פנחס יחזקאלי: התנהגות אזרחית בארגון

תקציר: התנהגות אזרחית בארגון או אזרחות ארגונית (Organizational citizenship behavior - OCB) היא מעורבות של עובדים בסוג של פעילות התנדבותית, אשר אינה נכללת בדרישות התפקיד הפורמליות, ושיש בה להביא לקידום התפקוד האפקטיבי של הארגון. יש הרואים בה ביטוי של החוזה הפסיכולוגי שבין העובדים למקום עבודתם...

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Office of Public Affairs לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על שביעות רצון ומחויבות ארגונית, לחצו כאן]

עודכן ב-30 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

התנהגות אזרחית בארגון או אזרחות ארגונית (Organizational citizenship behavior - OCB) היא מעורבות של עובדים בסוג של פעילות התנדבותית, אשר אינה נכללת בדרישות התפקיד הפורמליות, ושיש בה להביא לקידום התפקוד האפקטיבי של הארגון. יש הרואים בה ביטוי של החוזה הפסיכולוגי שבין העובדים למקום עבודתם.

עובדים הרואים עצמם כאזרחי הארגון מתנהגים מעל ומעבר למצופה ("ראש גדול"). הם תורמים למקום עבודתם זמן, מרץ, מוטיבציה ויוזמה. בתמורה, הם זוכים לתחושת שייכות, כבוד, מימוש עצמי והערכה, שהיא מעבר לתגמולים חומריים. התנהגויות אנושיות אלה - כגון הגשת עזרה או התנדבות -אמורות לתרום לביסוס ולהצלחת הארגון, ומבטאות את נאמנות העובד ואת הזדהותו עם מטרות הארגון. עובדים מסורים, אשר עושים מעל ומעבר לתפקידם, מסייעים להגדלת האפקטיביות, היעילות והאווירה החיובית בארגונים, אשר מביאים להצלחה עסקית וכלכלית.

סוגיית ההתנהגות האזרחית בארגון הולכת וכובשת מקום של כבוד, הן בתיאוריה הארגונית; והן בדרישות של ארגונים מעובדיהם:

אם בעבר, התמקדו הכלים והשיטות למיון והערכת עובדים במישור הפורמלי של דרישות התפקיד בלבד, כגון ציות לנהלים, עמידה בלוחות זמנים וכדומה; הרי שבעשור האחרון, יותר ארגונים מייחסים תשומת לב ליחסי האנוש ולנכונות העובד לתרום לארגון מעבר לנדרש.

מחקרים מצאו קשר בין שביעות רצון בעבודה לבין התנהגות אזרחית

ככל שעובד יותר שבע-רצון מעבודתו, כך התנהגותו האזרחית בארגון גדלה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Cristián Infante לאתר flickr]

[להרחבה בנושא שביעות רצון בעבודה, לחצו כאן]

סוגים ודוגמאות של התנהגות אזרחית:

  • אלטרואיזם (זולתנות): לעזור לעמית בביצוע מטלה; החלפת ימי חופשה עם אחר; התנדבות לביצוע משימות; וכדומה.
  • מצפוניות: להקפיד לא להעדר מן העבודה שלא לצורך; להגיע מוקדם וללכת מאוחר, בהתאם לצורך; לא לעסוק בעניינים אישיים במהלך העבודה; וכדומה.
  • חובה אזרחיתלהגיע לפגישות ולבצע תפקידי התנדבות; להתעדכן על שינויים במדיניות הארגון; וכדומה.
  • התנהגות 'ספורטיבית': להתמודד עם מכשולים בלי לקטר; לתת ביקורת בונה; וכדומה.
  • נימוס ודרך ארץ: להבליג על מנת להימנע מבעיות; להגיב באיפוק כאשר מתגרים בך; וכדומה.

התנהגות אזרחית שלילית בארגון

נגדיר התנהגות אזרחית שלילית כהפרות מכוונות של נורמות וכללים בארגון, לצורך השגת מטרות אישיות. ניתן לחלק את ההתנהגויות השליליות לארבע, בחיתוך של שני קווי רצף: חומרה (רבה; מעטה) ומטרה (ארגון ופרטים בארגון) (ראו את הגרף למטה):

  1. סטיות בתהליך הייצור: עזיבה מוקדמת, נטילת הפסקות ארוכות, שיטוט באינטרנט בזמן העבודה;
  2. סטיות 'פוליטיות': אפליה בן עובדים; לרכל על עובדים אחרים; התנהגות לא מנומסת;
  3. תוקפנות אישית: הצקה לעובדים; גניבה מעובדים; הטרדת עובדים, במלים או במעשים;
  4. וסטיית רכוש: גניבה של רכוש החברה; רישום שעות עבודה שקריות; גרימת נזק לציוד.

התעללות במקומות עבודה

התעללות (abuse) היא ניצול יחסי אינטימיות, אמון, מרות או תלות לשם גרימת נזק גופני או נפשי לאדם או לבעל חיים, תוך שימוש לרעה בכוח או בסמכות. התעללות נוצרת במפגש שבין מתעלל וקרבן.

התעללות במקום העבודה הוגדרה בהצעת החוק שהוגשה ב- 2015 ע"י חברת הכנסת מירב מיכאלי: "התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה" (הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015).

התעללות במקומות עבודה כוללת, למשל:

  • העלבה והשפלה של עובדים;
  • התפרצויות, צעקות וקללות;
  • העברה תמידית של ביקורת;
  • איומים;
  • למנוע מעובדים את המשאבים להם הם זקוקים על מנת לבצע את עבודתם;
  • הענשת עובדים על ידי נתינת מטלות שווא ("עבודות רס"ר").

[להרחבה בנושא התעללות במקומות עבודה, לחצו כאן]

תופעת הגנבות ממקומות העבודה

  • בתחום המסעדנות בארה"ב מחקרים העריכו גנבות בסך 25-15 ביליון דולר בשנה.
  • עסקים מפסידים מהונאות למינייהן כ-400 ביליון דולר בשנה.
  • חנות ממוצעת בארצות הברית מפסידה בממוצע 20,000 דולר בשנה בעקבות גנבות של עובדים.
  • באסיה בתעשייה הקימעונאית, כשלושה אחוזים מן הסגל גונבים כל יום; ושמונה אחוזים גונבים פעם בשבוע.
  • מרבית הפריצות למחשבים מתבצעות על ידי עובדי החברות, ולא על ידי אנשים מבחוץ.

הסברים לגנבות במקום העבודה

  • הגישה האישיותית:  יש אנשים שמלכתחילה יותר מועדים לגנוב לעומת אחרים
  • הגישה המצבית: קיימים מצבים מסוימים שבהם אנשים יותר מועדים לגנוב
  • שלוש סיבות מרכזיות לגנבות: עמדות שליליות כלפי העבודה או כלפי מקום העבודה; עמדה אישית שמקלה ראש בגנבות; ונורמות בלתי פורמליות, המקלות לגבי גנבות.

[לכתבה בכלכליסט על 'עובדים רעילים', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על שביעות רצון ומחויבות ארגונית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה