דאעש: הרוח משנה את כיוונה

חורבן בא-ראקה

[בתמונה: חורבות בירת החליפות, א-ראקה; מתוך האתר alarab; שם הצלם אינו מוזכר]

מטוטלת

לעג ההיסטוריה: דווקא כשהגיע דאעש לשיא ההצלחה והפרנויה הבינלאומית ממנו, התהפך שעון החול, והמטוטלת סבה לאחור [תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Morgan לאתר flickr],. הגאות שאפיינה את פעילותו חלפה, והוא נקלע למשבר משמעותי, המאיים על קיומו לאורך זמן...

אחד הפרדוקסים של מערכת מורכבת; ושל האסטרטגיה כמערכת מורכבת הוא, שככל שגוף מסוים צובר עוצמה במהירות גדולה יותר, כך רבים סיכוייו ליפול ולהתרסק, במהירות רבה בהרבה אפילו מזו שעלה. זה מה שעומד כפי הנראה להתרחש גם במקרה של דאעש:

הצלחתו הגדולה של דאעש לא הייתה באירופה, אלא בחליפות האסלאמית מבית: הוא הצליח ליצור מדינה מתפקדת, עם ממשל ועיר בירה, וכלכלה רווחית המבוססת ברובה על ייצור נפט, וצבא המונה כמאה אלף חיילים, ולהוות מוקד נהירה לצעירים מוסלמים מכל העולם, המחפשים משמעות.

אבל, כגדל ההצלחה כך גודל הצרות:

  • התנופה - שהממד העיקרי להצלחתה היה הכניסה לוואקום שהותירו אחריהם האמריקנים בעיראק ושלטון אסד המתפורר בסוריה - מיצתה את עצמה. אין יותר דרכים קלות להתפשט.
  • מדינה ממוסדת היא מטרה ברורה ונוחה הרבה יותר מארגון טרור, לחיילות האוויר של ארצות הברית, רוסיה, צרפת, והמדינות האחרות המשתתפות בלחימה האווירית. בניגוד לאמריקנים שניסו להילחם בדאעש נקודתית (חיסולים ממוקדים), הרוסים והצרפתים הם הרבה פחות "צמחונים". המשמעות היא שהרסן הותר: שדות הנפט של דאעש מופצצים. הפסקת הייצוא ואבדן היכולת הכלכלית הם תחילת הקריסה של החליפות; א-ראקא הבירה הפכה לעיר רפאים. רוב האוכלוסייה - בייחוד האליטות - כבר ברחו ממנה, והיא הולכת ונכתשת והופכת לעיי חורבות; מחנות הצבא, המפקדות ובנייני הממשל בכל ערי החליפות נמחים מעל פני האדמה, בכתישה בלתי פוסקת של טילי שיוט ומטוסי הפצצה.
  • האמריקנים אימצו שיטה של תמיכה גלויה בכורדים מחד גיסא (על אף חרונם של התורכים); ובממשל העיראקי השיעי מאידך גיסא. הדבר בא לידי ביטוי בסיוע ובייעוץ, צבאי, ובהשתתפות חיל האוויר בקרבות שהם מנהלים נגד דאעש. התוצאה: דאעש מאבד טריטוריות. צפון עיראק הולכת ונכבשת מידיו. השלטון הדעשי בערים כמו תכרית, רמאדי ובייג'י הפך היסטוריה, וכיבוש מוסול על אוצרות הנפט שלה על ידי הכורדים היא רק עניין של זמן (ראו המפה למטה):
מפת החליפות האסלאמית

[המפה מתוך האתר: Maps of World]

 אבדן הנפט הוא סופה של החליפות האסלאמית בפורמט הנוכחי, אלא אם כן תתרחשנה הפתעות בסביבה החיצונית שתשננה את המגמה הנוכחית.

ניתן כבר לזהות את ההתהוות שתיווצר בעידן שאחרי דאעש: עיראק תתחלק כפי הנראה בפועל בין השיעים בהשפעה איראנית חריפה; הכורדים שבצפון, המהווים מדינה לכל דבר (שאיננה מוכרזת בשל ההתנגדות התורכית); ויישות סונית שתתהווה מתוך חורבות דאעש, בתמיכת סעודיה שבדרום.

ניתן לזהות חסרונות לישראל במצב החדש שייווצר, אך גם יתרונות לא מבוטלים:

החסרונות: הרצף השיעי - מאיראן ועד לבנון - בהשפעה ובהנחיה איראנית, שעלול להיווצר בשטח.

היתרונות: פיצול בין הכוחות היריבים לישראל, שיכול להצמיח את המלחמה הבאה בין סונים לשיעים במרחב עיראק; ומדינה ידידה חדשה, חזקה ועשירה: כורדיסטאן.

Kurdistan stands with Israel!

[imgrum מתוך האתר ;Kurdistan stands with Israel!]

-

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.