אבי הראל: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט

[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Matwor29 לאתר Pixabay]

[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Matwor29 לאתר Pixabay]

חוקים הכוללים איסורים של קירבה מינית במשפחה - מלמדים כי יחסים שכאלה היו מצויים, ולכן הם נאסרו על פי חוקי הממלכות הקדומות וגם על פי חוקי המקרא. אחד האיסורים הכתובים בפסוקי המקרא - שמעורר מחלוקת עזה גם בימינו - קשור למשכב זכר. בשלהי שנת 2013, פורסמה התייחסותו של הרב בני לאו לנושא, שיש בה פריצת דרך נועזת, מחשבתית והלכתית.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת אחרי מות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]

עודכן ב- 23 באפריל 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת אחרי מות שבספר ויקרא, מפרט המקרא אודות איסורי קירבה מינית, באופן מדוקדק, ולא אופייני. איסורי עריות נמצאו גם בקבצי החוקים של עמי המזרח הקדום, כדוגמת חוקי חמורבי (סעיפים 154 -155, 157 – 158), חוקי אשור התיכונה (לוח א', ס/12,13,15), בחוקי ממלכת חת ועוד. להלן השוואה קצרה בין חוקי המקרא, לחוקי הממלכות של המזרח הקדום בנושא (כל המבואות כאן על פי ספרו של א' לבנון, ראו במקורות ):

אשת בנו: 

  • "ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם" (ויקרא פרק כ',י"ב).
  • "איש כי יארש כלה לבנו ושכב עמה בנו, ואחרי כן שכב הוא בחיקה ונתפש - האיש הזה יאסרוהו וישליכוהו המימה. איש כי יארש כלה לבנו, ולא שכב עמה בנו, והוא שכב בחיקה - מחצית מנה כסף ישקל לה. וגם כל אשר הביאה מבית אביה ישיב לה ואיש כלבבה תקח" (חוקי חמורבי 156-155).
[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי BreathofO2 לאתר Pixabay]

[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי BreathofO2 לאתר Pixabay]

אחות אשתו 

  • "ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה" (ויקרא פרק  י"ח,י"ח).
  • "כי ישכב בן חורין עם אחיות בנות חורין של אותה אם ועם אמן, אך זו בארץ אחת וזו בארץ אחרת, אין עברה. אך אם באותו מקום והוא יודע, תועבה היא" (החוקי החתי 191, עמ' 163).
  • "כי תמות אשתו של איש, [יקח] את אשתו [לאשה], אין עברה" (החוק החתי 192, עמ' 164).

אמו 

  • "ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה" (ויקרא פרק י"ח,ז).
  • "כי ישכב איש אחרי אביו בחיק אמו, שניהם באש ישרפום" (חוקי חמורבי 157, 159).
  • "כי יחטא גבר עם אמו, תועבה היא" (החוק החתי 189, עמ' 163).

אשת אביו 

  • "ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם" (ויקרא פרק כ,יא).
  • "כי יתפש איש אחרי אביו בחיק אשת אביו, אשר ילדה בנים - האיש ההוא מבית אביו יגרש" (חוקי חמורבי 158, 160).
  • "כי יחטא איש עם אמו החורגת, אין עברה. אך אם אביו חי, תועבה היא" (החוק החתי 190, עמ' 163).

אשת אחיו 

  • "ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו" (ויקרא פרק כ,כ"א).
  • "כי ישכב איש עם אשת אחיו, ואחיו חי, תועבה היא" (החוק החתי 195, עמ' 164).
[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Matwor29 לאתר Pixabay]

[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Matwor29 לאתר Pixabay]

אשה ובתה 

  • "ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם" (ויקרא פרק כ,יד).
  • "כי תהיה אשה לאיש והוא יקרב גם אל בתה, תועבה היא. כי תהיה לו בתה והוא יקרב גם אל אמה או אל אחותה, תועבה היא" (החוק החתי 195, עמ' 164). משכב זכר 
  • "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם" (ויקרא פרק כ,יג).
  • "איש אשר ישכב עם רעהו משכבי אשה, ויעידו בו ויוכיחו עליו חטאו, בקרי ילכו עימו ויסרסוהו" (חוקי אשור התיכונה א' 20. עמ' 123).

מה משמעות האיסורים הללו?

חוקים אלה - אודות איסורים אלה של קירבה מינית - מצביעים על כך שיחסים שכאלה היו מצויים, ולכן הם נאסרו על פי חוקי הממלכות הקדומות וגם על פי חוקי המקרא.

בני ישראל חיו במרחב של המזרח הקדום ובמצרים. האיסורים המופיעים בפרשה מבטאים את החשש של השפעה שלילית של מעשי האומות על ישראל (ויקרא, פרק י"ח, פסוק ג'): "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם ... לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן... לֹא תַעֲשׂוּ". חשש זה מפורש באופן בהיר על ידי המדרש (ספרא, קל"ב): "יכול לא יבנו בנינים ולא יטעו נטיעות כמותם? ת"ל: "ובחוקותיהם לא תלכו" – לא אמרתי אלא בחוקים החקוקים להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם. ומה היו עושים? האיש נושא לאיש והאשה לאשה, האיש נושא אשה ובתה, והאשה נישאת לשנים, לכך נאמר "ובחוקותיהם לא תלכו".

