[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Smabs Sputzer לאתר flickr]
'כפייה' ('Compellence') היא היכולת לכפות דבר מה על מישהו אחר, בניגוד לרצונו. 'כפיה' יכולה להתבצע, הן תוך הפעלת אלימות פיזית והן ללא הפעלת אלימות. מטרת ה'כפיה' היא השגת 'ציות' (Compliance). חובה להתניע את האיום הכופה כדי לשמור על אמינות. על כן, 'כפיה' מחייבת הפעלת 'עונש' על היריב עד להשגת 'ציות'. זאת, להבדיל למשל מ'הרתעה', שבה מופעל ה'עונש' רק כשהיריב פועל. תנאי הכרחי להפעלת 'כפיה' הוא שהפעולה היזומה (ה'עונש') תהיה מקובלת על הכופה עצמו ונסבלת לאורך כל התקופה הנחוצה, על מנת שהלחץ ישפיע על הצד השני. חייבים גם להציב מועד אחרון לביצוע הדרישות. תנאי נוסף הוא שהמוטיבציה של הצד הכופה לכפות, תהיה גבוהה מזו של הצד הנכפה לעמוד בלחץ. אם הצד הכופה איננו מגלה אורך נשימה ומתאים את מהלכיו תוך כדי תנועה, מדינת היעד עלולה לפרש זאת כמוטיבציה ירודה והיא תפעל בהתאם לכך וביתר שאת לקידום מטרותיה. להבדיל מהרתעה (Deterrence), מימד הזמן הוא חיוני עבור 'כפייה': זמן קצר מדי לביצוע הופך את ה'ציות' לבלתי אפשרי, בעוד שזמן ממושך מדי הופך את ה'ציות' לבלתי רלוונטי. חשוב גם שניתן יהיה לעצור או להפוך את הפעולה הכופה ברגע שהיריב מציית – שאם לא כן אין לו תמריץ לציית (Schelling, 1966).מקורות
- Schelling, Thomas C. (1966), Arms and Influence, New Haven: Yale University Press.