אבי הראל: הנוטרות והמשטרה הארצישראלית 1947-1936

הנוטרות העברית

[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

הפעם מתמקד היסטוריון המשטרה, דר אבי הראל בנוטרות העברית בתקופת המנדט הבריטי, ובהפיכת המשטרה לגוף ארצי:

הנוטרות העברית שזורה במסכת הבניין הציוני כחוליה במפעל הלאומי. היא לא הייתה קיימת אלמלא נכונותם של אנשי היישוב להגן על עמם בכל תנאי.

למעשה, הייתה הנוטרות היהודית כסות חוקית לפעילותה של ההגנה, בדרך להקמתו של כוח מגן עברי עצמאי. לדעתו של E. Horne (היסטוריון שהתמחה בחקר התקופה), "עם הקמת משטרת היישובים העבריים , ארגון ההגנה קיבל מן המוכן כוח משטרתי יהודי מאורגן בחותם ממשלתי, שכלל תקציבים שיועדו לאימון הכוחות והדרכתו מממשלת המנדט עצמה".

ראשיתה של הנוטרות העברית החלה בשנת 1936, עם הרעת הביטחון הפנימי בא"י, בעקבות פרוץ המרד הערבי. מרד זה פרץ בין השאר מהסיבות הבאות : התסכול הערבי נוכח המפעל הציוני המתמשך, המשך העלייה היהודית לא"י, הקמת יישובים יהודיים חדשים, ועמדתה של בריטניה  כלפי הסכסוך הערבי יהודי.

גפירים 1939. אימון בנשק במתחם כלא עכו.

[בתמונה: נוטרים מתאמנים בנשק בכלא עכו, 1939]

המשטרה עמדה מול מאורעות 1936, כשהיא מוחזקת יותר משהייתה בשנת 1929. ברם, חוסר יכולתה בבלימת התופעה של פגיעה באזרחים יהודיים בדרכים, ברכושם או בנפשם, הביאה מצד השלטונות נכונות להגדלת מצבת השוטרים היהודיים, כדי לאשר להם להגן על עצמם. בצעד חריג הוחלט לאפשר ליישוב היהודי לגייס נוטרים ושוטרים מוספים זמניים (Temporary Additional Constable – T.A.C).

הטרור הערבי הגיע לשיאו בסוף שנת 1937 ותחילת שנת 1938. בקרב היישוב היהודי נהרגו באותה עת בממוצע כחמישה עשר איש בחודש. האירוע החמור ביותר התרחש, כאשר שלוש מאות אנשי כנופיות ערבים פרצו לשכונת קריית שמואל בטבריה, ורצחו 19 יהודים.

ערביי א"י, שנותרו ללא מנהיגות פוליטית רשמית, נגררו מסדר לכאוס. בתוך הכאוס התהוו, בהתארגנות עצמית, כנופיות מזוינות, שהפכו לגורם מוביל אצלם.

כדי למנוע זרימה של לוחמים ותחמושת לכנופיות הערביות, נמתחה לאורך גבול הצפון גדר תיל, ונבנו מצודות מגדלי שמירה (ראו בתמונה למטה), בהתאם להצעותיו של צארלס טגראט (Sir Charles Tegart), מפקד משטרת כלכתה, שהוזמן על ידי מפכ"ל המשטרה באותה תקופה אלן סונדרס (Major A. Saunders).

טגארט

[אחת ממצודות הטגארט שהפכו לחלק בלתי נפרד מנוף ארצנו]

התגברות המאורעות הביאו את השלטון והמשטרה הבריטית המנדטורית להודות בעובדה, ששליטים חייבים להסתמך על נשלטים נאמנים למשטר. בשל כך, המשטרה המנדטורית נאלצה לטפח את כוח המגן היהודי ולהפכו למוסד של קבע. באופן רשמי נקרא כוח זה חיל עזר למשטרה (Auxiliary Police Force), או חיל הנוטרים הארצי. בראשו הוצבו אמנם קצינים בריטיים, אולם המפקדים המקומיים היו יהודים. הגיוס לחיל הנוטרים נעשה בתיאום עם הסוכנות היהודית, ונעשה דרך ארבעה משרדי קישור שהוקמו. כמתאם על בין הסוכנות היהודית לבין השלטונות, נתמנה יהושע גורדון ששימש ראש המחלקה לטיפול בנוטרים במסגרת הסוכנות.

במסגרת חיל הנוטרים פעלו ארבעה סוגים של קבוצות מתנדבים:

  • שוטרים המשרה מלאה, אשר משכורתם שולמה על ידי הממשל הבריטי. שוטרים אלה קיבלו הדרכה ואימון מלאים, הגיעו לידי 750 איש.
  • כוח משטרתי מאומן באופן חלקי, שהוקם במיוחד בכדי שיהיה ניתן להזעיקו תוך פרק זמן של שעתיים מראש. גם כוח זה מנה 750 איש.
  • כוח עתודה משטרתי, שלא עבר אימונים והכשרות סדירות, ואשר היה ניתן להזעיקו תוך יממה. כוח זה מנה כ -1500 איש.
  • כוח מילואים, על פי רשימה שסופקה מקרב היישובים העבריים. כוח זה מנה כ1300 איש.

כוח השיטור בקבוצה הראשונה נקרא משטרת היישובים העבריים – Jewish Settlement's Police או J.S.P. תלבושתם של המגויסים כללה חליפת חאקי וכובע קולפאק. לבד ממשטרת היישובים העבריים, שהייתה היחידה החשובה יותר, כלל חיל הנוטרים מסגרות נוספות ובכללן: משמר הרכבת, פלוגות הלילה המיוחדות (.S.N.S), נוטרי מחנות העצורים, נוטרי הצבא, נוטרי הצי והנמל, נוטרי גדר הצפון, נוטרי שדות התעופה, נוטרי משמר החוף ונוטרים בתפקידים מיוחדים.

עד להקמת חיל הנוטרים הייתה תפיסת ההגנה ביישוב היהודי תפיסה מרחבית –סטאטית. עם הקמתו שונתה התפיסה לפעילות יזומה מעבר לגדר. ככלל, הנוטרות פתרה את בעיית ההתגוננות הפאסיבית של היישוב היהודי ואת בעיית הצבתם של יהודים בתחנות המשטרה. בנוסף, היא שימשה ככסות לפעילות ארגון ההגנה, שהפך מארגון סמי צבאי מקומי לארגון צבאי לוחם.

עם ההחלטה לסיים את המנדט הבריטי בא"י, החלו הבריטים בעזיבה מאסיבית. ברם, תקופת חיל הנוטרות, הביאה לכך שמשטרת המנדט הבריטי נתנה משנה תוקף לתפיסת המשטרה כארגון ארצי, האחראי על מצב הביטחון בפני השלטון המרכזי. בנוסף, היא הדגישה את תהליך השיפור המקצועי של השוטר והכשרתו והקימה לראשונה מרכז אימונים מרכזי.

אנשי המשטרה נקראו להקפיד על טוהר מידות ועל המשמעת כמתחייב מנהליה. זאת ועוד. באותה תקופה פורסמו מערכות חוקים וקובץ פקודות קבע המסדירים את אופן פעילותה וארגונה של המשטרה. לשון אחר, משטרת המנדט, גם בעקבות הקמת חיל הנוטרים, השפיעה על עיצוב דמותה של משטרת ישראל, בארגונה, בחוקיה בתפקידיה ובגישתה המשמעתית.

עתה נותר לבחון האם השפעה זו הייתה לטוב או למוטב...

[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מקורות

  • תולדות משטרת ישראל, כרך א', שלב המסד, יח' היסטוריה , מ"י, 2004, עמ' 85 – 91.
  • Horne Edward, A Job Well Done 1982, Anchor Press, p. 553 – 546.
       

5 thoughts on “אבי הראל: הנוטרות והמשטרה הארצישראלית 1947-1936

  1. Pingback: משטרת המנדט הבריטי ומורשתה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: אבי ברוכמן: רפורמות בארגוני משטרה - המפכ"ל אלשייך צא ולמד... - ייצור ידע

  4. Pingback: אבי הראל: המשמר הנע בתקופת המאורעות 1939-1936, וסוגיית המשטרה הפרטית - ייצור ידע

  5. Pingback: אבי הראל: המשמר הנע בתקופת המאורעות 1939-1936, וסוגיית המשטרה הפרטית - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.