הצבא האמריקני מגייס את ה'וויקי' לתהליכי ייצור הידע

הצבא האמריקני מגייס את הויקי לייצור ידע

על רקע העובדה, שבעיית הבעיות של ייצור הידע הינה המודעות, מעניינת העובדה שאחד הארגונים ש"הרים את הכפפה" בתחום זה הינו ארגון צבאי דווקא - הצבא האמריקני. ביולי 2009 בניגוד למסורת שהייתה נהוגה עד אז, החל הצבא האמריקני לעודד את אנשיו – מטוראים ועד גנרלים – להיכנס לרשת ולשתף פעולה בניסוי של כתיבה ותיקוף של שבעה מנהלי השדה שלו מתחומי החיים השונים של הצבא.

דיקסון - שלומיאליות בצבא

 אל יקל הדבר בעיניכם שארגון צבאי מוביל מהלך שכזה, שהרי ארגונים צבאיים הינם ארגונים שמרניים, הרחוקים מאוד מההבנה שיש להם צורך ב"יצירת ידע", לא כל שכן מהיכולת המעשית לייצר אותו; והם מהווים, פעמים רבות, מעוז של שמרנות ופחד משינוי.

נורמן דיקסון בספרו הבלתי נשכח, "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא" (תל אביב: מערכות, 1979, עמ' 185-184, 188) טוען, כי עצם מהותו (של הצבא) מיועדת למנוע שינוי, לכפות עצמים והתנהגויות לתבנית נוקשה ולשמר בעינו את המצב הקיים, בין אם זה מצבה של נחושת מבהיקה או מצבו של מבנה חברתי".

ההיסטוריה הצבאית רצופה בדוגמאות כאלה. למרות שהנושא מרתק, נדגים בשל קוצר היריעה בדוגמה בודדת: המפקד הבריטי העליון בצרפת, במלחמת העולה הראשונה, סר דאגלס האייג, טען עוד ב - 1915, כי "מכונת הירייה היא נשק שמייחסים לו חשיבות מוגזמת, וכי "שתי מכונות ירייה לגדוד זה יותר מאשר מספיק" (ברודי, 1980, עמ' 391). ברודי מציין, כי הדברים נאמרו, למרות שכבר במלחמת רוסיה יפאן ב - 1905-1904 נעשה שימוש יעיל במכונות הירייה המודרניות, וכי כוחותיו של האייג כבר סבלו אבידות, שלא נשמע כמותן, מכלי נשק זה. כל ההתקפות שנערכו על ידם נהדפו, והגרוע מכל עתיד היה עדיין להתרחש. מכונת הירייה הגרמנית עתידה היה לגרום יותר מכל כלי נשק אחר לכישלונן היקר עד אימה של מתקפת הסום והניוואל.

מכונת יריה

הצבא האמריקני כיום הוא צבא שונה. מראשית שנות ה- 80 של המאה הקודמת הוא עוסק באינטנסיביות בדיון תיאורטי ומעשי בתורת המערכה ובנגזרות שלה, כולל "תורת הכאוס", "תורת המערכות המורכבות" ו"תורת הרשתות". דגש מיוחד נותן הצבא האמריקני למה שהוא מכנה :שילוביות" - "Jointness" – הפעלה מקבילה של שתי זרועות או יותר בזירת מלחמה מוגדרת [על חשיבות שיתוף הפעולה הבין מערכתי שה"שילוביות" היא אחד ממאפייניו ראו בפוסט קודם; למבקשים להעמיק בסוגיית ה- "jointness" בעברית, ראו: טובי טל (2006), עיונים בביטחון לאומי מס' 8: שילוביות בין זרועית ("jointness")  – היבטים היסטוריים תיאורטיים ומעשיים, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל].

 והנה, מסתבר שצבא זה המנסה לעמוד שכם אל שכם עם הארגונים החדשניים והמתקדמים ביותר, עושה שימוש בשיטת ה"ויקי" ("Wiki") על מנת לרתום חיילים מנוסי קרבות לתרום את הידע שלהם על מנת לתקף נהלים ולא להסתמך רק על מערך המומחים במכללות ובמרכזי המחקר, שכתבו בעבר את הנהלים הללו. במהלך שלושת חודשי הניסוי, "פתח" הצבא את הגרסה הנוכחית של כל מדריך לעריכה על ידי כל אדם בעל תעודת זהות, המאפשרת גישה לאתר האינטרנט של הצבא. יחד עם זאת, הצבא מכוון בעיקר לאוכלוסיה של כ- 140,000 המשתתפים בפורומים במסגרת האינטרא-נט הצבאי.

