חרם

Pride, 2005

חרם (Boycott) הוא הימנעות מכל קשר עם גורם מסוים. זהו כלי ענישה חברתי, כלכלי ואחר, אפקטיבי מאוד, המבוצע מחוץ למערכת הענישה הלאומית.

 (Boycott) במונחים של תורת המערכות המורכבות, חרם הוא אקט של הפעלת עוצמה מצד גורם חזק ברשת, הגורם לאחרים במערכת מורכבת לעשות את רצונו, ולנתק קשרי הגומלין עם גורם מסוים. זאת, כיוון שקשרי הגומלין הם המעניקים את המשמעות לגורמי המערכת, ולהיפך: ניתוקם נוטל את אותה משמעות מהם.

תהליך יצירת החרם הוא היפוכו תהליך בניית העוצמה, ויצירת הרכזת.

לאחר מסה קריטית של מאמץ מרוכז ליצור התהוות של ניתוקי קשרים, מצפה יוזם החרם שהתהליך יפתח אינרציה וייווצר דפוס של נטישת קשרי הגומלין בדרך של חיקוי, ללא מאמץ.

חרם הוא כלי רב משמעות בזירות שונות. למשל:

בתחום החברתי, החרם הוא כלי אפקטיבי מאוד בחברות שבהן מנגנוני שיטור פנימיים עדיין אפקטיביים, כמו למשל ההעדות החרדיות למיניהן; וגם כיתות גן וכיתות בית ספר: נער מנותק עלול לסכן את עצמו וגם אחרים. איתור הילדים הללו והעצמתם מבעוד מועד מקטינים מסוכנות ומשפרים את הישגיהם בלימודים (Wilkinson & Kraljevic, 2004; Sherman et al., 2002).

בתחום הכלכלי הוא כלי רב עוצמה של צרכנים כנגד חברות המספקות מוצרים או שירותים, וגם - ביחד עם חרם אקדמי - ככלי להשגת מטרות פוליטיות בזירות, הפנימית והבינלאומית כאחת:

חרם כלכלי

מדינת ישראל מורגלת בחרמות, היא חווה אותם בתחומים שונים עול לפני היווסדה. בשנת 1945 הכריזה הליגה הערבית על חרם כנגד היישות היהודית בפלסטינה, שכלל, עם השנים, מרכיבים מדיניים (אי הכרה ועוינות מופגנת ברמה הבינלאומית, הגבלת גישה, מניעת נתיבי שייט וכדומה...).

אחד מסוגי החרם האפקטיביים ביותר הוא הכלכלי. החרם הערבי כלל תמיד מרכיב כלכלי משמעותי, שפעל באופן אקטיבי למנוע מישראל קשרים כלכליים ישירים חשובים. הוא החרים לא רק את ישראל אלא אף חברות המקיימות קשרים איתה ואפילו כנגד חברות המקיימות קשרים עם חברות שקיימו קשרים עם ישראל. כיוון שהשוק הערבי גדול בהרבה מישראל בתחומים רבים, החרם הצליח, כשישראל מצליחה רק לצמצם אותו בדרך של הפעלת תחכום ויצירת זהויות בדויות לסחורותיה. חרם זה החל להתמסמס לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים ב- 1979, ובוטל למעשה בעקבות הסכם אוסלו ב- 1993.

כיום אנו חווים חזרה משמעותית של תנועת החרם, מגובה בפעילי זכויות אדם אירופאים וגם ישראלים. והיא כוללת בנוסף למרכיב הכלכלי גם מרכיבים, אקדמיים ותרבותיים:

Boycott-logo.png2

מקורות

  •  Sherman, L. W., Hall-Fitz, K. and Hofmann, R. (2002), Student satisfaction with teaming and looping in Middle-school adolescents, Paper presentation to the Mid-Western Educational Research Association.  Columbus, OH.
  • Wilkinson, R.B. and Kraljevic, M. (2004), "Adolescent Psychological Health and School Attitudes: The Impact of Attachment Relationships". In T. Bowles, (ed.) Proceedings of the Australian Psychological Society's Psychology of Relationships Interest Group, 4th Annual Conference, pages 150-155, Melbourne, Australia.

One thought on “חרם

  1. Pingback: החרם ואנחנו - ייצור ידע

Comments are closed.