אבי הראל: טרור ברשות הדת – פרשת הילריון קפוצ'י

[בתמונה: הילריון קפוצ'י. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Piotr Zygulski. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אבי הראל אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת הילריון קפוצ'י הייתה מקרה ייחודי של איש דת בכיר, שהיה מעורב פיזית בסיוע אקטיבי לטרור בישראל.

הילריון קפוצ'י נולד בעיר חלב בסוריה בשנת 1922. הוא הוסמך לכמורה בשנת 1947, ובשנת 1965, הוא התמנה לתפקיד של ארכיבישוף קיסריה וארץ ישראל, מטעם הכנסייה היוונית-קתולית. בשנת 1967 - שנת מלחמת ששת הימים וכיבוש יהודה ושומרון - הפך קפוצ'י, לארכיבישוף של כל ארץ ישראל ולממלא מקום הפטריארך בירושלים. בתוקף תפקידו זה, הוא חלש על שטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים, יפו, רמלה ולוד.

חשיפה

בחודש מאי 1974 התגלו ליד ארמון הנציב בירושלים שלושה  טילי קטיושה, כשהם מכוונים ומוכנים לשיגור לעבר מרכז העיר. יום קודם לכן נתגלה בירושלים מטען-חבלה, שהורכב מ-שלוש פצצות בזוקה. עוד באותו חודש נעצרו שלושה אחים בני משפחת מלעבה, שהודו בחקירתם בביצוע שורה של פיגועים (לרבות הקטיושות והמטען האמור) ובהם רצח נהג מונית ומלכוד מכוניתו. השלושה, שהשתייכו לארגון פת"ח, ציינו כי קיבלו את אמצעי הלחימה שנתפסו, בבית הספר של הכנסייה היוונית-קתולית בבית חנינא.

ציוד הלחימה שנתפס, כמותו ואיכותו, הובילו את חוקרי השב"כ להערכה כי אמל"ח זה הוחדר לארץ דרך מעברי גבול רשמיים, באמצעות אנשים המורשים לעבור ללא חיפוש, שעליהם נמנים: אנשי או"ם, דיפלומטים ואנשי כמורה. כדי לאמת הערכה זו, הופעלו בידי השב"כ אמצעים מודיעיניים, בניסיון להתחקות אחרי נתיב הברחת האמל"ח ומקורו.

פריצת הדרך המיוחלת, חלה בסוף יולי 1974, כאשר אחד ממקורות שב"כ, שהופעל מול מפקדות פת"ח, דיווח כי מפעילו בפת"ח, הטיל עליו, להיות מבריח האמל"ח הראשי בגדה המערבית.

לדברי המקור, לאחר שהסכים לכך, הוטל עליו ליצור קשר עם הארכיבישוף הילאריון קפוצ'י (2 במרץ 1922 עד 1 בינואר 2017), לקבל ממנו אמל"ח עבור חוליות מחבלים בגדה המערבית. עוד נחשף בפני אותו מקור, באותה הזדמנות, כי הארכיבישוף קפוצ'י בכבודו ובעצמו, הוא הגורם המבריח במכוניתו את האמל"ח לגדה.

[למקור התמונה לחץ כאן]

מעצר וחקירה

בעקבות המידע שהתקבל, החל שירות הביטחון הכללי במעקב צמוד אחר מעשיו ותנועותיו של הארכיבישוף קפוצ'י. בתאריך 8 אוגוסט 1974, התגלה לחוקרי השב"כ, כי מכוניתו של הארכיבישוף, עמוסת אמל"ח וחומרי נפץ, והיא עושה את דרכה לירושלים. במכונית שהו באותה עת, קפוצ'י ועוזרו. בשך החשש לפיגוע המוני או לפיצוץ המכונית במקום הומה אדם הוחלט לעצור את הרכב על יושביו.

לאחר המעצר החריג של איש הכמורה, הועברה המכונית על יושביה לתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים, ושם, בסדנת הרכב, היא נבדקה ביסודיות. במהלך הבדיקה הקפדנית  נמצאו מקומות מסתור ברכב, ובהם שלל רב, ובניהם: רובים מסוג קלצ'ניקוב, שני  אקדחים, מספר חבילות של חומר נפץ פלסטי, נפצים חשמליים, רימונים ועוד ציוד חבלה רב.

