[התמונה מתוך אתר עמותת צלול. צילום: צפריר רינת]

האיומים המתפרסמים בתקשורת בימים האחרונים, לפיהם החיזבאללה מסמן את המתקנים האסטרטגיים במפרץ חיפה - ובראשם מיכל האמוניה - כיעד, מחייבת את מערכת הביטחון הישראלית לשנות אסטרטגיה, ולאמץ אסטרטגיה תקיפה של מה שמכונה, קווים אדומים.

קווים אדומים (Red Lines) הוא מושג ביחסים בינלאומיים, המתווה קו גבול, שהחוצה אותו יודע שיזמין תגובה ידועה מראש מצד המצהיר. יתרונו של קו אדום בכך, שהוא מסיר עמימות ביחסים עם יריבים, מגדיר את "גבולות המשחק" ומייצר לגיטימציה לפעולה כשהקו האדום נחצה. בנוסף, הגדרת קו אדום גם מציבה מראה בפני המגדיר מתי חובה עליו להשתמש בכוח, להחזיר מצב לתיקונו.

אבל, "אין ארוחות חינם", ולשימוש בקווים אדומים יש גם מחיר בביטחון הלאומי: הצהרה כזו מחשקת את המצהיר ומקטינה את מרחב הגמישות האסטרטגית שלו, ואם הצהיר ולא ביצע, עוצמתו נפגעת בצורה משמעותית!

לדוגמה, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, תאר באוגוסט 2012 את השימוש בנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה, כחציית קו אדום, שתביא להתערבות אמריקאית. העובדה שלא מימש את איומו הביאה לירידה משמעותית בעוצמתה הנתפסת של ארצות הברית במזרח התיכון, ולניצול הזדמנות על ידי הסינים, שהכריזו בסמוך - מתוך הבנה שארצות הברית לא תפעל - על הגדלת המים הטריטוריאליים שלהם, על חשבון שטחי הדיג של דרום קוריאה ויפן.

["מתי לאחרונה מישהו עלה לכאן?" - קריקטורה של שלמה כהן בישראל היום, 18/2/16]

יתרונם העיקרי של קווים אדומים הוא כאשר הם "נמתחים" בגין אותן אפשרויות, שמדינה אינה יכולה לעמוד בהן. צודק נסראללה, שהפגזה של טילים מונחים על המפעלים הרעילים במפרץ חיפה עלולה להיות מבחינת ישראל בעלת אפקט דומה לפצצת אטום, ועוד לא דיברנו על פגיעה לטווח ארוך בתשתיות של חשמל ומים, בנתב"ג ובשדות התעופה הצבאיים ועוד.

יש לציין שבעבר פגעה ישראל בתשתיות בסוריה ובלבנון. גם זה מבטיח, שההיסוס הערבי - לעשות בהם שימוש במקרה של מלחמה - לא יהיה גדול.

כיוון שהתרחישים המתוארים אינם כאלה, שמדינה מתוקנת יכולה לשאתם, וכיוון שממילא קשה לראות מצב שבו ישראל אינה מגיבה ביד קשה במיוחד לאירוע כזה, הרי שבדיוק לצורך הזה נועדו הקווים האדומים. לכל פגיעה בתשתיות ולהרג מסיבי של תושבים צריך להיות תו מחיר קבוע, קשה ואכזרי, שעליו מצהירים ומתחייבים בפומבי ראשי מערכת הביטחון וראש הממשלה, באופן שיגיע לאוזני האזרחים בלבנון, הממשל הלבנוני, הנהגת חיזבאללה ואולי חשוב אף יותר, לאוזני פטרוניהם הרוסיים, שבוודאי לא יחפצו למצוא עצמם בעיצומה של מלחמת הרס שכזו.

בימי ה'מלחמה הקרה', היה לקווים האדומים תפקיד חשוב בהעצמת ההרתעה, באופן שמנע מלחמה אטומית בין המעצמות. דומה שהגיעה שעתם של הקווים האדומים גם ביחסים שבין ישראל לבין שכנותיה.

-