נושא לימוד: נשים במשטרה

Iraq-Police-Woman

[בתמונה: שוטרת בעיראק; מתוך האתר: Glitzy World; שם הצלם אינו מוזכר]

[לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]

מיקוד הבעיה

  • אי אפשר להתייחס לנושא העסקת נשים במשטרה כמכלול, כיוון שקיימים במשטרת ישראל שלושה סוגי עיסוק שונים:  התפקידים המקצועייםתפקידי משרד ומפקדה, ותפקידי שטח (יחזקאלי, 1998). שלושת סוגי עיסוק אלה נבדלים ביניהם, הן מבחינת הפוטנציאל להעסקת נשים והן מבחינת הכישורים השונים, הנדרשים לגיוס:
  • בתחום המקצועי לא קיימת בעיה, וזה התחום שבו קיים השוויון הלכה למעשה. נשים וגברים מגויסים לתפקידים אלו על סמך כישוריהם המקצועיים בלבד - על פי רוב לפי השכלתם האקדמית, או ידע וניסיון נדרשים שרכשו בארגונים אחרים. הם עוסקים במקצועות כגון: רפואה, משפטנות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חשבונאות, כלכלה, חינוך, ניהול, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסת תעשיה וניהול, קרימינולוגיה ועוד. בתחומים אלו מרוכזות רוב נשות הקריירה במשטרה, שמעדיפות לדלג על המסלול המבצעי, דרכו מתקדמים השוטרים בתפקידי המשטרה הקלאסיים. אלו הם התחומים בו נשים הצליחו להעפיל לדרגות הקצונה הגבוהות ביותר.
  • גם בתפקידי משרד ומפקדה לא קיימת בעיה. בעבר (אינני יודע מה המצב היום, והתיאור שלי רלוונטי למה שהיה בתקופתי) שימש מגזר זה כמקום ה'מפלט' למתגייסות המגזר המבצעי: מספרן של השוטרות, מטבע הדברים, גדול יותר במפקדות, לאכי הפיקוד מייעד אותן לשם. ההפך הוא הנכון. כי כמעט כל תפקידי המזכירות והמשרד, כמו כח-אדם, גיוס, רווחה, הדרכה וכו' מאוישים ע"י נשים, כולל תפקידי קצונה בתחומים אלה. שוטרות המתגייסות לתפקידי שטח בדרך כלל הינן רווקות. הן אינן ששות להישאר במגזר זה עם התהוותו של קשר משמעותי בחייהן. בשלב זה, הן עושות הכל על מנת לעבור למגזר המנהלי. כתוצאה מכך אין כמעט גיוס למגזר המנהלי, אלא "הגירה" של שוטרות מן המגזר המבצעי, המבקשות לשנות את תנאי העסקתן, אל המגזר המנהלי. בעיה זו בולטת בעיקר במקומות בהם אין מפקדות גדולות. במטה הארצי למשל, אין בעיה לגייס ישירות לתחום המנהלי עקב ריבוי המשרות בתחום זה.
  • הבעיה ממוקדת בתחום המבצעי (ואינני בטוח כלל שזה רלוונטי היום): חלק מהמתגייסות מגיע לשטח בתחושת יעוד. רבות אחרות רואות במסלול זה רק קרש קפיצה למסלולי עיסוק אחרים. בעובדה, הרצון לעבוד בשטח נמוג מספר שנים לאחר הגיוס, כאשר השוטרת מקימה את משפחתה. כל מקרה כזה רק מחזק את הניסיון המצטבר של מפקדי השטח בנושא גיוס הנשים למגזר המבצעי. הוא גורם להם, ובצדק, להתייחס בחשדנות ובציניות להצהרות של מועמדות לגיוס על רצון בקריירת שטח. מלאך-פיינס (1990) מסבירה זאת בכך שמרבית נשים והגברים מגדירים את עצמם במונחים של סטריאוטיפים מיניים מסורתיים. הגברים מזדהים עם עבודתם והנשים מזדהות לפני הכל עם משפחתן. במצב זה, בעת קונפליקט בין העבודה והמשפחה, המשפחה והבית יקבלו עדיפות. יזרעאלי ואח' (1992) מסבירים תופעה זו באמצעות המושג "חישוב ההמרה של נשים" .נשים מחליפות עיסוקים המבטיחים קידום בקריירה והכנסה גבוהה יותר, או עיסוקים שהיו מאפשרים ניצול מרבי של כישוריהן, בתנאי עבודה המפחיתים ככל האפשר את ההתנגשות בין משרתן לבין תפקידיהן הביתיים. הן מחפשות עבודה, בה ניתן לעבוד גם בלוח זמנים גמיש ומאפשרים לנשים למלא גם את אחריותן בבית. הסיבה הרווחת לכך, ע"פ הספרות, הינה תהליך הסוציאליזציה אותו עוברות נשים. במסגרת זו מועברים לאשה שני מסרים סותרים - מחויבותה לבית ולמשפחה לעומת הצורך בהגשמה עצמית באמצעות עבודה מחוץ לבית וקריירה (מלאך-פיינס, 1990). זו הסיבה שמעטות מאוד הנשים ומעטות עוד יותר הקצינות במגזר המבצעי. מפקדות התחנות הינן מתי מעט. אין כלל מפקדות ברמת פיקוד על מרחב ועל מחוז (הבעיה של נשירה לתחום המנהלי כמעט ואינה קיימת בתחום המקצועי. עבור נשים בתחום זה ניתן להניח כי "חישוב ההמרה" נעשה בבחירת השירות הציבורי על פני המגזר הפרטי.

