גרשון הכהן: גאולה בהתעוררות האדם – באיתערותא דלתתא

המדינה בוודאי חייבת להגן על אזרחיה, ועל הטריטוריה שלה מפני אויבים, לשם כך עומדים לרשותה מערכות ביטחון. אבל כמו שהמדינה לא יכולה לדאוג שכל אדם יצחצח שיניים, וישמור על בריאותו, כך היא לא יכולה להחליף את חובת ההתארגנות למצבי חירום ולהגנה, של כל אזרח של כל בית, כל שכונה, כל יישוב. האזרחים עצמם, במיוחד ביישובי הספר חייבים להיות מאורגנים וחמושים. הבשורה הליברלית, בסיפור שהיא מספרת על זיקת מדינה לאזרחיה, פגעה באיזון ההכרחי הזה.

אבי הראל: מכת בכורות פסח חמץ ומצה בהקשרם הקבלי

בפרשת בא מגיע סדרת עשרת המכות לסיומה, ובעיצומה של מכת בכורות מצווים בני ישראל על קורבן פסח, שהוא פסח מצרים, וממנו נוצר הבסיס לחג פסח לדורותיו. השם פסח במקרא משמעותו ברוב הפעמים שהוא מוזכר לקורבן פסח, אבל המושג פסח כשלעצמו סובל פירושים רבים. בקבלה, איסור חמץ ומצה מוסבר על דרך הסוד. השחרור מהחמץ הוא בעצם שחרור מכוח הטומאה...

גרשון הכהן: מיציאת מצרים אל משבר המנהיגות שלנו

במבט אקטואלי אל סיפור יציאת מצרים, אפשר השנה לספר מחדש את הסיפור הכול כך מוכר כבר מגן הילדים.  אף פעם לא שאלנו האם הם באמת רצו לצאת ממצרים? עיון חוזר בסיפור מגלה כי גם שם הייתה מחלוקת שעד היום לא הוכרעה...

אבי הראל: גם לאשכנזים יש חג במוצאי שביעי של פסח – רומפלנאכט

רומפלנאכט (ליל הבלגן) הוא כינוי בפי חלק מיהודי אשכנז לליל כ"ב בניסן – מוצאי שביעי של פסח בישראל. פירוש הביטוי בגרמנית הוא ליל ההעברה, והוא מתייחס לאריזת כלי הפסח ואחסונם; ובמקביל - החזרת כלי החמץ הביתה לשימוש.

קובי ביטר: שביעי של פסח

בשביעי של פסח קוראים את שיר השירים - מגילה שחכמינו זיכרונם לברכה (חז"ל) התלבטו האם לכלול אותה בתנ"ך (גם במגילת אסתר וגם במגילת שיר השירים שם הקב"ה לא מופיע) שיר השירים מיוחס לשלמה המלך כפי שנאמר בתחילת המגילה " שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."...

יאיר רגב: אל תהיה 'חמץ'…

החמץ והמצה עשויים מאותם חומרים - קמח ומים. ההבדל הוא, שהחמץ תופח ואילו המצה נשארת בגודלה הטבעי. יש בכך משמעות סמלית: חמץ מסמל גאווה, התנשאות; מצה מסמלת ענווה וצניעות...

אבי הראל: פסח בראייה מקראית

קורבן הפסח הופך במקרא מסוג של קורבן ביתי ומשפחתי לקורבן שיש להקריבו אך ורק במקדש, לקבוצה מוגדרת של אנשים. תיאור מפורט של פסח שכזה, אנו מוצאים בחגיגות הפסח שתוארו אצל יאשיהו וחזקיהו. שניהם השתמשו בחג הפסח בכדי לחזק את הפולחן הדתי, ואת העניין המדיני ציבורי בשמירה על צו ה'. גם מהתיאור של עשיית הפסח בספר עזרא אנו למדים כי קורבן זה הוקרב במקדש...