פנחס יחזקאלי: תמרון התייחסותי

תקציר: תמרון התייחסותי (Relational Maneuver) הוא מושג שטבע האסטרטג וההיסטוריון היהודי האמריקאי, אדוארד לוטווק, בספרו: 'אסטרטגיה של מלחמה ושלום'. הוא הגדיר זאת כהפעלת כוח במתכוון נגד נקודות תורפה מזוהות של האויב. למשל: תקיפת קווי אספקה אם כבר קיים מחסור בציוד; קווי תקשורת אם הם כבר עמוסים; מרכזי פיקוד, אם קציני האויב לוקים בחוסר יוזמה; וכדומה...

תמרון התייחסותי

[בתמונה: חיילים 'פורקים' במהירות מרכבם בעת שנלכדו במארב (תרגיל); הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Rikujojieitai Boueisho. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 27 בנובמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תמרון מוגדר במילון מונחי צה"ל כתנועת כוחות משולבת באש, לשם השגת עמדת יתרון ביחס לאויב (אג"ם תוה"ד, 1998, ע' 653).

תמרון התייחסותי (Relational Maneuver) הוא מושג שטבע האסטרטג וההיסטוריון היהודי האמריקאי, אדוארד לוטווק, בספרו: 'אסטרטגיה של מלחמה ושלום' (ראה למטה). 

ע"פ לוטוואק, תמרון התייחסותי הוא הפעלת כוח במתכוון נגד נקודות תורפה מזוהות של האויב. למשל: תקיפת קווי אספקה אם כבר קיים מחסור בציוד; קווי תקשורת אם הם כבר עמוסים; מרכזי פיקוד, אם קציני האויב לוקים בחוסר יוזמה; וכדומה (לוטוואק, 2002, ע' 29).

לוטווק הגדיר את התמרון ההתייחסותי כסגנון לוחמה, הדורש הבנה מעמיקה של האיום והסביבה המבצעית שלו כדי לזהות פגיעויות, להסתגל ולנצל את אותן חולשות כדי להשמיד את האויב כמערכת.

הוא טען כי לוחמה לא סדירה מחייבת יישום אפקטיבי של התמרון ההתייחסותי בכדי להשיג הצלחה מבצעית ואסטרטגית.

[להרחבת המושג: 'תמרון', לחצו כאן]

אדוארד לוטוואק

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

פעילות הצבא האמריקני בעירק ובאפגניסטן משנת 2009 ועד 2016, חשפו שימוש לא מספיק בתמרון התייחסותי; שם הועדפה הפעולה ההופכית מתמרון: לוחמת התשה, המתמקדת במיטוב היעילות הארגונית הפנימית מבלי להבין, או להסתגל לאיום או לסביבה המבצעית Bailey and Woods, 2018).

דוגמה משלנו לתמרון התייחסותי היא ההתמקדות של חמאס בחטיפת חיילים, בפגיעה באוכלוסייה אזרחית, בהעצמת החשש הקולקטיבי ממנהרות וכדומה.

[לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן]

מקורות

One thought on “פנחס יחזקאלי: תמרון התייחסותי

  1. Pingback: תמרון ומשמעויותיו באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

Comments are closed.