מאמצים דיפלומטיים, סביב אזורי סכסוך צבאיים, דורשים שלושה דברים עיקריים: 

1. הכרעה צבאית בשדה המערכה, שמייצרת קווים ברורים של מנצח ומפסיד, ללא הכרעה, דינה של המערכה הצבאית להימשך, ודינם של המאמצים הדיפלומטים הנוגעים להפסקת הלחימה - להיכשל.
2. כל הסכם דיפלומטי - ובמיוחד הסכם דיפלומטי הנוגע לזירות לחימה - דורש הגדרה מדויקת של המנופים השונים של הצדדים המעורבים.
3. ניתוח מבוסס של תוצאות כישלונו של ההסכם המושג, בכל נקודת זמן.

אף אחד מהתנאים המקדמיים לקיומה של הפסקת אש לא התקיים. לאור זאת, נראה שההסכם שהשיגו קרי-ולברוב נועד להשיג מטרה אחרת, ולא הפסקת אש:

כיוון שהצדדים המעורבים לא יצליחו לממש את ההסכם, שעליו הם חתמו; וכיוון שחלוקתה של סוריה סוריה לא עולה בקנה אחד עם האינטרסים השונים של הצירים המעורבים בלחימה, יימצא פתרון ביניים עד לשינוי המצב הצבאי בשטח.

הסכם קרי-לברוב למעשה מחלק את סוריה למספר אזורים:  

האזור המערבי - דרום-מערבי: אזור בשליטת הציר הרוסי 

אזור זה יכלול בשאיפה את חאלב, אם מדינות הציר יצליחו להשלים את כיבושה בזמן סביר. לברוב ביקש לדחות את מועד מימוש ההסכם - כולל הסכם הפסקת האש - עד לאחר כיבושה של חאלב, אבל כיוון שפרק הזמן הדרוש לכיבוש חאלב עומד על כמה חודשים, בקשתו נדחתה. הציר הרוסי ינסה לחזק את אחיזתו בשטחי מערב סוריה, אבל לא יזנח את שאיפתו המוצהרת לאיחודה מחדש של סוריה, תחת שליטונו של אסד (או בובה אחרת), דבר שיאפשר לו להמשיך את התקיפות האוויריות כלפי מי שהם ירצו היכן שהם ירצו. מבחן החוק הבין-לאומי עומד לצ הציר הרוסי. אחרי הכל, סוריה היא עדיין מדינה ריבונית בעלת גבולות מוגדרים ואסד הוא עדיין השליט הלגיטימי.

האזור המזרחי - אזור בשליטת המדינות הסוניות   

מדינות אלה תנסנה להתערב בנעשה בסוריה תחת חסות ההסכם להפסקת אש ומנדט האו"ם, ותשלחנה, כפי הנראה, כוח משלוח למזרחה של סוריה.

לכוח הזה יהיו שתי מטרות עיקריות:

1. ניתוק הרצף הגאוגרפי שבין טהרן לחופי לטקיה.
2. הקמת החלק הקרקעי של האזור האסור לטיסה, שיבטיח את שלומם של אזרחי סוריה החפצים בכך, ויקל את הלחץ מעל אירופה.

הפיקוד על הכוח הזה יהיה פורמלית ערבי-סוני, אבל מעשית, הכוח יסור למרותה של נאט"ו, דבר שיאפשר ניידות גדולה יותר שלו, מתוך התעלמות מקווי החלוקה האתנים-גאוגרפים בסוריה.

עדיין לא ברור באיזה צעדים ינקטו הטורקים אל מול הכוחות הכורדים בצפון מזרח סוריה, בעיקר בגלל המחויבויות המנוגדות שלהם למה שהם רואים כאינטרס הלאומי הטורקי מחד גיסא; והחברות שלהם בנאט"ו מאידך גיסא.

הצעדים של הברית הסונית לא יתרחשו לפני ייצוב הקווים של הציר הרוסי, כיוון שנאט"ו - תחת הנהגת הממשל האמריקאי הנוכחי - איננה חפצה בהגדלת המתח מול הרוסים, וודאי שאיננה חפצה בעימות צבאי.

רעיון המעורבות הסונית מתאים להבנות שהושגו בין קרי-ללברוב. במוקד ההסכם עומדת ההבנה, שלאחר ייצוב הקווים במערב סוריה, תגדל המעורבות של כוחות נאט"ו, ובכללם כוח המשימה במזרח סוריה. זאת, מתוך כוונה להשמיד את כוחות דאע"ש ולהקל את לחץ הפליטים על מדינות אירופה.

לאחר השלמת המשימות של הכוח האמריקאי-סוני, יחודש המשא ומתן הדיפלומטי מתוך כוונה להגיע לפיתרון ארוך טווח התואם את קווי החלוקה הצבאיים על הקרקע.

העשרה

• להלן מפה שפרסם אל ג'זירה ב-2 באוגוסט 2016 ובה חלוקת הכוחות בסוריה:

• .