וועדת שימרון

וועדת שימרון

וועדת שימרון הייתה וועדת חקירה ממשלתית שמונתה ב- 1978 לחקור את קיומו של פשע מאורגן בישראל.

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, פרסם העיתונאי רן כסלו ב"הארץ" סדרת כתבות שנגעו להתבססותו של פשע מאורגן בישראל, תוך כדי פירוט התחומים בהם עסקו המעורבים, ובהם הימורים בלתי חוקיים, גביית דמי חסות וגביית חובות. ועדת בדיקה בראשות מאיר שמגר סתרה את הטענות, וקבעה כי אין פשע מאורגן בישראל.

כבר במהלך הכתבות מינה מינה המפכ"ל, רב-ניצב חיים תבורי, בתאריך 7.8.1977, צוות לבדיקת תופעת הפשע בישראל, בראשות ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים במטה הארצי, ניצב-משנה מיכאל בוכנר. הצוות הגיש ממצאיו ב- 31.8.1977. הוא הגיע למסקנה כי: "אין בישראל ארגון-על של פשע השולט על קבוצות פשע רבות ומקיים מערכת שליטה בלעדית (מונופול) על סוג מסוים של פשיעה (דוגמת סינדיקט הפשע בארה"ב)". העובדה כי המפכ"ל והשר סמכו את ידם על ממצאי הוועדה רק ליבו את הסערה הציבורית בסוגיה.

בשנת 1977 פרסם העיתונאי אבי ולנטין סדרה של כתבות תחקיר ב"הארץ", ובהן קבע, כי לא זו בלבד שקיים בישראל פשע מאורגן, אלא שיש לו קשרים עם אישי ציבור מכובדים ובהם קציני צבא בכירים. קביעתו לגבי בצלאל מזרחי, אחד מהאנשים שהופיעו ברשימת ה-11, כי "הפרצוף האחר של בצלאל מזרחי כאחת הדמויות המרכזיות של הפשע המאורגן בארץ, ידוע לציבור פחות מדמותו המכובדת של איש העסקים המיליונר..."‏ הביאה לתביעת דיבה של מזרחי נגד "הארץ", בה זכה מזרחי בפיצוי של 300,000 לירות, לאחר ש"הארץ" לא הצליח להוכיח את הנטען בכתבות.

העקבות הכתבות והדיון הציבורי שהתלהט, מונתה "וועדת שימרון", אשר קבעה כי קיים פשע מאורגן בישראל. הקרימינולוג מנחם אמיר, ששימש כיועץ לוועדת שימרון ואף העיד במשפט הדיבה, טוען כי כתבותיו של ולנטין, שפרש מאז ממקצועו כעיתונאי, השפיעו על ההכרה הציבורית בקיומו של פשע מאורגן‏.

שימרון, א'. (1978). הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל (וועדת שימרון). ירושלים: מדינת ישראל.

One thought on “וועדת שימרון

  1. Pingback: פרופסור מנחם אמיר הלך מאיתנו... - ייצור ידע

Comments are closed.