המדע החדש (The New Science) הוא הכינוי שנתנה החוקרת האמריקנית מרגרט וויטלי (Wheatley, 2006; ראו תמונה למטה) לתורות המורכבות: למקבץ גישות מדעיות שחוללו מהפכה בתפיסת המציאות, ובמיוחד בהבנת תהליכים דינמיים, הסתגלותיים ובלתי-צפויים.

המדע החדש כולל את תורת הכאוס, תורת המערכות המורכבות, תורת הרשתות, מהפכת הוויזואליזציה הנלווית להן, והחיבורים שבין תורות אלה לבין פיזיקת הקוואנטים, כימיה, ביולוגיה חברתית ותודעה. בניגוד לגישות מדעיות קלאסיות, המדע החדש אינו מחפש יציבות, חיזוי ודטרמיניזם, אלא עוסק באי-ודאות, קישוריות, ודפוסים מתהווים — תכונות המאפיינות את עולמנו החברתי, הכלכלי והארגוני כיום.

.

[בתמונה: מרגרט ויטלי. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Wonder AI]

יסודות המדע החדש

1. תורת הכאוס: אי-סדר שיש בו סדר: תורת הכאוס מתארת כיצד מערכות דינמיות — אפילו פשוטות — יכולות להפגין התנהגות בלתי-צפויה, אך כזו שאינה מקרית אלא נשלטת על ידי חוקים פנימיים רגישים. רעיון מרכזי בתיאוריה זו הוא "תלות בתנאי ההתחלה" (Lorenz, 1963), אשר מדגים כיצד שינוי זעיר בהתחלה יכול להוביל לתוצאה שונה לגמרי — תופעה שמכונה אפקט הפרפר. תובנה זו יצרה עניין מחודש בשאלות של שליטה ותחזית, במיוחד בתחום הכלכלה והאקלים, אך גם במדעי ההתנהגות.

2. מערכות מורכבות - שלם הגדול או קטן מסך חלקיו: מערכת מורכבת היא אוסף של גורמים אינטראקטיביים, אשר פועלים ללא שליטה מרכזית ויוצרים תופעות של התהוות (emergent) - תופעות שלא ניתן לחזות או להבין מתוך ניתוח של כל חלק בנפרד (Mitchell, 2009). המערכות הללו מצויות בכל תחום כמעט: תאים בגוף, אקוסיסטם, שווקים כלכליים, רשתות חברתיות ומוסדות חינוכיים. הן מאופיינות בריבוי קשרים, חזרתיות, למידה הסתגלותית ומשוב עצמי.

3. תורת הרשתות: הקשרים חשובים מהגורמים עצמם: תורת הרשתות מתמקדת במבנים של קשרים: מי מחובר למי, באיזו תדירות, ובאיזו עוצמה. הגילוי המרכזי של התחום הוא שמרבית הרשתות אינן אקראיות, אלא נוטות למבנים עקביים, כמו התפלגות פאואר-לו, נוכחות של "צמתים" (nodes) מרכזיים, או תופעות של הדבקה מהירה (Barabási, 2002). לרשתות יש תכונות של עמידות, סף קריטי לשינוי, ויכולת הפצה מהירה — עקרונות מרכזיים בניתוח מדיניות ציבורית, חינוך ותחום הבריאות הציבורית.

[בתמונה: תורות המורכבות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

החיבורים המערכתיים: פיזיקה, ביולוגיה ותודעה

מרגרט וויטלי מצביעה על הקשרים העמוקים בין המדעים הקשים לבין מדעי החברה והניהול. פיזיקת הקוואנטים, למשל, מערערת על רעיון האובייקטיביות ועל האפשרות למדידה מנותקת — עיקרון שמתורגם בשיח חברתי להבנה ש"הצופה משנה את המערכת".

עקרונות של ביולוגיה חברתית, כמו נחילים (swarming), הדבקה התנהגותית או אלטרואיזם הדדי, משמשים להבנת ארגונים, קהילות ותנועות מחאה (Nowak & Highfield, 2011).

