אלעד רזניק: הצד השיעי במלחמה בעיראק ובסוריה

Popular_Mobilization_Forces_(Iraq)_logo

הכוחות השיעים בבגדד הן הפוליטיים והן הצבאיים - מבינים את אופיו האמתי של המאבק האסטרטגי על המדבר העיראקי-סורי. לכן, הם מתנגדים לחימוש השבטים הסונים של מחוז אנבאר.

בראש הכוחות הללו ניצבת המליציה השיעית העיראקית העממית (Popular Mobilization forces): ארגון גג עיראקי בחסות המדינה, המונה כ 100,000 לוחמים / אזרחים, בפיקודו של האדי אל-עמרי (עיראקי ממוצא שיעי, שבילה לא מעט שנים כגולה באיראן, כאחד ממפקדי המחתרת השיעית שפעלה נגד סאדאם חוסיין), הפועל ברוח הבאסיג' האיראני, באימון ובמימון איראני.

הכוחות הללו יעשו ככל שביכולתם על מנת למנוע את ארגונם של השבטים הסונים של מחוז אנבאר (שיושבים, הן במערב עיראק והן במזרח סוריה) ככוח לוחם תחת דגל אמריקאי-ערבי (סוני).

אסד - שלרשותו אין את הכוח הצבאי הנדרש על מנת לשלוט אל מזרח סוריה - החל בסדרת מהלכים, שמטרתה היא הטמעת תוכנית הפרד ומשול: בידוד מנהיגי השבטים הסורי-סוניים במזרח סוריה - שסומנו כבעייתיים על ידו - וביצוע מניפולציות, שנועדו לשסות בהם את כוחות דאע"ש. 

השליטה במדבר העיראקי סורי תהיה ללא ספק אחד מן הגורמים המכריעים במאבק על עתיד סוריה ועיראק כמדינות עצמאיות, ובמיוחד בהיבט הישראלי של תחיית החזית המזרחית. באותו מדבר יוכרע גם המאבק בדאע"ש. על כן, בשקלול כלל הגורמים, אין ספק שהמאבק מול דאע"ש הינו מאבק משני בחשיבותו בהיבט האזורי, וגם בהיבט הישראלי.

מייגור גנרל פיטר גרסטיין

בעיראק פועלים כוחות הקואליציה וכוחות הממשלה העיראקית. כוחות אלו פועלים מחמ"ל אחוד בבגדד, ומספקים מודיעין וסיוע פעיל לכוחות הפועלים בשטח. כוחות הקואליציה בעיראק תחת פיקודו של מיג'ור ג'נרל פיטר גרסטיין (MG peter gersten; חא"א במקור; ראו התמונה משמאל) אינם מספקים סיוע כלשהו לכלל הכוחות שאינם נאמנים לממשלה העיראקית, ובכלל זה לכוחות המיליציה השיעית.

העברת המוקד במלחמה, המתנהלת בעיראק ובסוריה, לאזור המדבר העיראקי-סורי באזור המשתרע בין סינג'אר בצפון מערב עיראק, רמאדי במרכז עיראק, דיר א-זור במזרח סוריה ותדמור במרכזה, לא מפחיתה מחשיבות המאבק במרכז ומערב סוריה. הצעדים האיראנים - בין אם ישירות ובין אם באמצעות המיליציות השיעיות - מצביעים על כך, שהאיראנים מתייחסים לכלל המלחמה הזאת כמלחמה על טריטוריה מתמשכת (משמע, כמלחמה המיועדת ליצור רצף טריטוריאלי) ולא כשתי מלחמות נפרדות.

בחודש מאי 2015, לאחר נפילת רמאדי בידי כוחות דאע"ש, הוצאו כוחות המיליציה השיעית של אבו אל פייסל אל אבאס באזור חאלב, והועברו לעמדות הגנה ליד בגדד. הצעד הזה אפשר לכוחות האופוזיציה הסורית, בפיקודו של נור אלדין אל זניקי לתקוף את עמדות הכוחות הסורים המדוללים שנשארו באזור מתקן סרס (מתקן המחקר הסורי הגדול בפרברי חאלב) לאחר הוצאת כוחות המיליצה השיעית מאותו אזור.

משמע, המלחמה בעיראק ובסוריה הינה רצף אחד, שאיננו ניתן להפרדה!

One thought on “אלעד רזניק: הצד השיעי במלחמה בעיראק ובסוריה

  1. גדי ברון כתב:
    אכן לא ניתן להתייחס למאבק בדאעש (המדינה האסלאמית) מבלי להתייחס לאיראן ולשיעים. עם זאת, המאבק ביניהם איננו מאבק על שליטה בשטח או לצורך השגת מטרות פוליטיות. הוא הרבה יותר עמוק ובסיסי. זה מאבק הישרדות. שכן האסלאם הפונדמנטליסטי רואה כל מי שאיננו שייך אליו ככופר שדינו מוות. מוסלמים סונים (שאינם מצטרפים לזרם הפונדמנטליסטי) ובוודאי שיעים נתפסים בעיניו כחוטאים שדינם מוות. היות ואיראן מבינה את האיום הזה כפי שהוא (בניגוד למערב שמצוי בתרדמת, ונראה שאולי מתחילה אצלו תזוזה כלשהי תודעתית) היא תפעיל את מלוא עוצמתה כדי להביס/להכיל את המדינה האסלאמית ולמנוע את הפצת הרעיון שלה בקרב המוסלמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.