יאיר רגב: פרטיותו של אדם אינה הפקר!

פרטיות

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Wendy לאתר flickr]

יאיר רגב

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה - הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

*  *  *

זכור לי מקרה מצער ומשפיל בו הגיע לבית המשפט אב דואג, אשר בנו תקף בחומרה תלמיד אחר. השופט הסכים לשחרר את הנער למעצר בית, ומינה את אביו כמפקח. נציגת המשטרה התנגדה וטענה, ברצינות תהומית, כי האב עבריין ולא ניתן לסמוך עליו. זאת, כיוון שבעבר נחקר (לא הועמד לדין) במשטרה על הטרדה מינית.

משפחתו של האב ההמום גילתה להפתעתה, כי לפני 10 שנים אביהם המסור והאוהב נחקר במשטרה כחשוד בהטרדת עובדת שפיטר. התיק נסגר, והאב לא חשב כי ראוי לחשוף מידע אישי ופרטי זה בפני משפחתו והציבור... חוצפתה של נציגת המשטרה בחשיפה פומבית ודרמטית של מידע זה - רק בגלל שהאב הציע את עצמו כמפקח על בנו - הייתה שערורייתית! והנה הגיע שופט ששם קץ להשפלה פומבית זו:

במת (ראשל"צ) 49353-10-15, מדינת ישראל נ' תום בוקובזה, קבע השופט דרור קלייטמן, כי המדינה אינה רשאית לחקור "מפקחים" באופן שיחשוף בפני בית המשפט מידע הכולל חקיחרות שלא הבשילו לכדי כתב אישום בבית המשפט (תיקים סגורים) (ס' 11א' לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, שלשונו כדלקמן: "מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית").

מאחר ובית המשפט אינו אחד הגופים המנויים בתוספת השלישית, הרי שעל פי חוק זה נאסר למסור לו מידע מסוג זה. העמדה הערכית העומדת בבסיס החוק היא כי יש לשמור על פרטיותו של אדם ולאפשר חשיפת פרטים מעברו רק במידת הנדרש. המחוקק סבר כי תיקים אשר נסגרו ייחשפו רק בפניהם של גופים מסוימים שכאמור בית המשפט אינו אחד מהם. דינו של מפקח מוצע אינו שונה מדינו של אדם אחר, ואף להיפך.  

קיים אינטרס לחברה כי אנשים יציעו עצמם כמפקחים למטרת חלופת מעצר. מציאות בה מפקחים מוצאים עצמם נחקרים בבית המשפט לעין כל - ולעתים לעיני בני משפחתם, מקורביהם ומעסיקיהם - על חקירות שכלל לא הבשילו לכתב אישום, כאשר לעתים מדובר על אירועים שאירעו שנים רבות קודם לכן, ואף בהיותם קטינים, תרתיע אנשים מלהציע עצמם לתפקיד מעין זה. 

אסור להשפיל שלא לצורך! יש לקבוע כי אין המאשימה רשאית לחקור מפקח מוצע באופן אשר יחשוף בפני בית המשפט את המידע הכלול בסעיף 11א לחוק. יש לזכור כי בבסיסם של החוקים המוזכרים לעיל עומדת ההגנה על פרטיותו של אדם אשר מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר קובע בסעיף 7 כי: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *