חשיבותו יוצאת הדופן של ראש הלשכה במערכת היררכית

ראש הלשכה

[מאמר זה נכתב עם ד"ר אורית שלו. הוא ראה אור לראשונה בכתב העת "משאבי אנוש", במאי 1994]

מבוא

תפקיד ראש לשכת מפקדו של ארגון היררכי (רל"ש) הוא מהחשובים בארגון, אולם דומה כי נשכח כליל בספרות המחקרית. הוא דורש שיבוץ מושכל של אנשים בעלי יכולות ספציפיות. אולם, מסיבות שונות, הוא מאויש בדר"כ ע"י האנשים הלא-נכונים. מטרת מאמר זה לעמוד על ייחודיותו של התפקיד ועל משמעותה של הטעות באיושו.

הסביבה בה מתפקד הרל"ש

ראש לשכת המפקד בארגון היררכי בולט בייחודו בקרב הפיקוד הבכיר של הארגון. בראש ובראשונה בולטת דרגתו, הנמוכה יחסית לדרגות הסובבים. מדובר בקצין צעיר, הנושא בתפקיד מרכזי בארגון שהוא בעל חשיבות ומעמד מעל ומעבר לקצינים אחרים בדרגתו. במסגרת תפקידו הוא נמצא בקרבה חסרת תקדים למפקד. קרבה זו מקנה לו עוצמה וחשיבות גדולים משל קצינים הבכירים ממנו. כוחו נובע מהעובדה כי הוא איש סודו של המפקד, מדבר עימו באופן לא-פורמלי ושולט על לוח הזמנים שלו. עקב כך, במקרים רבים, על מנת להעביר נושא אצל מפקד, קצינים בכירים ממנו חייבים לרצותו. מהלכים רבים בפוליטיקה האירגונית, הממלאת תפקיד מכריע בדרגים הגבוהים בארגון היררכי, עוברים דרכו.

** ה"פוליטיקה ארגונית" מהווה מרכיב קריטי בהתנהגות הארגונית, ביחוד בצמרת

הארגון ההיררכי. פוליטיקה ארגונית מוגדרת כ"פעילות של חברי הארגון, כאשר הם משתמשים במשאבים על מנת להגן על חלקם בדרכים שיעוררו התנגדות או שהתוצאה תעורר התנגדות אם היא תיוודע ליתר חברי הארגון" (1).

תפקידי הרל"ש

דוגמה לתחומי האחריות של רל"ש המפקד המערכת היררכית ניתן לקחת למשל מפקודות הקבע של המשטרה (2)

  1. הרל"ש הוא המנהל את לשכת המפכ"ל ומסייע אישית למפקח הכללי בתיאום ובקישור בדרגים הבכירים.
  2. אחראי על דובר המשטרה ועל ניהול הסברת החוץ.
  3. אחראי על הקשר השוטף בין משרד המשטרה והמשטרה.
  4. אחראי על זימון את ישיבות הפיקוד, רישום ההחלטות שנתקבלו בהן והפצתן.
  5. אחראי לכל נושא אחר שהמפכ"ל יטיל עליו.

ברור כי על פי הסעיף האחרון תפקידיו וסמכויותיו בפועל של הרל"ש הינם גמישים ויכולים להתפרס בקשת רחבה של תחומים.

מעבר לתפקידיו הפורמאליים יש לרל"ש עוד שני תפקידים בלתי פורמאליים, החשובים אף יותר מאלה המתוארים בפקודות: הראשון - להעשיר את יכולותיו המקצועיות של מפקדו; והשני, רגיש אף יותר, לנסות ולשמור על מעמד המפקד במאבק הכוחות המתנהל סביבו.

ההתקדמות בסולם ההיררכי בארגון, מטבע הדברים, מחייבת התנתקות מדרג השטח ומעבר לדרג המטה. במקום התייחסות ברמה הטקטית, נדרשת קבלת החלטות ברמה האסטרטגית. עם השנים, ההיכרות עם השטח - שתרמה למעמדו - והידע המעשי שהיה לקצין המטה הולכים ומתיישנים או אף נמוגים. יתרה מכך, המטה מורכב ברובו מקצינים שלא מילאו תפקידים כלל ברמת השטח או שרמת ביצועיהם הירודה בשטח היא שקבעה את שילובם ברמת המטה. המטה מסויד, אינו מעודכן בנעשה בשטח, וקבלת ההחלטות נעשית לעיתים תוך התעלמות מהמצב האמתי.

בפועל, הרל"ש, לדעתנו, אמור להיות נציג השטח היחידי בקרב מקבלי ההחלטות ברמה האסטרטגית. רל"ש הבא מהשטח, רענן, מעודכן בבעיות שלא רואים למעלה. יש באמתחתו רעיונות לא שגרתיים לפתרונות, שנוצרו בשדה. כך יכול המפכ"ל להיות קרוב לשטח ומעודכן במה שיועציו שכחו מזמן.