כלומר, יש היבטים שאותם ניתן ללמוד מאומות העולם ויש היבטים אחרים שאסור לחקות אותם. העובדה שאיסורי קירבה מיניים היו נפוצים אז בקרב העולם העתיק, היוותה אתגר לא פשוט, כיצד למנוע את התפשטותם בקרב בני ישראל. האיסורים המפורטים בפרשה מהווים את קו ההגנה האפקטיבי בדבר שלילת השפעה זו, זאת לאור חומרת העונשים בצדם.

[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MabelAmber לאתר Pixabay]

[בתמונה: היבטים שונים באיסורי עריות בכלל ובמשכב זכר בפרט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MabelAmber לאתר Pixabay]

הדילמה הנמשכת של משכב זכר

אחד האיסורים הכתובים בפסוקי המקרא - שמעורר מחלוקת עזה גם בימינו - קשור למשכב זכר. המקרא כאמור, לא מגדיר באופן פרטני את טעם האיסור, אלא מקטלג אותו תחת הכותרת הכללית של מעשה ארץ מצרים, שהייתה ידועה בתרבותה הקלוקלת לפי השקפתו.

האיסור  מפורש במניין המצוות ביהדות, ומסווג כמצוות לא תעשה. על פי ההלכה בתורה שבעל פה, העונש לעובר על איסור זה במזיד בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו הוא מיתת בית דין בסקילה,‏  והעובר בשוגג חייב חטאת, לכל הדעות עונש חמור ביותר.

איסור המקרא  לשכב "אֶת זָכָר" "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש בתלמוד כאיסור על יחסי מין אנאליים בין שני גברים, מה שמגדיר רש"י: "מכניס כמכחול בשפופרת" (בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"א, עמוד א'). יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורים משום שפיכת זרע לבטלה. חז"ל הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת.‏‏‏ מנגד, יחסי מין בין שתי נשים אינם מוזכרים כלל במקרא, אולם גם הם נאסרו, מדברי סופרים, בגלל סיווגם כמעשי זימה של ארץ מצרים.

לציין שאיסור זה קיים גם באסלאם וברוב זרמים הנוצריים. בשל כך, איסור משכב זכר היה מעוגן בחוק של המנדט הבריטי, ועם כינונה של מדינת ישראל, שירשה את חוקי המנדט, האיסור נשאר תקף, אולם מעולם לא נאכף. בחודש מרץ 1988, בוטל האיסור, בתיקון לחוק העונשין. למרות כל זאת, עמדת ההלכה בנושא הייתה ונשארה כפי שהיא, וכך נגזר על ציבור אנשים - שחלקם אף חובש כיפה ומאמין - להיות עם תווית של חוטא תדיר.

[בתמונה משמאל: הרב בני לאו. הצילום הוא תמונת מסך מתוך סרטון היו-טיוב: דור שני מדבר - הרב בני לאו]

בשלהי שנת 2013, פורסמה התייחסותו של הרב בני לאו (בתמונה משמאל) לנושא, שיש בה פריצת דרך נועזת מחשבתית והלכתית.

[בתמונה משמאל: הרב בני לאו. הצילום הוא תמונת מסך מתוך סרטון היו-טיוב: דור שני מדבר - הרב בני לאו]

להלן עיקריה: "הדבר הרע ביותר בעיניי הוא לחיות בתוך ארון. חיים בתוך ארון משולים בעיניי למוות. ולאף אחד אסור לבחור במוות. אדם שמצא עצמו בעל נטייה חד-מינית לא חטא ולא פשע כי ככה הבורא יצר אותו ולכן אין לו שום סיבה להתבייש. הוא לא עשה שום מעשה שבגינו נגזר עליו לחיות בתוך ארון... אי אפשר לחייב אדם לטיפולי המרה, אסור לאף אחד לפזר הבטחות של הצלחות מוחלטות כי זוהי הונאה שאסורה מן התורה וכל מקרה חייב להיות נידון לגופו... לפני 52 שנה כתב אחד מרבני ארה"ב, הרב נחום (נורמן) לאם, מאמר בו כתב שאיסור התורה על משכב זכר מיועד דווקא לאנשים שיש להם את חופש הבחירה. ובהיעדר חופש בחירה, האדם אינו יכול להישפט על נטייתו, וממילא לא אליו פונה הפסוק אלא הרי הוא בגדר אנוס. בהחלט כדאי להקשיב לדעה הזו(שהיא דעת יחיד), היות ויש בה פתח שמכיר בנטייה שנכפית על האדם ואינו בבחירתו... חיים זוגיים מכילים בתוכם מערכת שלמה של קשרים הכוללים קשרי גוף וקשרי נפש. דומני שאין איש בעולם שצריך לגזור על עצמו את גזרת הבדידות כפי שכבר קבעה לנו התורה. הבדידות היא המתכון הבטוח ביותר לדיכאון עד מוות. מן הבחינה הזו חיים עם אדם אחר המבין את נפשי ומסוגל לנהל איתי מערכת של הקשבה, של דיבור ושל מלאות החיים, נראים לי מבורכים מאוד".

אמנם, המדובר בסנונית ראשונה של רב אורתודוקסי המתייחס בפתיחות מפתיעה לנושא. האם דבריו אלה יפלו על אוזניים קשובות? ימים יגידו.

בכרזה: כמוך... [הכרזה באדיבות העמותה: "כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים"]

[הכרזה באדיבות העמותה: "כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים"]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת אחרי מות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

  • לבנון, א, קובץ חוקים של העמים במזרח הקדמון, חיפה , תשכ"ז.
  • אתר כמוך, תשובתו של הרב בני לאו, 12 בספטמבר, 2013.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *