תקציר: הלם (Shock) הוא זעזוע פסיכולוגי, הנוצר כתוצאה מ- תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), שנגרמה למשל משימוש מפתיע באמצעי לחימה או בדרך לחימה מסוימת. הלם מערכתי (Operational Shock) הוא מנגנון הכרעה המבקש למוטט צבאות ולשתקם כמערכת לוחמת, במקום להשמידם...[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mikegi לאתר Pixabay]

עודכן ב- 4 באוקטובר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על השימוש בהלם מערכתי. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: נא להכיר, הדוקטרינה הצבאית האמריקנית של הלם ומורא.

*  *  *

במהלך 11 ימים בסוף ספטמבר 2024 - ממתקפת הביפרים בלבנון בתאריכים 17–18 בספטמבר, ועד חיסול נסראללה ב- 28 בו - שינתה ישראל את פני המזרח התיכון, שנארגו ווהתהוו פה במשך שנים. במהלך הימים הללו איבד חיזבאללה את שדרת הפיקוד הגבוה והבינוני שלו ונכנס להלם.

להלם הזה יש שם במקצוע הצבאי: הלם מערכתי (Operational Shock) הנוצר כתוצאה מ- תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), שנגרמה למשל משימוש מפתיע באמצעי לחימה או בדרך לחימה מסוימת, במטרה להכריע את האויב ולמוטט את צבאו.

ההלם הזה ניכר היטב בנאומו של מחליפו של נסראללה - בן דודו, האשם ספי א-דין - שהיה מגומגם והקרין חולשה ומבוכה, כשא-דין אינו מפסיק לנגב את הזיעה שניגרה על פניו (וגם ידע למה הזיע. הוא חוסל שלושה ימים לאחר מכן):

[בתמונה: ההלם הזה ניכר היטב בנאומו של מחליפו של נסראללה - בן דודו, האשם ספי א-דין… המקור: דף הטוויטר של שי גולדשטיין. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הלם מערכתי מהו? המשגה

הלם מערכתי (Operational Shock) הוא מושג מרכזי בתורת הלחימה המודרנית, המבטא את הפגיעה במערכת הצבאית של האויב באופן שמקשה עליו להגיב בצורה מסודרת ומתואמת. מדובר בגישה שאינה מתמקדת בהשמדת הכוחות הצבאיים של היריב, אלא בשיבוש הפעילות המערכתית הכוללת שלו – פגיעה בתקשורת, ביכולת הפיקוד והשליטה, ובהיבטים קריטיים אחרים של התשתית הצבאית והאסטרטגית.

ההלם המערכתי שואף להביא את האויב למצב של קיפאון, שבו הוא מאבד את היכולת לקבל החלטות מושכלות או להגיב ביעילות לאירועים המתפתחים בשדה הקרב. כאשר המערכת הצבאית חווה הלם, היא יכולה להתפרק או לקרוס, גם אם חלק ניכר מכוחותיה לא נפגעו פיזית.

מילון מונחי צהל (1998, ע' 137) מגדיר הלם (Shock) כזעזוע פסיכולוגי, הנוצר כתוצאה מ- תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), שנגרמה למשל משימוש מפתיע באמצעי לחימה או בדרך לחימה מסוימת.

הגדרה דומה בהקשר המערכתי מביא עידו הכט בספרו ההבקעה המערכתית: הלם מערכתי (Operational Shock) הוא מנגנון הכרעה המבקש למוטט צבאות ולשתקם כמערכת לוחמת, במקום להשמידם. זאת, בשתי דרכים שניתן לשלב ביניהן:

• האחת, לפגוע בקשר שבין גופי הצבא לבין המערכת הצבאית שאליה הם משתייכים. זאת, כיוון ש- מטרה הינה המהות של מערכת מורכבת, ואין לה קיום בלעדיה. משמע, לבטל את נכונות רכיבי המערכת לחתור להשגת מטרתה (הכט, 1999, ע' 84).
• השנייה, לפגוע ביכולת של גופי צבא אלה לפעול ב- שיתוף פעולה, ולפורר את קשרי הגומלין המאפשרים את תפקודו היעיל כמערכת (הכט, 1999, ע' 72), למשל, בדרך של ביתור צבא האויב למספר גופים המנותקים זה מזה, אשר יאבדו עקב כך את יכולתם לפעול כמערכת אחת (הכט, 1999, ע' 99). זאת, כיוון ש- שיתוף פעולה בין מרכיביה של מערכת מורכבת חיוני לתפקודה האפקטיבי של המערכת.

[בתמונה: כריכת הספר: 'ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870' לעידו הכט, שראה אור בב- 1999 בהוצאת מערכות. אנו מאמינים כי אנו עושים בו שימוש הוגן]

מקורות תאורטיים

המושג התפתח מתוך תורות צבאיות שונות, כמו התפיסה של מלחמה מבוססת אפקטים (Effects-Based Operations) והתיאוריה של לוחמת רשת (Network-Centric Warfare).

אלו תורות המתמקדות בשימוש בפעולות צבאיות חכמות המבוססות על מודיעין איכותי, טכנולוגיות מתקדמות ויכולות סייבר כדי לפגוע ביכולות הקריטיות של היריב בצורה ממוקדת. ההלם המערכתי משלב רעיונות אלו עם האסטרטגיה הקלאסית של "חיתוך ראש הנחש" – פגיעה ביכולת הפיקוד והשליטה.

[בתמונה: יצירת הלם מערכתי נגד חיזבאללה בלבנון דרך חיסול צמרת הארגון ודרג הביניים שלו... המקור: דף הטוויטר של כל החדשות בזמן אמת. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמאות היסטוריות

במלחמת העולם השנייה ניתן לראות דוגמאות להלם מערכתי, בעיקר בחזית המזרחית, כאשר הצבא הגרמני ניסה להטיל הלם מערכתי על הצבא הסובייטי במבצע ברברוסה. התקיפות הפתאומיות והמהירות על עמדות הפיקוד של הצבא האדום הצליחו להפתיע את הסובייטים ולגרום לכאוס במשך שבועות, עד להתאוששות.

דוגמה נוספת, ובולטת יותר, היא מלחמת המפרץ ב-1991, בה הובילה קואליציה מערבית, בראשות ארצות הברית, מערכה מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת ומידע מדויק, כדי לפגוע במרכזי השליטה של צבא עיראק ולהוציא אותם מכלל פעולה. מערכות התקשורת העיראקיות נפגעו קשה, מה שהוביל לאובדן שליטה של הנהגת עיראק על הכוחות הלוחמים שלה.

[בתמונה: סוף של השפלה. סדאם חוסיין מובא לגרדום... התמונה היא צילום מסך]

יישומים מודרניים

כיום, השימוש בהלם מערכתי כולל גם את הממד הסייברי. מתקפות סייבר מתוכננות היטב יכולות לשתק מערכות קריטיות של היריב, כגון תקשורת צבאית, תשתיות אנרגיה ותפעול רשתות חשמל ומים. המטרה היא לייצר אפקט דומינו, שבו פגיעה בנקודות חולשה מסוימות תביא לקריסת מערכות נרחבות יותר.

במהלך המלחמות האחרונות בין ישראל לחמאס וחזבאללה, ראינו את צה"ל מיישם גישות של הלם מערכתי באמצעות מערכות נשק מדויקות ופעולות קרקעיות מוגבלות במטרה לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה של הארגונים וליצור כאוס בקרב השורות.

[בתמונה: הלם מערכתי... הקריקטורה שותפה ברשתות החברתיות ע"י j.majburd. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אתגרי ההלם המערכתי וסכנת ההתאוששות

עם זאת, הפעלת הלם מערכתי אינה פשוטה ודורשת תיאום רב בין כל גורמי הכוח. ישנה סכנה שהאויב יתאושש במהרה אם הפגיעות לא יצליחו לערער את כל המערכת. בנוסף, במקרים של אויבים לא-סדירים, כמו ארגוני טרור או מיליציות, ההלם עלול להיות מוגבל מאחר והם אינם תלויים במערכות היררכיות מסודרות כמו צבאות קונבנציונליים.

[בתמונה: יצירת הלם מערכתי נגד חיזבאללה בלבנון דרך חיסול צמרת הארגון ודרג הביניים שלו... המקור: דף הטוויטר של כל החדשות בזמן אמת. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

סיכום

ההלם המערכתי הוא כלי מרכזי בלוחמה המודרנית המכוונת ליצירת קריסה מערכתית כוללת של האויב, ולא רק לפגיעה פיזית בכוחותיו. באמצעות שילוב של מתקפות מדויקות על יכולות קריטיות – במיוחד בתקשורת, בפיקוד ובשליטה – ניתן להביא את האויב למצב של חוסר אונים ותפקוד לקוי.

[בתמונה: יצירת הלם מערכתי נגד חיזבאללה בלבנון דרך חיסול צמרת הארגון ודרג הביניים שלו... המקור: דף הטוויטר של כל החדשות בזמן אמת. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

נושאים להעמקה

• הרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה'.
• הרחבת המושג: מערכה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• הרחבת המושג 'התהוות'.

מקורות והעשרה

• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• הכט עידו (1999), ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.