עופר בורין: תהילים פרק מד, לזכר הנרצחים

תִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּבַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ - המאמינים במצב קשה והם נזכרים בסיפורי אבותיהם על נפלאות האל. הם מזכירים לאלוהים (ואולי לעצמם) שאלוהים בדק עמים רבים בטרם בחר את בחירתו. את הכל תולים המאמינים באלוהים. אבל אז קרה האסון, השבר, ואלוהים? איפה הוא?

עופר בורין: תהילים קכז – איזהו גיבור?

העשייה, הבנייה, הצבא, הסייבר, הטכנולוגיה, המדע, בתי המדרש מלאי תלמידי חכמים ושאר הדברים שתפארתם נישאת בפי מנהיגנו – כולם טובים ויפים. אבל אם לא נערבב אותם עם מוסר וערכים אנושיים, נגלה שאינם אלה כקליפת השום...

עופר בורין: תהילים קכג – עבדים – עצמו עיניים

אני מציע לאנשים לעצום את העיניים. לא לחפש את הישועה בשמים או באופק או באיזה מקום רחוק או באנשים אחרים. עצמו את העיניים וחפשו את החופש בתוך עצמכם: יד כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ (דברים פרק ל'): בלי עיניים, בלי הסחות דעת.

עופר בורין: תהילים קכא – חבשת כובע? מרחת קרם הגנה?

תהילים קכא - מזמור נוסף בסדרת מזמורי "שיר למעלות": אינסוף ביצועים יש למזמור היפה הזה, שבו האדם המאמין נושא עיניו אל ההרים, מחפש עזרה ומקבל אותה מאלוהיו. אלוהים שומר ישראל. מגן עליו מכל צרה, ביום בלילה, בבית ובחוץ ובכל זמן.