פנחס יחזקאלי: מבט אחר על הפיצויים שמשלמת המשטרה לציבור

פיצויים - האמנם מחדל

[תגובה למאמרו של ד"ר אבי ברוכמן: "המשטרה היא של הציבור וקיימת בשביל הציבור"]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מאמרו הרהוט והטוב של ד"ר אבי ברוכמן - בסוגיית הפיצויים שמשלמת המשטרה לאזרחים על עוולות שביצעה, והביקורת שכתב עו"ד פיני פישלר בסוגיה זו (ראו כרזה שלו למטה) - הם הזדמנות מצוינת לפתוח דיון בסוגיה זו, שבה דעתי שונה:

אז יש מחדל?

בדוח של מבקר משרד ההגנה האמריקני מאוקטובר 2013 נכתב כי 363 תקלות שהתגלו במטוס החמקן - שאמור להימסר לחילות האוויר, האמריקני והישראלי - עלולות להשפיע על אמינות המטוס, על עלויות התחזוקה שלו ועל מחירה של כל יחידה (רויטרס, 2013).

מחדל? ממש לא! כל תלמיד שנה א' במחלקות לתעשייה יספר לנו, שאחוזי נפל, משמע, תקלות, הן חלק מכל ייצור תעשייתי, ואם אחוז מסוים של תקלות הוא מנת חלקו של כל תהליך ייצור, קל וחומר בתהליכים אנושיים, הפועלים במצבי לחץ וחוסר וודאות. אחוזי הנפל הללו אינם מתחלקים באופן שווה, אלא מתרכזים בנקודות קיצון של המערכת. כך למשל, ניתן לראות בדוח הפיצויים שחלק הארי שלהם מתמקד בדרך כלל בסעיפים ספציפיים, שהן הנקודות החלשות במערכת. בתחום זה של תשלום פיצויים לאזרחים על עוולות, משטרת ישראל אינה שונה מכל משטרה מערבית אחרת!

האם האחוז משמעותי? ב- 2014 הסתכם ב- 13.799.000.000 ש"ח. בשנה האחרונה שילמה המשטרה לציבור 15,219,608 ש"ח. בהנחה שסכום הפיצויים הינו פחות או יותר דומה, אזי סכום הפיצויים הינו חלק מזערי מתקציב המשטרה. האם זה מעיד על בעיה יוצאת דופן? לטעמי ממש לא.

יתרה מכך. עליה או ירידה בסכום הפיצויים אינן נובעות בעליה בחוסר מקצועיות, אלא בעיקר מעליה או מירידה בפעילות! (כמו שעליה או ירידה בעבירות חשיפה כמו סמים, אינה מעידה על מצב השימוש והסחר בסם, אלא על מידת המאמץ המשטרתי).

הביקורת של עוד פישלר על הפיצויים

כרזת ביקורת של פיני פישלר על הפיצויים שמשלמת המשטרה

[בתמונות: כרזות ביקורת של עו"ד פיני פישלר על הפיצויים שמשלמת המשטרה]

אם אין מחדל, למה נדמה לנו שיש?

בגלל הגישה הליניארית-מכנית שבה אנו תופסים את חיינו. נוח לנו לחשוב, שתקלות הן תמיד תוצאה של מחדל. של אנשים שחטאו, התרשלו וזלזלו בעבודתם, ואם רק היו מבצעים עוד פעולה עוד שתיים כמות שצריך, הכל היה בסדר... אבל, העולם איננו ליניארי. לעולם ייווצר פער בין התכנון לביצוע. לעולם תהיינה תקלות בלתי צפויות ותוצאות בלתי צפויות, וככל שהעומס המתח ואי הוודאות יגברו, כך תגברנה התקלות בהתאמה.

פנחס יחזקאלי - כשלים אינם תמיד מחדל

האם פיקוח מלמעלה על המשטרה יפתור את הבעיה?

