תקציר: לאחרונה עלתה תופעת סופת אש או סערת אש (Firestorm) לסדר היום, כאשר האלוף במיל' עמוס ידלין חרג ממנהגו שלא לבקר פומבית את הממשל האמריקני, ותקף את אמריקה על צביעותה בנוגע לביקורת על עוצמת ההפצצות הישראליות במלחמת חרבות ברזל בעזה. אינני זוכר שהפרדתם בין החפים מפשע בדרזדרן, או כשתקפתם בטוקיו, עם "סופות האש", במאי 1945. בניגוד למה שאומרים לנו הגנרלים שלכם, זה לא גרם לגרמנים וליפנים להיות יותק קיצוניים. להיפך. הם הפכו לדמוקרטים, לשוחרי שלום"...

[בתמונה: 'סופת אש'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

עודכן ב- 18 באפריל 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בדרך כלל עולה תופעת סופת האש לשיח בדעת הקהל במקרים של שרפות יער או שרפות גדולות אחרות בשטח פתוח. אבל, סופת אש יכולות להיווצר באופן מכוון ומלאכותי בעזרת, מה שמכונה: הפצצות שטיח, דוגמת ההפצצות במלחמת העולם השנייה על טוקיו, על האמבורג ועל דרזדן.

לאחרונה עלתה התופעה לסדר היום דווקא בהקשר השני, כאשר האלוף במיל' עמוס ידלין חרג ממנהגו שלא לבקר פומבית את הממשל האמריקני, ותקף את אמריקה על צביעותה בנוגע לביקורת על עוצמת ההפצצות הישראליות בעזה:

"למה אתם הולכים לעיראק ולאפגניסטן (כדי להשוות את הרג ה"חפים מפשע" בעזה, פ"י), לכו ליפן ולגרמניה" - אמר ידלין - אינני זוכר שהפרדתם בין החפים מפשע בדרזדרן, או כשתקפתם בטוקיו, עם "סופות האש", במאי 1945. בניגוד למה שאומרים לנו הגנרלים שלכם, זה לא גרם לגרמנים וליפנים להיות יותק קיצוניים. להיפך. הם הפכו לדמוקרטים, לשוחרי שלום".

[בתמונה: כשהאלוף במיל' עמוס ידלין גוער באמריקנים... התמונה היא צילום מסך]

'סופות אש' ככלי מלחמה

סופת אש יכולות להיווצר באופן מכוון ומלאכותי בעזרת, מה שמכונה: הפצצות שטיח, דוגמת ההפצצות במלחמת העולם השנייה על טוקיו, על האמבורג ועל דרזדן, ולכך כיוון האלוף ידלין. את תוצאותיה של הפצצת טוקיו ב- 26 במאי 1945 - ושל סופת האש שנגרמה בעקבותיה, ניתן לראות בתמונה למטה, שמזכירה מאוד תמונות מהירושימה ונגסאקי בעקבות התקיפה האטומית שם:

[בתמונה: סופת אש בטוקיו בעקבות ההפצצה האמריקנית ב- 26 במאי 1945. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: תוצאות סופת האש שנוצרה בטוקיו בעקבות 'הפצצת השטיח' האמריקנית ב- 26 במאי 1945, מזכירות מאוד תמונות מהירושימה ונגסאקי... התמונה היא נחלת הכלל]

הדו"ח של מפקד משטרת האמבורג

ארבע ההפצצות הליליות שביצעו בעלות הברית על המבורג יצרו יותר הרס ועלו ביותר קורבנות ממה שספגה אנגליה מחיל האוויר הגרמני במשך במלחמת העולם השנייה (קרשו, 2010; לוטוואק, 2002, עמ' 47; 54).

אפקט זה תואר לראשונה, בכתב, בדוח של מפקד משטרת האמבורג מה- 1 בדצמבר 1943, לאחר הפצצת עירו בידי חיל האוויר המלכותי הבריטי וחיל האוויר האמריקני, בין ה- 24 ביולי עד ה- 3 באוגוסט:

"... אלפי טונות של פצצות תבערה נפלו לאחר שבועות של יובש קיצי והציתו סערת אש, שהשתוללה ברחובות והעלתה את הטמפרטורה בעיר לרמה של כבשן. זכוכיות ואספלט נמסו, לבני בנייה איבדו מצורתן וכל צורת חיים נשרפה עד לאפר או נחנקה...".

[בתמונה: שרידי העיר המבורג לאחר אפקט סופת האש, כתוצאה מתקיפת בעלות הברית, בין ה- 24 ביולי ל- 3 באוגוסט 1943]

  סופת אש או סערת אש (Firestorm) היא שריפה עזה והרסנית, היוצרת ומשמרת מערכת רוחות משלה. לרוב, מדובר בתופעה טבעית המתרחשת בעת שרפות יער או שרפות גדולות אחרות בשטח פתוח. דוגמה ישראלית כזו היא סופת האש בכרמל הייתה שריפת יער נרחבת, שהתרחשה בחנוכה ה'תשע"א, מה- 2 עד ה- 6 בדצמבר 2010 באזור הכרמל שבמדינת ישראל. בשרפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר (25,000 דונם) ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש. השרפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד [ויקיפדיה: השריפה בכרמל (2010)]: התופעה הזו של סופת אש מתרחבת בשל בעיית שינויי האקלים שאנו חווים בעשור האחרון.

[בתמונה: תוצאות סופת האש בכרמל. אוטובוס הסוהרים השרוף נמצא במרכז התמונה למטה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי היחידה האווירית של משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על יפן במלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג 'הפצצת שטיח'.

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2015), הפצצת שטיח: מי צריך פצצת אטום..., ייצור ידע, 22/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• קרשו איאן (2010), גרינג: סגנו של השטן, תל אביב: מעריב ודביר.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]