אבי הראל: מסע בני ישראל אל ארץ כנען ופגישת האויב הפלישתי

לאחר יציאת מצרים החלו בני ישראל בנדודים עד הגיעם לארץ כנען. שם הם פגשו קבוצה אתנית מגובשת צבאית ותרבותית בדמותם של גוי הים או הפלישתים. חיכוכים ראשונים כבר מוזכרים בספר בראשית בין יצחק לפלישתים, אך דומה כי בתקופה מאוחרת יותר חיכוכים אלו הפכו לקרבות שליטה של ממש בעיקר החל משנת 1050 לפני הספירה בקירוב...

גרשון הכהן: אבדן הגמישות וההיזון החוזר – נקודת התפנית בממלכת שאול

דווקא בניצחונו של יונתן בן שאול, הנוצר כפועלה נועזת ובלתי ממסדית שלו, טמון מסר המוביל לקריאה אחרת, המסמנת את מגבלות היסוד של שאול בהבנת מוסד המלוכה. הניצחון אמנם מוצג כשלב משמעותי בביסוס מלכות שאול, אולם, בתיאור אורח התנהלותו של שאול נחשפות מגבלות מהותיות, היוצרות כבר בפרק י"ד, את נקודת התפנית הגורלית למלכותו.

גרשון הכהן: נקמת שמשון

והבית מלא האנשים והנשים, ושמה כל סרני פלישתים ועל הגג כשלושת אלפים איש ואשה, הרואים בשחוק שמשון (ספר שופטים, פסוק כז). עליהם הפיל שמשון את הבית... שיח דיני המלחמה בן ימינו, היה מעורר את השאלות: כיצד ניתן להצדיק מותם של אזרחים רבים, חפים מפשע? האם מדובר במטרה צבאית לגיטימית ומדוע נבחר מקדש בית דגון, כיעד לפעולה?

גרשון הכהן: שמשון, וההיגיון ההיברידי של המלחמה

בשם מי פועל שמשון את פעולותיו? לכאורה, שמשון פועל רק מתוך מניעיו האישיים. אחיו, בני שבט דן, לא שלחוהו לפעול, ואף שמשון עצמו -על פי המתואר - אינו מייחס לעצמו שליחות. דווקא מתוך כך מתהווה סגולת ישועתו. זו בימינו תחבולה מוכרת בתופעת ה'טרור הספורדי', שאין מאחוריו כתובת לנשיאה באחריות. תופעת היעדר האחריות, שאנחנו עדים לה גם בימים הללו במאבק האלים עם הפלסטינים.