ממש לא. הנהלות לא הצליחו אף פעם להקטין אחוזי נפל. רק העובדים עצמם. על כן, קריאתו של ד"ר ברוכמן להדק את הפיקוח האזרחי על המשטרה נכונה לטעמי, אבל לא בהקשר הזה. מה שמסייע למשל, זה הקמת צוותי שיפור תחנתיים לפתרון בעיות כאלה, שאותם יכול הפיקוד לתמרץ בהעברת אחוז מסוים מהכסף שייחסך למשטרה.

גישושים ראשונים בכיוון זה התחילו בתקופת כהונתו של אורי בר-לב כמפקד המחוז הדרומי ודוד ביתן כמפקד מרחב לכיש, ואולי היום, כשחזר ביתן למחוז הדרומי כמפקד, הדברים הללו "יזוזו"...

מקורות והעשרה

3 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מבט אחר על הפיצויים שמשלמת המשטרה לציבור

  1. Pingback: מוקד 100 - האמנם מחדל? - ייצור ידע

  2. נכון, במקום שיש אנשים, גם טובים ומצוינים, יש תקלות. אולם, השאלה המרכזית היא האם ההנהלה, ובמקרה זה פיקוד המשטרה, פועלת להקטנת התקלות או לא.
    הרושם המתקבל הוא שבשנים האחרונות, פיקוד המשטרה לא עושה דבר בעניין זה. ובמצב כזה, התקלות לא רק שלא נעלמות או לפחות מספרן וחומרתן יורדות, אלא הן מחמירות ומתרבות, שכן השוטרים לומדים שגם אם ייטעו (בהנחה שמדובר בטעויות ולא בזדון), הם לא ישלמו על כך. קל וחומר, כאשר לא מדובר בטעויות, אלא בהתנהגויות מכוונות. כאשר אין טיפול מונע או ענישה, השוטרים ממשיכים לפעול בניגוד לחוק.
    להנהלות תפקיד חשוב ביותר במניעת תקלות ובמניעת פעולות זדוניות ובטיפול בכאלה לאחר שהתרחשו. כאשר יש טיפול בכך, הנורמות של "אפס תקלות" (או מיעוט תקלות) מושרשות והן הופכות לחלק מהתרבות הארגונית. במשטרת ישראל יש השרשה של נורמות הפוכות.
    יש הרבה דוגמאות לכך, אך אביא רק אחת – מקרה מכונית הפורד פינטו. ההנהלה ידעה שהתכנון של מיכל הדלק שגוי, וזה יגרום לפיצוצו בתאונות, אך נמנעה מלתקן את הליקוי, כי עשתה חישובים שהתיקון, בעלות של 11$ למכונית, יהיה יקר יותר מאשר תשלום פיצויים. בסופו של דבר מאות אנשים שילמו בחייהם.
    אמנם, לא כל תקלה ניתן למנוע מראש, אך פיקוד המשטרה בשנים האחרונות מתחמק מתפקידו להשליט נורמות של שירות יעיל, שוויוני וחוקי לאזרח. אין פלא, שבמצב כזה, המשטרה נדרשת לשלם מיליוני שקלים פיצויים.
    גם אם היו מצליחים להוריד את סכום הפיצויים בחמישה מיליון בלבד, הרי מדובר בעוד עשרות ניידות, שהמשטרה מתבכיינת שחסרות לה.

  3. היכן אתה טועה ד״ר פיני יחזקאלי חברי המלומד??? בשניים עיקריים אתה טועה ואף מטעה:
    1. לא כל אזרח אמיץ, חזק, אמיד דיו לתבוע את המשטרה ועל כן הנתונים מוטים כלפי מטה ואינם משקפים את הנזקים הריאליים.
    2. אם תלמד את פסיקות ביד״ם – בתי הדין המשמעתיים תבין כמה נזקים בלתי מכומתים גורמת המשטרה לאזרחיה.
    על כן שגגה של ממש יצאה פרי עטך משלא הבאת בשיקול שניים אלו. חבל.
    בעיני אתה ידען מלומד. אך שגגה של ממש יצאה מלפניך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.