תפקידו הלא-פורמאלי השני של הרל"ש מחייב חושים בריאים והבנה מעמיקה בנושא הפוליטיקה הארגונית.

על פי רוב, הסביבה שמסביב למפקד אינה סביבה תומכת. המפקד מוקף באנשים אשר במקרה הטוב ינסו לנחש איזה תשובה הוא מבקש לקבל, לפני שיענו. במקרה הגרוע יציידו אותו במתכוון בעצות אחיתופל. הרל"ש הוא במקרים רבים בן-השיח היחידי המסוגל לתת היזון אמיתי. על כן, חייבים להיות לו הידע הדרוש והפיקחות להשתמש בו.

ארגונים היררכיים, ביחוד בדרגים הגבוהים, מאופיינים במאבקי כוח ופוליטיקה אירגונית (1). מפקד מוצא עצמו מבודד בצמרת, כאשר אין לו כתובת לקבלת עצה, או משוב אמיתי, כאשר הקצינים הבכירים הסובבים אותו רחוקים ממודל של נאמנות אישית.

תפקידו של הרל"ש נעשה חשוב עוד יותר, בארגונים הנוטים לרוקן את תפקיד הסגן מתכנים של שותפות בפיקוד ובאחריות. ארגונים היררכיים נוטים בדר"כ לנטרל את תפקיד הסגן מתוכן (3). על כן, מטבע הדברים, לעיתים קרובות תפקיד זה אינו מאויש. במקרים אחרים, ממלא התפקיד הינו אדם שאינו נהנה מאימון המפקד.

לעתים, הסגן הנו יריב שנתמנה מסיבות ארגוניות פוליטיות או יורש פוטנציאלי הדואג לדמותו ולכיסאו. על כן, גם אינו יכול לשמש עבורו גורם מאזן.

מיקומו, מעמדו והגדרת תפקידו של הרל"ש יוצרים מצב בו הוא משמש כצינור ההתקשרות הפורמאלי והלא פורמאלי של המפקד עם השטח. כן עליו לשמש כעיניים ואוזניים של המפקד במטה.

לרל"ש יש זמן למחשבה יותר ממפקדו, המוגבל לעיתים קרובות ע"י לוח זמנים קבוע מראש. הוא משוחרר מלחצי הפיקוד ומסוגל לאבחן ולאתר בעיות, מיד עם היווצרותן. עליו להיות בעל קו מחשבה עצמאי, על מנת לתת למפקדו ניתוח מנקודת מבט אובייקטיבית.

בחירת הרל"ש ע"י המפקד

בשל מרכזיותו של התפקיד והאינטימיות שכרוכה בעבודה יחד, נוטים מפקדים לבחור רל"ש ע"פ שני קריטריונים עיקריים:

הראשון - הבחירה נעשית על פי רוב בהתאם להגדרה הפורמלית של תפקיד הרל"ש, אי לכך יועדף אדם בעל כישורים אדמיניסרטיביים. למפקד, הממנה לראשונה אדם לתפקיד זה אין כלים לאמוד את חשיבות החלק הבלתי פורמלי בתפקיד זה.

השני - מפקדים נוטים על פי רוב לבחור אנשים שעבדו כבר עימם, ואשר מתאימים להם בדעות ובאופי. הרל"ש הנבחר בדרך זו הוא "תואם המפקד". הוא שותף לדעותיו ורצונותיו. על כן, יכולתו לתת למפקד את האיפכא מסתברא קטנה. באופן כזה, למען אינטימיות ראשונית בעבודה משותפת, מפקדים מקריבים את הסיכוי להשביח את יכולתם הפיקודית וליצור מנגנון התרעה בפני הסתבכות אפשרית.

לאחר תקופה של שירות כמפקד, ה"חנפנות המקצועית" הופכת למובנת מאליה, קשה שלא לפתח נטיות של "אני ואפסי עוד... אני צודק תמיד". לא משום שכך פני הדברים, אלא משום שהמפקד מתרגל שכולם מהנהנים לשמע דבריו. קשה במצב כזה לקבל אדם המעביר ביקורת.

צידו השני של המטבע מתייחס לחוסנו של המפקד. לא כל אחד יכול להתמודד עם דומיננטיות של קצין צעיר. בוודאי לא במצבים בהם הוא מתנגד לדעה הרווחת ועומד על שלו. קצין כזה מסוגל גם מבחינת יכולתו האישית, להשתוות למפקדו ולעיתים לעלות עליה. מפקד צריך להסכין עם מצבים כאלה ולדעת לקבלם.