יישומים מעשיים של תורות המורכבות

א. ניהול וארגונים: מהיררכיה לרשת: וויטלי עצמה, בספרה Leadership and the New Science, קראה לשינוי רדיקלי בדרך שבה מנהלים מבינים מערכות אנושיות (Wheatley, 2006). היא טוענת שארגונים אינם מכונות אלא אורגניזמים חכמים. לכן, אין לנהל אותם דרך פקודות ובקרה אלא דרך חיזוק קשרים, טיפוח תקשורת והענקת אוטונומיה. הרעיון של "מנהיגות מבוזרת" — שבה כל יחיד אחראי לפעול מתוך הקשר ולא מתוך הוראות — נשען על עקרונות של הסתגלות במערכת מורכבת.

ב. מדיניות ציבורית: עיצוב מתוך קישוריות: בתחום המדיניות הציבורית, חוקרים הציעו שימוש בגישת המערכות המורכבות לצורך פיתוח מדיניות גמישה, מבוזרת וסתגלנית (Room, 2011). דוגמה לכך היא התפיסה של adaptive governance בקביעת מדיניות אקלימית או מדיניות חינוך, שבה התערבויות קטנות נבחנות תוך כדי תנועה, תוך קבלת משוב מיידי.

ג. חינוך: מורה כמעצב סביבות למידה מורכבות: גישות פדגוגיות חדשות, כמו למידה מבוססת פרויקטים או למידה פתוחה, מושפעות ישירות מהבנת בתי ספר כ"מערכות אדפטיביות מורכבות" (Davis & Sumara, 2006). בתפיסה זו, המורה אינו מקור הידע אלא מתווך בין לומדים, שמזמן מצבים של שינוי, גיוון ויצירת קשרים בין תחומים.

ד. בריאות הציבור: הדבקה, התערבות ורשתות: המגפה העולמית של הקורונה חשפה את חשיבותם של מודלים מורכבים להבנת התפשטות מחלות, הפצת מידע ומאבק ב'פייק ניוז'. המחקר בתחום הראה שנקודות התערבות אפקטיביות אינן דווקא אלו עם הכי הרבה משאבים, אלא אלו שממוקמות בצמתים מרכזיים של רשתות אנושיות (Christakis & Fowler, 2009).

המדע החדש, במובנו של וויטלי, איננו רק אוסף של תיאוריות אלא מסגרת חשיבה כוללת, אתית ופילוסופית, שמבקשת מאיתנו לחשוב מערכתית, לפעול מתוך הקשר, ולהיות פתוחים לשינוי בלתי צפוי. בעידן של שיבושים מתמשכים — טכנולוגיים, אקלימיים, פוליטיים — הגישה של תורות המורכבות מציעה לא ודאות אלא חוכמה: ההבנה ששינוי הוא תכונה בסיסית של העולם, והיכולת שלנו לחיות בו תלויה ביכולתנו לשתף פעולה, להקשיב למערכת, ולזהות דפוסים מתהווים.

[ספרה של מרגרט ויטלי, Leadership and the New Science, שראה אור ב- 2006, ב- Berrett-Koehler Publisher Inc. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

מקורות והעשרה

• Wheatley Margaret J. (2006), Leadership and the New Science, Sun Francisco: Berrett-Koehler Publisher Inc.
• Barabási, A. L. (2002). Linked: The New Science of Networks. Perseus Publishing.
• Christakis, N. A., & Fowler, J. H. (2009). Connected: The Surprising Power of Our Social Networks and How They Shape Our Lives. Little, Brown and Company.
• Davis, B., & Sumara, D. (2006). Complexity and Education: Inquiries into Learning, Teaching, and Research. Lawrence Erlbaum Associates.
• Lorenz, E. N. (1963). "Deterministic Nonperiodic Flow." Journal of the Atmospheric Sciences, 20(2), 130–141.
• Mitchell, M. (2009). Complexity: A Guided Tour. Oxford University Press.
• Nowak, M. A., & Highfield, R. (2011). SuperCooperators: Altruism, Evolution, and Why We Need Each Other to Succeed. Free Press.
• Room, G. (2011). Complexity, Institutions and Public Policy: Agile Decision-Making in a Turbulent World. Edward Elgar Publishing.
• Wheatley, M. J. (2006). Leadership and the New Science: Discovering Order in a Chaotic World (3rd ed.). Berrett-Koehler Publishers.