 שיטת העדכון זהה לזו של האינציקלופדיה "ויקיפדיה", למעט העובדה שפה לא מתקבלים תיקונים אנונימיים והמשתתפים חייבים להזדהות. המוטו המוביל של הניסוי הוא: "אם אי פעם חשבת מה היית עושה אם הצבא היה מרשה לך לכתוב את הדוקטרינה שלו, עכשיו זו ההזדמנות שלך...". גנרל (3 כוכבים)  William B. Caldwell, המפקד של מרכז הצבאי המשולב ב- Fort Leavenworth, Kan כתב בבלוג שלו, ב -1 ביולי, כי "על ידי אימוץ הטכנולוגיה, הצבא יכול לחסוך כסף, לשבור מחסומים, לפשט תהליכים ולבנות עתיד מזהיר "... אם הניסיון יצליח, ייפתחו בפני הציבור עוד כ- 200 מדריכים מעשיים שיעסקו בטקטיקות, בטכניקות ובנהלים.

המאמר מדגיש את העובדה, שגישה זו מנוגדת לתרבות הארגונית הצבאית הריכוזית, שפוחדת לאבד שליטה (שכן, מדובר פה על מעבר מ"סדר" ל"הליכה לסף הכאוס" בתחומים מסוימים, והחשש להידרדר לכאוס ולאבד שליטה הוא טבעי וברור).

 הניסוי גרם לוויכוחים בתוך הצבא, אם לכל חייל - מומחה או לא - יש זכות שווה ליצור דוקטרינה. אולם בעובדה, מסתבר שלוחמים וותיקים החלו להכניס את ניסיונם האישי בלוחמה בעיראק ובאפגניסטן לתוך המדריכים והנהלים, וכפי שכתב אחד מהם, החלו לאתגר את החשיבה הדוגמטית שאפיינה את הנהלים קודם לכן.

 האם יצליח הצבא האמריקני ל"ייצר ידע"?

כדי "לייצר ידע", יש צורך בקיומם של שלושה תנאים (Davenport and Prusak, 1998):

* מקום, פיזי או וירטואלי, שבו "ידע" יוכל להיווצר.

* זמן ארגוני, שהוא משאב בעייתי בכל ארגון.

* הכרה של מנהלי הארגון ועובדיו בצורך ליצור ידע ובחשיבות העצומה שיש בכך לקיומו של הארגון ולהצלחתו.

 מקום הצליחו יוזמי הרעיון "לייצר". על בעיית הזמן ניתן להתגבר בכוחה של המשמעת. אחד היזמים טען בקשר לכך, כי חסרונו הגדול של הצבא – עודף ה"סדר" שבו יכול גם להוות יתרון במקרה הזה: "אחד היתרונות הגדולים שלנו הוא שאנחנו כוח ממושמע והיררכי, וכאשר הבוס אומר לעשות משהו זה יתבצע. אפילו אלה שאינם אוהבים לכתוב יוסיפו משהו..."

 אפילו הכרה של מנהלי הארגון קיימת.

WIKI

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ron Mader לאתר flickr]

נותר רק "לרתום" לעניין את אלה שה"ידע" מצוי בראשם...

האם יצליחו? בינתיים, גורלו של הניסוי טרם הוכרע. בששת השבועות הראשונים נרשמו רק "כניסות" מעטות לנהלים, אולם היוזמים נשארו אופטימיים.

מי יודע? אנו בוודאי מחזיקים אצבעות... 

מקורות

  • פרידמן תומס ל', מנדלבאום מייקל (2012), לגלות מחדש את אמריקה, רמות השבים: אריה ניר.

4 thoughts on “הצבא האמריקני מגייס את ה'וויקי' לתהליכי ייצור הידע

  1. Pingback: נושא לימוד: ידע וחשיבותו לארגונים - ייצור ידע

  2. Pingback: סדנא: מהי רשתיות ואיך מחוללים אותה - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: ידע וחשיבותו לארגונים - ייצור ידע

  4. Pingback: מורכבות בניהול בכיר: היום השישי - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.