נוכח הפגיעה בזכויות מוגנות הכרוכה בבדיקת הפוליגרף, ובעיקר נוכח הפגיעה בזכות לפרטיות העלולה לעלות עד כדי פגיעה בכבוד האדם, ולאור בעיות אמינות לא קלות של הבדיקה, ראוי להסדיר בחוק את השימוש במכשיר הפוליגרף ביחסי עבודה כולל במשטרה ובכלל בשירות המדינה.
הנה שוב נעלבים: המפכ"ל אלשיך והשר לביטחון פנים ארדן ביקשו לקבוע בחוק, נוהל מסודר לבדיקות במכונת אמת לקצינים בדרגת ניצב. אבל יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם, התנה את קידום החוק בכך שכל קציני החקירות ייאלצו לעבור את הבדיקה. במשטרה זועמים: "אף מקום עבודה לא היה מאשר זאת"... למה? כלום אחרי הניסיון המצטבר של הציבור ברמת האמון והאחריותיות המשטרתית, באמת מגיע לה יחס שונה?
הרעיון לכתיבת המאמר היה של ניצב בגמלאות שמעון לוי, והוא מוקדש לו, בהערכה רבה! עם כניסתו של רב ניצב רוני אלשייך לתפקידו כמפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחילת דצמבר 2015, הוא הורה למסד בדיקות פוליגרף לקציני משטרה (נוסבאום, 2015). מה יקרה במשטרת ישראל בעידן הפוליגרף? המאמר הזה מחולק לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהסבר על הכלי ומגבלותיו. החלק השני…
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: איתן אלעד – השימוש החקירתי בפוליגרף] ד"ר איתן אלעד, היא פסיכולוג במחלקה לזיהוי פלילי, משטרת-ישראל (התקבל במערכת באוגוסט 2000, אושר לדפוס באוקטובר 2000). המחבר מודה לפרופ' גרשון בן-שחר ולפרופ' ישראל נחשון על הערותיהם המועילות תקציר מאמר זה מבקש להציג שתי גישות רווחות ביחס לשימוש הנכון בפוליגרף. הגישה…
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: איתן אלעד – השימוש הראוי בפוליגרף] פרופסור חבר, המחלקה למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית יהודה ושומרון (התקבל במערכת בדצמבר 2002, אושר לדפוס בינואר 2003) תקציר מטרת מחקר זה לבדוק, אם חוקרי משטרה מחזיקים בגישה המדעית או בגישה החקירתית בנושא השימוש בפוליגרף. הגישה החקירתית רואה בקידום…
חוקרי משטרה, בדומה לאנשים אחרים, חשופים להערכת יתר של יכולתם לאבחן שקרים; ולהערכת חסר של יכולתם לספר שקרים. תוצאות המחקר הוסברו במונחי עיגון וזמינות, שהן הטיות שיפוט מתועדות היטב. המאמר דן בהשלכות של הטיות השיפוט הללו על החקירה הפלילית בכלל, על הפוליגרף בכלל, ועל יחסם של החוקרים אל הפוליגרף...