבט פסיכולוגית על מצבם הנפשי של אנשי אמונה: גם בעומק שקיעתם, בהגיע מים עד נפש, הם משוועים להצלה ופונים בתפילה לאלוהי ישראל. הדיכאון והייאוש הם מצב אישי, אבל לישועה ולהצלה יש ביטוי קולקטיבי לאומי- בבניין ערי יהודה, וגם ברגעי שמחה, מתלכדת שמחת האדם היחיד, עם הממד הלאומי...

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר][לאוסף פרקי ספר תהילים, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

929

המאמר עודכן ב- 11 בינואר 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו הראשון משני מאמרים העוסקים בפרק ס"ט בספר תהילים. למאמר השני: 

*  *  *

הפרק מבטא שיא של ייאוש וטלטלת נפש. יכול לזכות בתחרות שירי דיכאון... המצוקה האישית מתוארת בעושר דימויים, עד כדי גרוטסקה: "רבו משערות ראשי שונאיי חינם... אשר לא גזלתי אז אשיב." (פסוק ה'). המצוקה משתקפת גם באופן בו נתפס מצבו המדוכדך של המדוכא בעיניי המתבוננים בו מבחוץ: "ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל. ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" (י"ב, י"ג).

הדיכאון האישי כחרפה הניבטת מפני אדם, הופך לשיחת היום. המילה "חרפה" היא מוטיב חוזר: "כי עליך נשאתי חרפה, כלימה כיסתה פני."(ח'), "חרפה שברה ליבי." (כ"א).

[לפרשנותו של אל"ם במיל' עופר בורין לתהילים, פרק סט – "כי באו מים עד נפש", לחצו כאן]

[בתמונה: "חרפה שברה ליבי."... תמונה חופשית שהועלתה על ידי ryan melaugh לאתר flickr]

[בתמונה: "חרפה שברה ליבי."... תמונה חופשית שהועלתה על ידי ryan melaugh לאתר flickr]

בין תיאורי מצב הייאוש, מבליחה תפילה וקריאה לישועה: "ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אלוהים ברוב חסדך ענני באמת ישעך." (י"ד) "ענני ה' כי טוב חסדך כרוב רחמיך פנה אלי." (י"ז) בין תפילה לתפילה, גלי הייאוש מציפים מחדש. הדימוי המוביל הוא מצב טביעה: "באתי במעמקי ים ושיבולת שטפתני." (ג') "הצילני מטיט ואל אטבעה, אנצלה משונאיי וממעמקי ים." (ט"ו) "אל תשטפני שיבולת מים ואל תבלעני מצולה." (ט"ז)

מעומק הייאוש עולה תפילה לנקמת אלוהים באויבים: "שפוך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם. תהי טירתם נשמה, באהליהם אל יהי יושב." (כ"ה-כ"ו)  זו הציפייה כי בענישת האויבים תתגלה צדקת האל: "כי שומע אל אביונים ה' ואת אסיריו לא בזה." (ל"ד)

מעומק החרפה והייאוש הכל כך אישיים, מזדקרת תפנית שמעבירה את המיקוד ממצבו הדיכאוני של הפרט, אל גאולה לאומית: "כי אלוהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה." (ל"ו)

[בתמונה: "חרפה שברה ליבי."... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Victor לאתר flickr]

[בתמונה: "חרפה שברה ליבי."... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Victor לאתר flickr]

כאן מיוצגת נקודת מבט פסיכולוגית על מצבם הנפשי של אנשי אמונה. גם בעומק שקיעתם, בהגיע מים עד נפש, הם משוועים להצלה ופונים בתפילה לאלוהי ישראל. הדיכאון והייאוש הם מצב אישי, אבל לישועה ולהצלה יש ביטוי קולקטיבי לאומי- בבניין ערי יהודה. מכאן הגיון דברי הנחמה הנאמרים לאדם באסונו,  בצפייה כי ימצא נחמתו עם שאר אבלי ציון וירושלים.

גם ברגעי שמחה, מתלכדת שמחת האדם היחיד, עם הממד הלאומי כנאמר בתלמוד: "כל המשמח חתן וכלה, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים." (ברכות, ו' עמ' ב')  באותו ההיגיון, ברגע החופה בשיא רוממות השמחה, חתן יהודי מכריז :אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".  הייאוש והדיכאון, סוגרים אדם בבועת מכאוב אישית. הישועה והגאולה מחברים אדם טובע ביגונו, בחזרה אל הכלל. וכן להפך. כמו בכל ענין מורכב, לא ברור היכן מתחילים. הגאולה הפרטית זקוקה למעטפת הקבוצתית לאומית כחממה, אבל גם להיפך, הגאולה הכללית, שזורה מראשיתה גם בבשורת גאולה אישית.


[בתמונה: כתבי אור החיים. המקור באדיבות הידברות שופס. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

'אור- החיים', בפירושו לדרך התרחשות הנס בקריעת ים סוף, מפנה אותנו - ולא במקרה - אל הפסוק "כי באו מים עד נפש", כפירושו בפרשת בשלח על הפסוק: "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו":

[בתמונה משמאל: כתבי אור החיים. המקור באדיבות הידברות שופס. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל ויסעו, יתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיחלק, על סמך הביטחון כי אני אעשה להם נס ובאמצעות זה תתגבר מידת הרחמים.

 [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

[בתמונה: 'אור- החיים', בפירושו לדרך התרחשות הנס בקריעת ים סוף, מפנה אותנו - ולא במקרה - אל הפסוק "כי באו מים עד נפש", כפירושו בפרשת בשלח על הפסוק: "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו"... התמונה: ציורי תנ"ך / יציאת מצרים / ציירה: אהובה קליין (c) שמו על בד]

[בתמונה: 'אור- החיים', בפירושו לדרך התרחשות הנס בקריעת ים סוף, מפנה אותנו - ולא במקרה - אל הפסוק "כי באו מים עד נפש", כפירושו בפרשת בשלח על הפסוק: "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו"... התמונה: ציורי תנ"ך / יציאת מצרים / ציירה: אהובה קליין (c) שמו על בד]

'ואתה הרם את מטך' פרוש: באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס ובקע הים, כי גדול הביטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה. ותמצא שכן היה, וצדיק הראשון  הוא נחשון בן עמינדב, ונכנס עד גרונו ולא נבקע הים, עד שאמר: 'כי באו מים עד נפש'. " (שמות י"ד, ט"ו)

כאן טמונים רזי הישועה, בחילוץ האדם מעומק המצולה בכוח אמונתו, מתוך ציפייתו לישועה ובחובתו להתחיל לפעול, עוד בטרם תפנית הישועה.

[לפרשנותו של אל"ם במיל' עופר בורין לתהילים, פרק סט – "כי באו מים עד נפש", לחצו כאן] [לאוסף פרקי ספר תהילים, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

     

5 thoughts on “גרשון הכהן על תהילים ס"ט: "הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש"

  1. Pingback: עופר בורין: תהילים, פרק סט – כי באו מים עד נפש - ייצור ידע

  2. Pingback: עופר בורין: תהילים, פרק סט – כי באו מים עד נפש - ייצור ידע

  3. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  4. Pingback: מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  5. Pingback: אבי הראל: נס קריעת ים סוף  על פי משנתו הפילוסופית של הרלב"ג - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.