שאלה למחשבה: האם יש תחומים במשטרה שאינם מתאימים לנשים?

  • אין מחלוקת שיש תפקידים במשטרה שרק נשים יכולות למלא. הטיפול בנשים-עברייניות מופקד רובו בידיהן: ההשתלטות על עברייניות, החיפוש על גופן, השמירה עליהן בבית המעצר - כל אלה הינם תפקידים שאינם יכולים להיעשות ע"י גברים.
  • האם מצד שני, השוטרות יכולות לבצע את כל הפעילות הזו על גברים? שיעור הנשים בקרב העבריינים עולה רק במעט על 10%. מכאן, נשאלת השאלה - מה אחוז השוטרות הנדרש לאופטימיזציה של מערך הסיור?

האם כמות גדולה מידי של שוטרות לא תיצור בעיה, בעיקר בתחום הצורך להשתמש בכוח, לבצע חיפוש בגופם של גברים וכו'? שהרי הן עלולות להיקלע למצבים, שבהם לא תוכלנה למלא היטב את תפקידן ותצטרכנה להזעיק גיבוי של שוטרים לביצוע משימותיהן. כל איש שטח יודע כי לעולם לא ניתן לדעת כיצד אירוע מסתיים. מה מרווח הסיכון שיכול מפקד שטח לקחת? גם יחס של 1:4 בין שוטרים לגברים עלול ליצור מצב, שבאירוע חריג לא ניתן יהיה להשתמש ביעילות בכל כוח השוטרים הנתון לרשותו (כדאי לזכור כי בתחנות קטנות, בשעות מסוימות, שני שוטרים הם כל כוח התגובה של התחנה).

  • מצב כזה מתקבל בהבנה גם על ידי המחוקק: חוק הזדמנות שווה בתעסוקה (תשמ"א-1981) נוקט מידה רבה של הבנה למניעי מעסיק אשר מסרב לקבל נשים לתפקידים מסוימים, בגלל טבעו ואופיו של התפקיד.

המציאות משתנה מהר בתחום זה, ובשנים האחרונות מתבצעים בעולם המערבי שינויים דרמטיים ביחס לעבודת נשים:

  • בדצמבר 2015 הכריז שר ההגנה האמריקני, אשטון קרטר (למרות התנגדות חיל הנחתים שטוען שמניסיונו, שירות מעורב פוגם באפקטיביות היחידות), על שוויון בהעסקת נשים בצבא. המשמעות היא, שיפתח למעשה 220 אלף משרות שהיו סגורות עד כה בפני נשים, בהן תפקידי לחימה בחזית (אי-פי, 2015). ראו אצל:

אי-פי (2015), היסטוריה בארצות הברית: נשים יוכלו לשרת בכל התפקידים בצבא, חדשות וואלה, 3/12/15.

  • גם אצלנו נכנסות נשים בהדרגה לתפקידי לחימה, וצה"ל רוכש ניסיון גובר בתחום זה.
  • המאבק האחרון עם הפלסטינים מלמד על עוצמת השינוי (גם אצלנו וגם אצלם), בכמות האירועים שבהם טיפלו חיילות / שוטרות וגם בהיקף מקרי הפיגוע שהתבצעו על ידי נשים. אין ספק שמדובר במגמה מתעצמת!
שוטרות - פייסבוק

[התמונה מתוך פייסבוק]

מה צריך להיעשות הנושא שילוב נשים בארגונים ביטחוניים?

  • מנקודת הראות של תורות המורכבות (תחום התמחותי), חוסר איזון והחזקת העוצמה הארגונית בידי קבוצה אחת, יוצרת בהכרח עיוותים, ומפחית אופטימיזציה ארגונית ומכאן, גם אפקטיביות ארגונית. לכן, תפקידים בכל ארגון "בריא" צריכים להתחלק שווה בשווה. בכל מקום שאין הדבר כך, יש לכפות זאת באפליה מתקנת לשני הכיוונים.
  • מחקרים מצביעים על כך שריבוי נשים בקבוצה מגדיל את האפקטיביות שלה. ראה למשל:
  • Woolley Anita, Malone Thomas W. (2011), Defend Your Research: What Makes a Team Smarter? More Women, Harvard Business Review.
  • כיוון שארגונים צבאיים מורכבים מרוב גברי מובהק התקבעו בהם עיוותים עם השנים: הם לוקים ב"מחלות ארגוניות" אופייניות כמו: מצ'ואיזם, שוביניזם, אנטי אינטלקטואליזם וכדומה. ה"מחלות" הללו היו מרכיב חשוב בהידרדרותה של משטרת ישראל בעשורים האחרונים.
  • כל עוד נשים הן קבוצת מיעוט, הן מסגלות לעצמן מאפייני התנהגות גבריים. זה המצב במשטרה בעיקר ברמת השטח, וגם בסגל הפיקוד הבכיר. להלן חומר רלוונטי בסוגיה זו:

