רקוויאם לשיטור הקהילתי

סליחה...

משטרת ישראל הייתה צריכה לשגר השבוע זר פרחים לשניים מקציניה לשעבר: לניצב משנה אברהם חמו, לשעבר ראש היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילקם); ולתת ניצב פרופ' דני גימשי, ראש היחידה לשיטור קהילתי (ישק).

שני אלה, שעמדו בראש שני מאמצים אסטרטגיים - ב- 1981 וב- 1995 - לשנות את דמות המשטרה ואת תרבותה הארגונית, הועזבו מהמערכת, כסרח עודף שאין חפץ בו, ברגע שהתחלפו פטרוניהם - המפקחים הכלליים המגנים עליהם, אריה איבצן ואסף חפץ. מהחומרים הרבים שהניחו אחריהם, כמעט ולא נותר זכר.

אבל לשר ההיסטוריה הומור משלו: זקני השבט הכחול, שהתבוננו במצגת המפקח הכללי החדש בכנס המפקדים, התקשו שלא לזהות את אותם מסרים ישנים של שיטור קהילתי...

הנה, השיטור הקהילתי חוזר למשטרה מהדלת הקדמית, 40 שנה אחרי הזמן. נשאר אולי רק להרהר בכאב, איך הייתה המשטרה נראית, אם מפקדיה היו חכמים דיים לאמץ בזמן את האסטרטגיה הזו אל חיקם!

בשני מקרים שבהם נבעטו ראשי היחידות הללו החוצה ויחידותיהם פורקו, "טויחה" ה"הוצאה להורג" בתירוץ של "שדרוג לאגף": משמע, מעבר מיחידה הפועלת תחת אחריותו הישירה של המפכ"ל ומובילה שינוי אסטרטגי במשטרה, לאיחוד עם אגף המשמר האזרחי.

אגף זה היה משך שנים בתחתית "סולם המזון המשטרתי". רוב קברניטי המשטרה וגם שוטרי וקציני השטח אינם מבינים עד היום את תפקידו, ורובם המכריע לא ידעו ואינם יודעים כיצד להשתמש בו נכון. לבסוף גם הוא פורק, ומכמות המרירות העולה כיום משורות המתנדבים, לא נראה שמישהו למעלה מבין, שאחד הכלים האפקטיביים ביותר בשיטור מעלה חלודה, ואיש אינו מבין...

אני זוכר שיחה שלי עם אחד הניצבים אחרי "שילוב" היש"ק באגף המשמר האזרחי (מה שנודע לימים כאגף הקהילה):

  • "סוף סוף נפטרנו מכם" הוא אמר.
  • "נפטרתם, בסדר", השבתי, "לפחות תשמרו את הידע... הרי תזדקקו לו יום אחד. לא חבל?".
  • "ידע"? צחק הניצב, "מקומו של הידע הזה בפח הזבל של ההיסטוריה המשטרתית!".

אז פרחים חמו וגימשי הם כבר לא יקבלו, אבל הנה, ממעמקי פח הזבל של ההיסטוריה המשטרתית אני אומר בקול:

נצ"ם אברהם חמו ותנ"ץ דני גימשי - אנחנו, הבודדים שמבינים, מבקשים מכם סליחה!

One thought on “רקוויאם לשיטור הקהילתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.