תנ"ץ יורם סופר: "פרדוקס השינוי" במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים

יורם סופר

[צילום: חטיבת דובר המשטרה]

[להורדת העבודה לחץ: יורם סופר - פרדוקס השינוי במשטרת ישראל - משמעויות ולקחים]

זוהי עבודת הגמר של תת ניצב יורם סופר במכללה לביטחון לאומי, צה"ל מאביב 2010. מטרתה לענות על הפרדוקס, מדוע, למרות שינויים קדחתניים שאימצה משטרת ישראל חדשות לפרקים, רק התגברו הקולות מהסביבה המשימתית שבה היא מתפקדת, שקראו לכפות עליה שינוי.

העבודה בוחנת את מאפייני משטרת ישראל לאורך השנים, בהקשר עם רצף השינויים שעברה, במטרה להבינו. מפורטים בה אותם שינויים בדפוסי השיטור שאומצו, מול אלה שנדחו, ונערכת השוואה ביניהם. נבחנות הסיבות לאימוצם של חלק ולדחייתם של אחרים.

כל אלה, על מנת להגדיר פרופיל של אותם שינויים שסיכוייהם להצליח גבוהים; כמו גם של אלה שיעוררו את ההתנגדות הרבה והמשמעותית ביותר.

המסקנות הללו מאפשרות להעריך את יכולתה של המשטרה לעמוד באתגרים הניצבים בפניה, ואת הסיכויים שתעמוד בפני לחצים נוספים לשינוי מבחוץ בעתיד.

החדרה של רפורמות במבנה המשטרה ובתהליכי העבודה החלה בשנות השבעים של המאה הקודמת. אולם, ניתן לראות הבדל מהותי בין העשור הראשון לרפורמות – שנות השבעים – לשלושים השנה שלאחר מכן – משנות השמונים ועד לימינו.

בשנות השבעים בוצעו שתי רפורמות בלבד: קבלת האחריות על ביטחון הפנים ו"הגיוס הרב שכבתי". משנות השמונים ועד ימינו בוצעו לא פחות מעשר רפורמות שונות ברמה הכלל משטרתית.

הרפורמה הראשונה, שבוצעה בשנות השמונים (והניסיון החוזר ליישמה בחצי השני של שנות התשעים) – הניסיון למעבר לאסטרטגיה של "שיטור קהילתי" – מזכירה יותר את הרפורמות של שנות השבעים מאשר את הרפורמות של שלושים השנה האחרונות. זאת, מכיוון שכמו הרפורמות בשנות השבעים, כוונה הרפורמה הקהילתית לעסוק בעניינים של מהות, כמו ייעוד, מבנה ותהליכי עבודה עמוקים.

אולם הרפורמות שלאחריה עסקו ברובן בנושאים של שליטה, אפקטיביות ויעילות ארגונית, והשתנו, ללא סיבה נראית לעין ובלא שמוצו, מקדנציה של מפכ"ל אחד לקדנציה של מחליפו. דומה שהמשטרה אימצה בשנים אלה שינוי לשם שינוי. תחת לבסס שינויים שטרם מיצו את עצמם ושנקבעו על ידי קודמיהם, העדיפו מפכ"לים חדשים לאמץ שינויים חדשים תחתיהם, הנושאים את שמם ועוסקים בנושאים שלא יפגעו, מראש, בחלוקת העוצמה הקיימת בארגון ועל כן גם לא יעוררו התנגדות מהותית.

בחינה של מאפייני השינויים בשלושים השנים האחרונות שהמשטרה אימצה, לעומת אלה שנדחו מאפשרת לגבש פרופיל של שינוי שסיכוייו טובים להיקלט בעתיד במשטרת ישראל, מול פרופיל של שינוי שסיכוייו טובים להידחות:

המערכת נוטה לאמץ רפורמות, שעוסקות בחיזוק השליטה של הפיקוד במפקדי השטח ומשפרות אפקטיביות ויעילות ארגונית, כמו גם שינויים המסייעים למשטרה באמצעים, ומחפים בטווח הקצר על היעדר השקעה משטרתית בתחומים מסוימים שעלולה לגרום למורת רוח ציבורית ותקשורתית. בנוסף, המערכת מאמצת בקלות יחסית שינויים טכנולוגיים שניתן לשלבם בתהליכי העבודה הקיימים ואין הם מחייבים בניה של תהליכי עבודה חדשים.

לעומת זאת, ההתנגדות העזה ביותר הינה לשינויים המחייבים שינוי בתרבות הארגונית, הקיימת, ובחלוקה מחודשת של העוצמה במשטרה.

מכאן עולה, כי שינוי עתידי שיחייב "יציאה ממסגרות קיימות", או שיאיים על חלוקת העוצמה הנוכחית בארגון, יידחה ברמה גבוהה של ודאות על ידי הארגון.

סופר יורם (2010), "פרדוקס השינוי" במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[להורדת העבודה לחץ: יורם סופר - פרדוקס השינוי במשטרת ישראל - משמעויות ולקחים]

   

10 thoughts on “תנ"ץ יורם סופר: "פרדוקס השינוי" במשטרת ישראל – משמעויות ולקחים

  1. Pingback: שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: הארגון הצבאי – מאפיינים ארגוניים - ייצור ידע

  4. Pingback: נושא לימוד: שינוי במשטרה - האתגר והקושי - ייצור ידע

  5. Pingback: נושא לימוד: שינוי ארגוני מתחת לרדאר - ייצור ידע

  6. Pingback: אוי, התרבות הארגונית... - ייצור ידע

  7. Pingback: נושא לימוד: משטרת ישראל - מאפיינים תרבותיים - ייצור ידע

  8. Pingback: נושא לימוד: משטרת ישראל - מאפיינים תרבותיים - ייצור ידע

  9. Pingback: נושא לימוד: הארגון הצבאי – מאפיינים ארגוניים - ייצור ידע

  10. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה - היום השלישי - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.