בסתיו 2014 הקליט יואב בן דב שמונה הרצאות בקורס: "בין סדר לכאוס" ברשת א' (אקדמיה בא') והריהן לפניכם: לחיצה על כל פרק מאפשרת את שמיעתו.
על הקורס:
האם פרפר יכול לחולל סופת רעמים? האם יש אבני בניין יסודיות ליקום? מה מקור הסדר בעולמנו, משבילי נמלים ולהקות דגים ועד לרשת האינטרנט? והאם ייתכן עולם בלי מלחמות או משברים כלכליים? גישות חדשות במדע מנסות להתמודד עם שאלות כאלה בתחומים שונים של חקר הטבע והחברה האנושית, ובאופן מפתיע מגלות מחדש גם תפיסות מסורתיות מאירופה, סין והודו שהתמודדו עם שאלות הסדר והכאוס בעולמנו
בתרבות המערבית (ואולי גם בחינוך שקיבלנו) מקובל לראות את הסדר כטוב ואת הכאוס כרע – כלומר, להעדיף קביעות ויציבות על אי וודאות ושינוי. אבל תרבויות אחרות פיתחו תפיסות שונות, שבהן הסדר והכאוס משלימים זה את זה
הביטוי המובהק ביותר של מושג הסדר המערבי הוא המדע של גלילאו, ניוטון והפילוסוף הצרפתי דקארט – עולם שפועל “כמו שעון”, עם חוקים קבועים שבעזרתם בכל צפוי מראש. כיצד עיצבה הראייה הזו את האדם והחברה המודרניים
בעשרות השנים האחרונות התפתחה ראייה חדשה, שמדגישה את ההיבטים הלא-צפויים והלא-נשלטים בעולמנו. חדשות רעות למי שמעוניין בשליטה וסדר מוכתבים מלמעלה, אבל חדשות טובות למי שרוצה ליצור שינוי באמצעים קטנים, מלמטה למעלה
תורת הכאוס קשורה גם בצורות חדשות, שמגלות עוד ועוד פרטים ככל שמסתכלים בהן מקרוב. צורות כאלה מתגלות בטבע, בגיאומטריה הממוחשבת – וגם באמנות ובתפיסת העולם של תרבויות מסורתיות כמו אפריקה והודו. אפשר גם לקבל מהן מבט חדש על האופי האינסופי והבלתי-נדלה של היקום
בהמשך לתורת הכאוס פיתחו מדענים בתחומים שונים את תורת המערכות המורכבות. באמצעותה אפשר להבין כיצד מערכות בטבע הדומם, בגוף, באבולוציה, בכלכלה ובחברה האנושית מתפתחות ויוצרות מבנים מסודרים ומידע חדש
מה משותף למוח האנושי, לרשת האינטרנט, לקהילת חברים או למושבת חיידקים? כולן בנויות מאלמנטים רבים שיש ביניהם קשרי גומלין מסועפים. בשנים האחרונות החלו מדענים להבין כיצד רשתות כאלה נוצרות, ומדוע הן מתחילות להתנהג כמערכת אחת עם תיאום וסדר פנימיים
אז מה יותר טוב, סדר או כאוס? חקר המערכות המורכבות ותורת הרשתות מציגות תשובה חדשה-ישנה: סדר וכאוס הם היבטים משלימים של החיים, והמצב היצירתי והמעניין ביותר הוא כאשר הם מאזנים זה את זה
Pingback: בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע