קו אדום

 

His_red_lines,_by_Ranan_Lurie

[בתצלום: "הקווים האדומים שלו", מאת רענן לוריא. צוירה לאחר מתקפת נשק כימי של המשטר הסורי, שחצתה את הקו האדום שקבע נשיא ארצות הברית, ברק אובמה; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י היוצר, רענן לוריא קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

קו אדום (Red Line) או קווים אדומים הוא מושג ביחסים בינלאומיים, המתווה קו גבול, שהחוצה אותו יודע שיזמין תגובה מצד המצהיר. יתרונו של קו אדום בכך, שהוא מסיר עמימות ביחסים עם יריבים, מגדיר את "גבולות המשחק" ומייצר לגיטימציה לפעולה כשהקו האדום נחצה.

לדוגמה, בשנת 2013 דיבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באו"ם על קו אדום לתכנית הגרעין האיראנית, וליווה את דבריו במתיחת קו אדום על גבי איור של פצצה. דוגמה נוספת הינה הגדרת חסימת מיצרי טיראן כקו אדום מבחינת ישראל. מרגע שנחסמו המיצרים על ידי מצרים ב- 1967, נוצרה לגיטימציה בינלאומית למלחמת ששת הימים.

קיימים שני סוגים של 'קו אדום':

  • כזה שניתן לו פומבי (ומחיר הנסיגה ממנו גבוה). תפקידו העיקרי - בנוסף לניסיון להרתיע - ליצור לגיטימציה;
  • וכזה המועבר בצינורות חשאיים (ולכן, מחיר הנסיגה ממנו מוגבל יותר).

[להרחבה בנושא הרתעה, לחצו כאן]

הגדרת קו אדום מסייעת להבהיר מצבים עמומים ולהגדיל את ה- סדר ביחסים הבינלאומיים. כך למשל, בעקבות במתיחות בין ישראל לחיזבאללה והחיסולים ההדדיים בינואר 2015, כתב ראש המל"ל לשעבר, יעקב עמידרור ב"ישראל היום": מול איראן וחיזבאללה, המנסים לנצל את הוואקום השלטוני בגולן, מסמנת הפעולה (הסיכול הממוקד של ג'יהאד מורניה והגנרל הסורי בסמוך לגבול ישראל בגולן)  כי יש קווים אדומים שמי שיעבור אותם צריך להביא בחשבון את תגובת ישראל... מי שלא ייסמן קווים אדומים היום, עלול למצוא את עצמו ללא יכולת תגובה, כאשר האיום יקרום עור וגידים. דווקא בתוך הדינאמיות השלילית של העולם שסביבנו, חייבת ישראל להגדיר למה לא תסכים... האזור סביבנו הפך פחות צפוי מבעבר. יותר אלים ומשתנה במהירות. על ישראל להחליט מהם הקווים האדומים שהיא רוצה להציב לגורמי הכוח בסביבה, ולהיות נכונה לשלם על כך מחיר בעת הצורך (עמידרור, 2015).

בנוסף, הגדרת קו אדום גם מציבה מראה בפני המגדיר מתי חובה עליו להשתמש בכוח, להחזיר מצב לתיקונו. עמידרור נותן לכך דוגמה את המנהיגות המצרית שלא הגדירה קווים אדומים בסיני, ומצאה עצמה שם מול התהוות עויינת ובמלחמה אכזרית וקשה גם גרורות של דאעש (עמידרור, 2015).

'אין ארוחות חינם'...

אבל, "אין ארוחות חינם", ולשימוש בקווים אדומים יש גם מחיר בביטחון הלאומי: הצהרה כזו מחשקת את המצהיר ומקטינה את מרחב הגמישות האסטרטגית שלו, ואם הצהיר ולא ביצע, עוצמתו נפגעת בצורה משמעותית!

לדוגמה, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, תאר באוגוסט 2012 את השימוש בנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה, כחציית קו אדום, שתביא להתערבות אמריקאית. העובדה שלא מימש את איומו הביאה לירידה משמעותית בעוצמתה הנתפסת של ארצות הברית במזרח התיכון, ולניצול הזדמנות על ידי הסינים, שהכריזו בסמוך - מתוך הבנה שארצות הברית לא תפעל - על הגדלת המים הטריטוריאלים שלהם, על חשבון שטחי הדיג של דרום קוריאה ויפן.

[להרחבה בנושא, 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

לכן, לא תמיד נותנות מדינות ל'קווים האדומים' שלהם פומבי...

החשש מהעובדה ש'הקווים האדומים' מחשקים את המצהיר, והרצון לשמור מידה מסוימת של גמישות,

מקורות

One thought on “קו אדום

  1. Pingback: קווים אדומים, אמוניה ונסראללה - ייצור ידע

Comments are closed.