[התמונה: תצלום מסך מתוך סרטון בכתבת ה'גארדיאן' על האירוע שבו שחקן פוטבול סרב לעמוד לנגינת ההימנון]
אני רחוק מלהימנות על חסידיו של ברק אובמה. אבל בתחום הערכי קשה שלא לרכוש לו הערכה. לאחרונה, נתן לרבים בארצות הברית שיעור באזרחות נכונה, שראוי לו להילמד גם במקומותינו...
הבסיס ל'שיעור' הזה התרחש באוגוסט 2016, כאשר קולין קפרניק (Kaepernick), הקווטר באק של ה- San Francisco 49ers (אמריקני ממוצא אפרו אמריקני) בחר במשחקי טרום העונה של הפוטבול האמריקני, לכרוע ולא לעמוד בעת נגינת ההמנון האמריקני, על מנת למחות כנגד האלימות המשטרתית ואפליית השחורים בארצות הברית. הוא גם הודיע שימשיך בכך עד שישתנו הנתונים של הרג השחורים על ידי המשטרה.
קפרניק איננו הספורטאי האפרו אמריקני הראשון שמנצל את תהילתו על מנת למחות על אפליית השחורים בארצות הברית:
- במשחקים האולימפיים ב- 1968, טומי סמית (Smith) וג'ון קרלוס (Carlos) הניפו את אגרופיהם על הפודיום כמחווה נגד האפליה גזעית.
- ב- 1990 מחמוד שחקן NBA עבדול-ראוף סירב לעמוד ההמנון, וכינה את דגל ארה"ב "סמל הדיכוי והעריצות".
ההתנהגויות הללו מעניינות אותנו בעיקר לאור הוויכוח הניטש אצלנו בסוגיה זו, שבא מידי פעם לידי ביטוי בכנסת בינסיונות חקיקה נוסח הצעות החוק המיועדות להגן על הדגל הסמל והמנון המדינה ממה שמכונה ביזוי.
בעניין זה ראוי לשמוע את דברי ברק אובמה, שנחלץ להגנת קפרניק. אובמה טען כי קפרניק רק ניצל את זכותו החוקתית למחות, וכי המעשה רק מעיד על האכפתיות שלו מסוגיות אמתיות המאתגרות את האומה האמריקנית, מה שהוא מכנה "אזרחות אקטיבית", שהיא ההתנהגות האזרחית הרצויה במדינה דמוקרטית.
[בתצלום: צילום מסך של נאום אובמה שבו הגן על קפרניק, מתוך סרטון בכתבת הגארדיאן על האירוע]
הלקח של הדברים ברור: פעולות של מחאה נוסח - שרפות דגלים ואי עמידה בזמן ההימנון - אינן מבזות דמוקרטיה משוכללת, להפך. בקרב קהלים דמוקרטיים, פעולות אלה הם עדות לכך שאותה מדינה היא דמוקרטיה אמתית, המכבדת את האכפתיות של מיעוטים, לנקוט בפעולות המחאה הקיצוניות ביותר. בעניין זה ההימנון, הסמל והדגל הם רק אמצעים, ותו לא!
ובמעבר אלינו, הפגנות כגון אלו בישראל - המבזות לכאורה את הדגל, הסמל וההימנון - רק מחזקות את מעמדה, החיצוני והפנימי, כדמוקרטיה משוכללת. תדמית כזו היא אינטרס של מפלגות הימין, לא פחות מאשר מפלגות השמאל.
Alex Nachumson:
אני לא בטוח שברק אובמה הוא המורה הנכון ללמד אזרחות. בכל מקרה זמנה של האידאולוגיה ההיפר ליברלית שהוא מייצג עבר. יש לנו המחשה טובה בדמות אירופה הקורסת. עדיף לאמריקנים שיאתרו מורים מאסכולה אחרת.
פיני היקר.
"האהבה" של חלקים נכבדים בציבור האמריקאי ידועה.
כמי שמכיר את ארה"ב לא רע,אין הרבה מקומות ומדינות בעולם שמכבדות את סמלי המדינה,דגלים.אותות וכבוד לווטרנים,
וכמו בחלק ממדינות העולם הנאור,שם אני מרגיש גנרל……אני מקבל גם הנחות מבלי להציג תעודות ועד סוף ימי אקבל את הכבוד הנובע מהעובדה שאני בעל דרגה,כל שהיא ושרתתי את המולדת שלי ,מדינת ישראל.
לא בטוח שהייתי לוקח דוגמא דווקא מהרצ"ב.
הלוואי לאומיות ופטריוטיות כזו גם אצלנו.
שלימות הניגודים יקירי.
הרבה כבוד מצד אחד, והרבה הבנה מן הצד האחר!