מקורות לסוגיה זו:

  • לעומת זאת, במטות, היכן שנשים מהוות קבוצה גדולה (ולעתים אף רוב), התרבות הארגונית מרוככת הרבה יותר.
  • תרבות זו ניתנת לשינוי באמצעות איזון היחס בין גברים לנשים בשטח ובסגל הפיקוד הבכיר, והכנסת מסה קריטית של נשים לתפקידי פיקוד, גם אם באופן מלאכותי.
  • חשוב לציין כי בעבר לא ניתן היה להשיג שילוב נשי במגזר המבצעי. בעיה זו נוצרה, לא בגלל דעות קדומות, אלא בגלל שהנשים, שעובדות במגזר זה, השיגו לעצמן זכויות יתר על חשבון חבריהן הגברים ועל חשבון יעילות העבודה. הן אינן רואות במגזר זה יעוד, אלא רק קרש קפיצה למעבר לתחומי עיסוק אחרים. היום, המצב השתנה, ויש הזדמנות לעשות זאת!

בעשור האחרון מושקעים מאמץ ומשאבים רבים בנושא קידום שוויון מגדרי, ועדיין בסגלי הפיקוד הבכירים אין ייצוג ראוי. למה זה כך במשטרה? 

  • אבל יש גם סיבות אובייקטיביות אליהן התייחסתי, בסוגיית יחס ההמרה של נשים והעדפתן באופן מובהק תפקידים המשלבים יכולת תפקוד אפקטיבית גם בתוך המשפחה.

 למה זה כך בצבא?

  • גם בצבא המצב איננו טוב. איפה הנשים בסגל הפיקוד הבכיר?
  • רק בשנים האחרונות נוצרה מהפיכה מסוימת בדרגי השטח. יקח לה עשורים רבים להגיע למעלה.
  • מה שהשתנה בצבא זה ההטרדות המיניות, פשוט כי קצינים בכירים (עד אלוף משנה) נכנסו לכלא. אחד שיכנס לכלא במשטרה וגם אצלנו הפרשה תסתיים...

האם יש קשר בין תת ייצוג של נשים בתפקידי פיקוד (רק) בכירים ובין הטרדות מיניות/ מערכות יחסים אסורות בארגונים אלו (ובכלל)? מה משמעות הקשר הזה?

  • חד משמעית (ראי למעלה). רוב גברי כופה מאפיינים גבריים דרך התרבות הארגונית: מצ'ואיזם, שוביניזם, אנטי אינטלקטואליזם וכדומה (בעיקר בשטח ובסגלי הפיקוד).
  • כשנשים במיעוט, הן נוטות לסגל לעצמן מאפיינים אלה על מנת להתקדם.
  • אבל כשהמספרים מתאזנים (למשל במטות), המאפיינים הללו נוטים להיעלם.

מה הפתרון?

  • הפתרון הוא כפייה של 50% נשים בכל חלקי המשטרה ובכל הרמות, גם אם בהתחלה, חסר להם ניסיון וידע.
  • משטרת ישראל היא מה שמכונה "ביורוקרטיה לא פרופסיונלית". משמע, הידע נרכש "בתנועה". בעובדה, הוכנסו לארגון קצינים ללא ידע (מצה"ל ו/או מהמשמר האזרחי ו/או מהאקדמיה למשל, וזה עשה רק טוב למשטרה). לא יקרה שום נזק מה"ניתוח" הזה, אבל הארגון יהיה אחריו טוב הרבה יותר.
  • חשוב להדגיש שאופטימיזציה משמעה, כפיית העיקרון של 50% גם ביחידות עם רוב נשי (ויש כאלה...)!

[לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]

מושגים

העשרה

  • נשים מתקדמות לתפקידי מפתח במשטרה הצבאית:
שינויים במשטרה הצבאית
  • לראשונה, רכזת מודיעין:
בלשית מס' 1

קריאה

3 thoughts on “נושא לימוד: נשים במשטרה

  1. Pingback: נשים בצמרת המשטרה - ייצור ידע

  2. Pingback: המחסור בנשים מפקדות בארגונים צבאיים - ייצור ידע

  3. Pingback: נשים במשטרת ישראל - תמונת מצב ל- 2016 - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.