חלופות לפתרון שתי המדינות (7): שלוש מדינות לשני עמים

מדינת השלום

['פוסטר השלום' - מתוך אתר עמותת מורשתנו, האמנה לדמוקרטיה]

[בחזרה לפוסט המרכזי: חלופות לפתרון שתי המדינות] 

ריכזתי באתר את מכלול ההצעות הקיימות להסכם אפשרי בין הישראלים לפלסטינים, בנוסף לרעיון של 'שתי מדינות לשני עמים' (לעיון באופציות האחרות לחצו על הלחצן שלמעלה).

'שלוש מדינות לשני עמים' היא אופציה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני, שפרסם אדם בשם ליאור עזיז. הרעיון מדבר על מדינה יהודית, מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ומדינה מעורבת, ישראלית פלסטינית, הקרויה 'מדינת השלום' (ראו מפה למטה):

מפת מדינת השלום

[המפה מתוך המסמך המקורי]

  • על פי התכנית, הרכב היישובים המדויק אשר ייכלל ב'מדינת השלום', יקבע במשותף על ידי  הצדדים ויפורט בהסכם השלום.
  • כל תושב במדינת השלום יחזיק בשתי אזרחויות: אזרחות מדינת השלום ואזרחות מדינת האם - ישראל או פלסטין.
  • מדינת השלום הינה בעלת ריבונות הצהרתית פונקציונלית. משמע, היא אינה מדינה עצמאית, אין לה כוח צבאי וסמכויות שיפוט כלפי אזרחיה, והיא אינה מקיימת קשרי חוץ.
  • ישראל והפלסטינים יקימו גופי שליטה וניהול משותפים אשר יהיו אחראים על יישום התכנית. לכל גוף שליטה יהיו שני מנהלים: פלסטיני וישראלי. שני מנהלי גופי השליטה יהיו חברים בקבינט של מדינת השלום.
  • ראשי מדינות ישראל ופלסטין יהיו שני ראשי הקבינט.
  • התכנית מתבססת על סיוע חיצוני של מדינות תומכות.
  • מדינת ישראל תהיה אחראית על הביטחון החיצוני בגבולות.
  • יחידת ניהול ביטחוני שיקימו הצדדים תהיה אחראית על ביטחון הפנים, והכוח יורכב משלוש חטיבות: ישראלית פלסטינית ובינלאומית.

[פירוט נוסף ראו במסמך המצ"ב: מדינת השלום-תכנית שלום חדשה]

נקודות תורפה בשפע...

כמו שהיא, נראית התכנית בעייתית מאוד, מוסיפה בעיות לאלה הקיימות ואינה פותרת מאומה:

  • ישנן טעויות בסיסיות בהבנת מרכיבי היחסים הבינלאומיים וערבוב בין מטרות לאמצעים. כל למשל, כותב המחבר כי "מדינת השלום היא אמצעי ולא מטרה. המטרה היא השלום". ובכן, שלום לא יכול להיות מטרה. הוא אמצעי - אחד מיני רבים - להשגת מטרות לאומיות.
  • די לראות את גודל השטח המוקצה למדינה הפלסטינית העצמאית ואת היעדר הרציפות הטריטוריאלית שלה על מנת להבין את היעדר ההיתכנות שבתכנית: היא משאירה את הפלסטינים לעד כבני ערובה של ישראל (מה, לפלסטינים אין כבוד לאומי?). למה להם לפלסטינים להיכנס למבנה מסובך כזה כאשר יש להם הכרה בינלאומית על כל שטחי 1967? כיצד ינהלו כלכלה? למה שיסכימו להישאר לעד בני ערובה של ישראל?
  • איזה סיכוי יש לקבל תמיכה כספית בינלאומית לתכנית שמנציחה למעשה שליטה ישראלית?
  • שלוש חטיבות: ישראלית, פלסטינית ובינלאומית? זהו מרשם בדוק למלחמה, ולגבי חוסר ההיתכנות והאפקטיביות של כוחות בינלאומיים בשיטור פעיל באזורנו כבר ישפכו הררים של דיו...
  • ובנוסף, מה עם עזה?

לסיכום, בשלב זה התכנית הזו אינה יותר מתרגיל אקדמי גרידא, ואין בה מרכיבים של תכנית ריאלית, שיכולה לקבל תמיכה ציבורית, פוליטית ובינלאומית. אבל בכל תכנית יש מרכיבים שיוכלו אולי לשמש בעתיד הסדר כלשהו...

ובמציאות המטורפת יש אזורנו, מי יודע מה ילד יום?

מקורות והעשרה

4 thoughts on “חלופות לפתרון שתי המדינות (7): שלוש מדינות לשני עמים

  1. אלי כהן:
    הקושי העיקרי וגם הפתרון לסכסוך תלויים בראש ובראשונה בבחירת הפרטנרים הנכונים והרבה פחות בבחירת התכנית הנכונה… שום תכנית שלום לא תועיל מול סרבנות ועיקשות…

  2. ד"ר אבי הראל:
    בכנות למרות המאמר וההשקעה בו אין בדברים האלה ממש. מאוד יתכן שכרגע אין פתרון לסכסוך, ויש ללכת להסכם ביניים חלקי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *