[תמונתו של ברק אובמה היא נחלת הכלל; תמונתו של ולדימיר פוטין הועלתה לויקיפדיה ע"י Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]
צעדיו של פוטין - שמצליחים להפתיע את המערב שוב ושוב - נתפסים, מן הסתם, על ידו וגם על ידינו כניצחון העורמה הרוסית. האמת מורכבת יותר:
אובאמה הוא מארגן קהילתי, והדיפלומטיה בתקופתו מתאפיינת בשלושה דברים עיקריים:
- בידודים;
- הסכמים דיפלומטים, בהם כולם יוצאים וחצי תאוותם בידם (כאן בא הרקע שלו כמארגן קהילתי);
- סירוב אמריקאי להפעיל כוח צבאי רחב היקף (מופעל כוח צבאי לסיכול מאמצי טרור; לא מופעל כוח צבאי ליצירת יתרון דיפלומטי).
הרוסים, לעומת זאת, מדברים שפה קצת אחרת (משמע, דווקא מפעילים כוח צבאי ליצירת יתרון דיפלומטי):
- פוטין שלח בתחילת ספטמבר כוח צבאי בעל יכולות אש משמעותיות לסוריה.
- אובאמה סרב להתערב צבאית או דיפלומטית וציפה לשקיעתו של פוטין.
- פוטין הצליח לשנות את משוואת הכוח בשדה המערכה, בניגוד להערכות האמריקאים.אתמול התכנסו הצדדים המעורבים בז'נבה לסבב נוסף של שיחות שלום. קצת לפני פתיחת השיחות, הפתיע פוטין את העולם בהצהרה שלו על הסגת חלק מכוחותיו מסוריה.
האם הצעד של פוטין כה מפתיע?
פוטין ביצע צעד הצהרתי בלבד. הרוסים משאירים מספיק כוח אש בסוריה, וממשיכים להחזיק את הבסיס הימי העצמאי בנמל טרטוס; את הבסיס הימי המשני בנמל לטקיה; את שדה התעופה הצבאי בחמימים שמצפון ללטקיה; ואת הבסיס האווירי המשני באזור העיר חומס. כל אלה מאפשרים לו פריסה מהירה חזרה, בטווח של שעות.
בתמורה לצעדו ההצהרתי במהותו פוטין קיבל ערבויות מהאמריקאים לכך, שהכוחות שבשליטת הסעודים יכבדו את הפסקת האש.
[התמונה: האתר naharnet, צילום: AP/Valentin Flauraud/Pool]
הפתרון הפוליטי בסוריה ישקף את המצב הצבאי
- על הקרקע - שימור כזה או אחר של משטר אסד, שיושג באמצעות בחירות, שבהן ייקחו חלק מי שנמצאים בסוריה.
- פוטין יקבל הסרה חלקית של הסנקציות, שהוטלו על רוסיה בעקבות התנהלותו בחצי האי קרים.
- המערב יקבל את הפסקת זרם הפליטים לאירופה (לפחות מסוריה); ואת היכולת באמצעות האו"ם להחזיר את הפליטים שהתיישבו באירופה חזרה לסוריה.
- הטורקים, יקבלו שיתוף פעולה כלכלי עם האיראנים.
- ורק לסעודים - שבינתיים לא רוצים להשתתף במשחק - לא תישאר דייסה...
בעובדה, על הצעד של פוטין חתומה הדיפלומטיה האמריקאית, שכן, הוא מממש את סעיף 2 ב'מודוס אופרנדי' של אובאמה (מדיניות של הסכמים דיפלומטים, בה כולם יוצאים וחצי תאוותם בידם).
אז מי עבד על מי? הכל, מן הסתם, בעיני המתבונן...
ועוד לא אמרנו מילה על ההיגיון מאחורי המדיניות האמריקנית, אבל זה כבר נושא למאמר אחר...