כדאי שהרל"ש יהיה מרקע שונה למפקד ובכל מקרה מדרגי השטח. עבור קצין שטח זה, סביבת המטה הינה עולם שונה לחלוטין מזה שהורגל לו עד אז. חוקי המשחק שונים - מאבקי הכוח הינם לחם חוק. עליו להיות בעל הכישורים לשרוד במאבק כוחות זה ובעל תבונה על מנת לזהות את מרכיביו של מערך יחסי הכוחות בתוכם הוא מתמודד.

על זמן כהונה בתפקיד רל"ש להיות מוגבל לשנתיים. זאת משלושה טעמים עיקריים:

הראשון - כיוון שכעבור זמן רב ביחד מטשטשים ההבדלים בין המפקד והרל"ש והשניים הופכים שותפים לדעה ולדרך.

השני - הרל"ש ישלם את מחיר הקרבה למפקד, כאשר זה מתחלף. האינטימיות שהוא מפתח עם המפקד הופכת אותו בדר"כ לבלתי מתאים למפקד הבא, וכקרבן ל"סגירת חשבונות בתוך הארגון". על כן, חייב המפקד לדאוג לקידומו של הרל"ש עוד במהלך הקדנציה שלו.

השלישי - הרל"ש האידיאלי הוא אדם עצמאי, מפקד פוטנציאלי, שמטבע הדברים לא יגלה חיבה לתפקיד. לא יאהב לשרת אחרים. הפיצוי - קידום מהיר יותר בפרק זמן קצוב מהווה פיצוי נאות לקצין אמביציוני.

דוגמה למודל של בחירה נכונה היה יאיר יצחקי - רל"ש מפכ"ל המשטרה דאז - קראוס. האחרון בחר לרל"ש את מפקד התחנה העצמאי ביותר, שסר לפיקודו במחוז תל-אביב ושעימו היו לו הויכוחים המקצועיים הקשים ביותר. רל"ש זה, שביכולותיו האובייקטיביות עלה על רבים בסגל הפיקוד העליון באותה תקופה, הפך לאיש צוות מעולה, ויחד הובילו את המשטרה לאחת התקופות היפות שידעה.

סיכום

בכל פעם שמפקד בארגון היררכי מסתבך, ומצבים כאלה שכיחים לצערנו, קשה שלא להימנע מן המחשבה כי עצה נכונה בזמן הייתה מונעת אולי את ההסתבכות.

בחינת ממלאי התפקידים שליד מפקדים כאלה, מגלה פעמים רבות כי אין בצוות האינטימי הקרוב של אותו מפקד, את הדמות שיכולה הייתה לשנות את פני הדברים.

לעומת זאת, בחינה מדוקדקת של מפקדים מוצלחים תגלה בדר"כ את האדם שתרם מאחורי הקלעים להצלחה זו.

בחירת הרל"ש הינה תמיד בידי המפקד. אלא שאליה וקוץ בה. אדם שאפיו מכשיר אותו להתמודד בהצלחה עם המהמורות האורבות בדרכו של מפקד, תהיה בו את התבונה למנות את הרל"ש המתאים. אולם, דווקא אותם מפקדים הזקוקים לגיבוי האישי יותר מאחרים, ייטו לוותר על שירותיו של רל"ש פעיל ודומיננטי וחבל.

כתוצאה מכל אלה, מתמנים בדר"כ לתפקיד הרל"ש אנשים, המוכשרים בהחלט להתמודד עם המטלות הפורמליות של התפקיד. אך, לעומת זאת, חסרי יכולת לעמוד באתגר הבלתי פורמלי שלו. כך יוצא שאדם בעל כישורים ארגוניים טובים מצליח הרבה פחות מאדם שיתכן והינו מוכשר פחות, אך כישוריו האנושיים ופיקחותו הארגונית טובים יותר. את המחיר משלם בדר"כ המפקד ובעצם, הארגון כולו.

מקורות 

  • פרוסט והייז Frost & Hayes)), אצל מוסינזון יעל, התנהגות פוליטית בדרגי ניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה לטכנולוגיה, המחלקה להנדסת תעשיה וניהול, אוקטובר 1988.
  • (2) משטרת ישראל, פקודות הקבע, פקודה מס' .03.01.04
  • (3) יחזקאלי פנחס, שלו אורית, תפקיד הסגן והשפעתו על תפקוד הארגון, משאבי אנוש, ירחון מס' 65 מאי 1993.

יחזקאלי פנחס, שלו אורית (1994), חשיבותו יוצאת הדופן של ראש הלשכה במערכת ההיררכית, משאבי אנוש, ירחון מס' 77, מאי, 1994, עמ' 14-17.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.