יאיר רגב: תלונות השווא ובית המשפט

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Acid Rabbi לאתר flickr]

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת תלונות השווא והשלכותיה, לחצו כאן]

[לפסק הדין לחץ כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

 

תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women)  היא שימוש בערמה (crafty) ובמניפולציה (manipulation), על מנת לעשות במנגנון אכיפת החוק שימוש, לצורך השגת עמדת יתרון על הצד השני בסכסוכים שונים, כמו למשל: במאבקי גירושין ובחלוקת רכוש, וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה.

הגשת תלונות שווא במשטרה הוא עניין המצוי בלב השיח הציבורי. וכפי שבית המשפט אינו רואה בסלחנות מקרים של אלימות מוכחת, כך גם לא יגלה סלחנות באותם המקרים בהם שוכנע השופט כי לא אירע אירוע כלל.

במקרה שהגיע לבית הדין לענייני משפחה (תמ"ש 16092-04-16, פלוני נ' פלונית לפני כבוד השופט יהורם שקד) עלה עניינם של בני זוג לשעבר אשר נישאו בשנת 2008 והתגרשו ב- 2016. לבני הזוג שני ילדים קטינים בת כ- 7.5 ובן כ- 5.5. האב עוסק בתחום המחשוב במשרד הביטחון, והאישה בתחום הבריאות.

האשה הגישה פעמיים תלונה במשטרה, בטענה כי הותקפה על ידי הבעל פיזית:

  • ב- 18/8/14;
  • ב- 6/11/15.

בעקבות שתי התלונות שהוגשו, נחקר האיש במשטרה והאישה זומנה למסור גרסה. בעקבות התלונה השנייה, הורחק האיש מדירת מגורי הצדדים למשך עשרה ימים! בסופו של דבר, סגרה המשטרה תיק אחד מחוסר ראיות (במקום חוסר אשמה); ותיק שני עדיין פתוח...

לנוכח הגשת שתי התלונות הנ"ל, פנה האיש לבית משפט זה בתביעה נזיקית כשהוא מצויד בסרטי וידאו ובתמלילי שיחות. הוא טען כי מדובר בתלונות שווא, אשר הסבו לו עוגמת נפש רבה ונזקים.

השופט כתב כי בצפייה בסרטו הווידאו אשר הוגש לבית המשפט, עולה בבירור כי הבעל לא נקט כל צדע אלים כלפי האשה. בי ן הצדדים התקיים דין ודברים לעיניי ילדיהם, כאשר הבעל יושב על הספה בסלון, ואילו האישה נמצאת במטבח. בשלב מסוים התפתח ויכוח קולני, שבסיומו התקשרה האשה למשטרה והתלוננה על אלימות מצד הבעל.

כאשר נחקרה האשה במשטרה על הסתירה שבין עדותה לסרט, טענה כי: "... אני הייתי במצוקה. הסרטון הזה שראיתם, המריבה הזאת שהייתה זה היה השיא מבחינתי, הייתי במצוקה. אני לא גאה בזה שהגענו לאן שהגענו...".

כתב השופט: "כפי שהתברר מצפייה בסרטו ן, ואף מחקירת האשה, האש לא תקף את האישה בסמוך להגשת התלונה הראשונה על ידה; תהינה טעמיה של האישה אשר תהינה, ותהא מצוקתה אשר תהא (ואינני מביע דעתי על כך), אי ן בכל זאת כדי להוות צידוק או היתר להגיש תלונת שווא. בכל הכבוד, לא אוכל לשעות לטענות האישה, ולראות בה משום הגנה מפני התביעה, לא כל שכן , כאמור, אף האשה עצמה מודה לבסוף, כי עסקינן בתלונת שווא...". בנוסף טען השופט כי ברור, שהאשה פעלה במקרה זה בחוסר תום לב.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי TraumaAndDissociation לאתר flickr]

בנוגע לתלונה השנייה לא צרף הבעל סרטונים, מכיוון שהוא איש דתי ואינו מקליט בשבת. על כן, לא יכול היה השופט לקבוע שמדובר בתלונת שווא.

לסיכום כתב השופט: " מקרה זה הציג בפני מציאות לא פשוטה, בה מחליטה נתבעת לעשות שימוש פסול במשטרת ישראל, תוך שהיא מצהירה בפני המשטרה כי התובע תקף אותה. מלבד נפסדות הדברים כלפי התובע כניזוק העיקרי, אי להתעלם גם מהנזק החברתי שבמעשיה אלו של הנתבעת. בימים אלו, בהם משטרת ישראל מקדישה כוחות ומשאבים רבים לטובת כלל הציבור, וביתר שאת, היא שותפה מלאה למיגור האלימות כנגד נשים, הרי שלא נית ן לראות בעין יפה הטרדת ןהמשטרה, גזילת משאבים שהיו אמורים להיות מופנים לטובת שמירת הסדר הציבורי, והכל במסגרת סכסוך משפחתי, שאי ן לו דבר על התלונה שהוגשה... מצאתי לנכו ן לציי ן האמור לעיל, ולו משום הצבת תמרור נוסף, בפני כל מי שישקול פעולה דומה. בשולי הדברים, אולם לחלוטי ן לא בשולי חשיבותם, מצאתי שוב להביע צער על כי האשה לא מצאה לנכו ן להתנצל על מעשיה...".

בסיכום, קבע השופט פיצויים לגבר בסך 30,000 ש"ח, ואף חייב את האשה בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.

ומה הלקחים מכל זה?

  • האחד הוא שהתופעה כבר מוכרת גם על ידי בתי המשפט, והיא כונתה על ידי השופט בשמה: "תלונת שווא", והוגדרה כך: הגשת תלונה למשטרה בשל אירועי אלימות, שלא התרחשו.
  • השנייה, שאם יש לתופעה שם והגדרה מוכרים, לא מדובר במקרה בודד וחריג.
  • והשלישית - הכואבת והבעייתית מכולם, כפי שעלתה בדיון בתלונתה השנייה של האשה - ללא הקלטות וצילומים, נשארים המשטרה והשופט עם 'גירסה מול גירסה', וסיכויו של קרבן תלונת השווא להוכיח את צדקתו - קלושים!

תמ"ש 16092-04-16, פלוני נ' פלונית / פס"ד https://www.nevo.co.il/psika_html/mishpaha/SM-16-04-16092-22.pdf

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת תלונות השווא והשלכותיה, לחצו כאן]

3 thoughts on “יאיר רגב: תלונות השווא ובית המשפט

  1. Pingback: תלונות שווא באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. מאמר מעניין, שמציג הנושא מזויות שונות, הבעיה איננה חדשה, היא הייתה בעבר לעיתים כתופעה וכנראה שעוד תמשך, צריך לחשוב על תגובה הולמת ומרתיעה.

  3. עו"ד יאיר רגב,
    העלת בעיה כאובה. תודה על המאמר המעניין. אכן לכל מטבע יש שלושה צדדים ולעתים אנו בצבור נחשפים רק לצידו האחד.
    ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.