בסוף פרשת שופטים מופיע ריטואל דתי מורכב וקשה, הידוע כעגלה ערופה. קשה להבין את הטקס עצמו, כאשר המדובר ברצח לא מפוענח. הרמב"ם הציע טעם סביר האומר שבגין הטקס בעלי המקום בו הטקס נערך יחפשו באופן אינטנסיבי את הרוצח. לפי התפיסה של הזוהר עגלה ערופה הינה סוג של קורבן ריצוי לכוחות הטומאה, הסטרא אחרא וסמאל, היות ואותו אדם לפי דברים אלה, לא מת בדרך הרגילה, על ידי מלאך המוות אלא קודם זמנו...

"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" - לצערי, רבים הם אלה שאינם מכירים את המקור וקוראים את המלים בתלישות. ביניהם גם משוררים וכותבים אחרים, שלמרות הצהרותיהם, אינם מכירים את המקורות או אינם בקיאים בהם, אך אין זה מונע מהם לצטט קטעים שלא בהקשר הנכון. הוצאת ביטוי מהקשרו מעוותת את משמעותו...

וכיצד היו ממנים את השופטים? "אמרו חכמים, שמבית דין הגדול היו שולחין בכל ארץ ישראל, ובודקין: כל מי שמצאוהו חכם, וירא חטא, עניו, ושפוי, ופרקו נאה, ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו. ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול". המלצה שכדאי לאמצה...

התנ"ך רואה בבסיס המשפט את היכולת להבדיל בין טוב לרע, ורואה גם בחכמה הזו, של להבדיל בין טוב לרע, מידה אלוהית. הוא מצווה על כולנו לרדוף את הצדק, ולא להשאיר אותו רק בידי השופטים. כולנו מחויבים לעניין הזה כחלק מהותי בחיינו וכתנאי לזכותנו על ארץ ישראל. וכאשר "משפט צדק" אינו נוכח בחברה, במובן של שוויון והגינות, אנחנו הופכים ל"מרצחים".

בפרשת שופטים, פרק י"ח, מופיע הביטוי 'הכוהנים הלויים', בהקשר של עבודת הקודש, שירותם של הכוהנים והלויים במקום אשר יבחר ה', ומתנות הקודש. ביטוי זה הוא יצירת נורמה חדשה בחמשת חומשי התורה. על פי השקפת עורך ספר דברים, רשאי כל איש משבט לוי לשרת בקודש, בין אם הוא משתייך לצאצאי אהרון הכוהן ובין אם לאו.

פרשת שופטים מתייחסת לחוקי המלחמה וקובעת כי ניתן לשחרר חלק מהמגויסים בגלל סיבות שונות. ברם סיבות אלה כדוגמת נשיאת אישה, בניית בית ועוד, קיימים רק בזמן של מלחמת הרשות. לעומת זאת במלחמת מצווה, על כולם לשאת בנטל כולל חתן מחדרו וכלה מחופתה...

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים שַׂמְתָּ עָלַי; וְהַמַּחְמִּירָה מִכֻּלָּם-היתי אֲנִי; לְעַצְמֵנוּ. בְּעִקָּר כְּשֶׁחִפַּשְׂתִּי אַחַר הַצֶּדֶק; עוֹד בַּיָּמִים שֶׁעָדַין לֹא הֵבַנְתִּי; שֶׁאָהֲבָה אֵינָהּ כְּרוּכָה בָּאֱמֶת... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ...

חוק המלך המקראי בפרשת שופטים בספר דברים בא להתמודד עם האיום שמאיימת מלכות אדם על מלכות אלהים; ולפיכך, מציב החוק המקראי סייגים למלך, תוחם את סמכויותיו ומלמד כי חובותיו רבות מזכויותיו. החובה המרכזית המוטלת על המלך היא הציות הגמור לחוקי המקרא...

פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת שופטים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!