בתחילה הכחיש קפוצ'י בחקירתו, את מעורבותו בהברחה, וטען כי האמל"ח הוחדר למכוניתו ללא ידיעתו. אולם, החוקרים מצאו מעטפה שנמצאה בכליו,  שעליה נכתב, בכתב ידו, מספר הטלפון של המפעיל שלו בלבנון. לאחר גילוי מעטפה זו,  קפוצ'י  הודה כי באפריל 1974 אכן קיבל מזוודה ותיק ממפעילו מהפת"ח, אותם העביר במכוניתו לגדה המערבית.

בעקבות הודאתו, הוגש נגד קפוצ'י כתב אישום. בכתב האישום האמור,  תואר כיצד נפגש קפוצ'י בביירות עם ראשי ארגון הפתח והפלג הטרוריסטי ספטמבר השחור, אבו ג'יהאד ואבו פיראס, וקיבל מהם עשרות כלי נשק ומטעני חבלה, אותם הבריח לישראל במזוודות במכונית המרצדס שלו.

נשיאת בית המשפט דאז, השופטת מרים בן פורת, קראה את פסק הדין , בו נגזר על קפוצ'י בגין מעלליו, עונש של 12 שנות מאסר. בעקבות מאסרו מוצב קפוצ'י כגיבור לאומי פלסטיני

[בתמונה משמאל: קפוצ'י מונצח על גבי בול. למקור התמונה לחצו כאן]

שחרור

למרות עונש זה, קפוצ'י שוחרר כעבור שלוש שנים בלבד, בעקבות לחץ כבד שהופעל מצד האפיפיור והוותיקן. הללו ערבו לכך, כי אם שחרורו של קפוצ'י, הוא יחדל לחלוטין מעיסוקו בסכסוך הישראלי פלסטיני, אולם לא כך היה.

קפוצ'י המשיך לגלות מעורבות פעילה בסכסוך בנעשה במזרח התיכון. הוא ניסה לשוב לשטחי יהודה ושומרון בשנת 2009, על סיפונה של ספינה לבנונית, שביקשה לפרוץ את המצור הימי שהוטל אז על עזה, אך הוא נתפס  וגורש. בשנת 2010 , עלה קפוצ'י על  סיפונה של המרמרה במשט שיצא מתורכיה שנועד אף הוא לשבור את המצור הימי על חופי עזה. בדומה לפעם הקודמת, הוא נעצר וגורש.

במהלך חודש ינואר 2017, מת קפוצ'י ברומא, בגיל 94.

[בתמונה: יקיר הרשות הפלסטינית. למקור התמונה לחץ כאן]

אחרית דבר. קפוצ'י, הינו דוגמה לכך, שגם אנשי כמורה ודת, יכולים להיות שליחי חבלה של ארגוני הטרור. העובדה כי קפוצ'י שוחרר מוקדם ממאסרו, תוך הבטחה רמת דרג מצד האפיפיור והוותיקן  שהוא לא יעסוק יותר בנעשה באזורינו, התבררה אף היא כעורבא פרח, עובדה שיש לקחת אותה בחשבון בכל שחרור של אדם בדמותו.

העשרה

  • ספר האירועים, 1974 -1977, חלק ב', הוצאת מחלקת היסטוריה, אכ"א, מטא"ר,  ירושלים, 1999, עמוד 29.
  • אתר השב"כ, פרשת קפוצ'י.
  • הארץ, כתבה של עופר אדרת, מיום 30.3.2017.

3 thoughts on “אבי הראל: טרור ברשות הדת – פרשת הילריון קפוצ'י

  1. תשובה למר גלבוע: יצא המרצע מהשק…"יחי ההבדל הקטן" יש כאלה ביננו שלא מסוגלים בלי הלקאה עצמית ומזוכיזם חולני..את הטרוריסטים היהודים אפשר לספור על יד אחת אולי על שתיים ..רשימת הטרוריסטים הערבים היא אין סופית ,כשמתבצע פיגוע נגד ערבים כולם מגנים כולל רבנים, אצל הערבים ביוש כולל מנהיגים בכירים המחבל הוא גיבור לאומי , וכמה שהוא יותר רצח כך הוא יותר מהולל ומוערך

  2. אני מסכים שצריך לקחת בחשבון בעת שחרור אנשי דת ממאסר, שגם הם עלולים לחזור לפשע. אני מקווה שאתה כולל בכך גם מפגעים יהודים, לרבות רבנים המסיתים לפיגועים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *