אבי הראל: אמונת חכמים והיקפה על פי הרמב"ם

בפרשת שופטים יש היגד המצווה לשמוע לדברי חכמים. על פי הפשט, המדובר בציות בענייני הלכה בלבד. ברם, חז"ל, וחלק מפוסקי הדורות עד ימינו, הרחיבו ציווי זה, וטענו כי יש להישמע לדברי חכמים בכל נושא אפשרי, וכינו זאת בשם אמונת חכמים. לעומתם טוען הרמב"ם כי הציווי האמור הינו מצומצם לציות הלכתי טהור.

אבי הראל: עיר הנידחת, ללא רחמים?

בפרשת ראה בספר דברים קיים ציווי מבהיל בעצמתו הנקרא 'עיר הנידחת'. המדובר בעיר ואם בישראל, שהחליטה לעבוד עבודה זרה, ובשל כך היא נידונה להריסה ולהריגת כל תושביה. פרשה זו מעלה תהיות ושאלות קשות בדבר המוסר של המקרא...

אבי הראל: יתרונה של ארץ ישראל, אספקת מים, ואפקט הפרפר

בפרשת עקב מנסה משה לומר לעם ישראל כי ארץ היעד שלהם עדיפה על פני ארץ מצרים בגלל פוריותה. ברם לכאורה לארץ מצרים יש עדיפות ברורה על פני ארץ ישראל, בגלל האספקה הקבועה של מים מהנילוס. לדבריו של משה יש כאן לדעתי מימד עמוק יותר. היתרון של ארץ ישראל הוא איכותי. מי שדר בה חייב להתאמץ להשיג מים...

אבי הראל: מתן תורה ותרגום השבעים

בפרשת ואתחנן מצוי מקבץ של פסוקים שרומזים על רעיון מהפכני. מתן המקרא בהר סיני לעם ישראל, לא נשאר שם, אלא המקרא הפך לנחלת כלל העמים בתרגום השבעים. חז"ל, שהעדיפו שהמקרא יישאר בחיקו של עם ישראל בלבד, ראו את התרגום כעובדה מוגמרת, ואף נתנו לו נופך ניסי, שלא עלה תמיד בקנה אחד עם המקורות שמספרים אודות מעשה התרגום עצמו...

אבי הראל: מעמדו של הגר בעם ישראל על פי מצוות ביכורים

הבאת ומקרא ביכורים מציפים את היחס הרעיוני וההלכתי כלפי דמותו ומעמדו של הגר. הרמב"ם פוסק באופן מפתיע לפי דעת התלמוד הירושלמי (לפי כללי הפסיקה המקובלים, יש עדיפות לפסיקה הלכתית על פי התלמוד הבבלי), ומביע הן בפסיקתו ההלכתית והן בדבריו הפומביים באיגרותיו עמדה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין!

אבי הראל: זיוף מידות ומשקלות במקרא ובפרשנות חז"ל

במשפט הישראלי, עבירות זיוף של מידות ומשקלות מוגדרות כקלות, והעונש המרבי שנקבע בו עומד על שנתיים מאסר. זאת בניגוד גמור למקרא - ולחז"ל בעקבותיו - הרואים בחומרה רבה עבירה של זיוף משקל או מדידה בעין, הרבה מעבר לצפייה של מבחן האדם הסביר. זאת, בגלל שאיסור זה חותר תחת היסודות של החוסן המוסרי והכלכלי. במצב כלכלי בעייתי, חוסר אמון בשווקים עלול לדרדר את כלל החברה לכאוס מוחלט.

אבי הראל: נביא אמת או שקר?

תוקף האמונה באל המקראי ובמצוותיו הייתה בעצם קיומו של מעמד הר סיני. מאותו רגע, כל קריאת תיגר על מעמד זה, נחשבת כנבואת שקר. משה בנאומו מנסה להזהיר את העם הנכנס לארץ כנען, מפני תופעה של נביאים מתוכם שינבאו כנגד אלוהי ישראל ויגבו את נבואתם בעשיית נסים. אין להתחשב בנסים אלה, כל זמן שאותו נביא קורא לבצע פניית פרסה מהאל המקראי. יתרה מזאת. בתאולוגיה היהודית מעשי נסים אינם הוכחה חותכת לדבר...

אבי הראל: כל התורה ירדה מהשמיים? סיפורו של עוג מלך הבשן

נאומי הפרידה של משה, קודם מותו, בספר דברים, הינם ציון דרך חשוב בקריירה הארוכה שלו. ברם, איש לא העלה על דעתו כי דווקא מתוך נאומים אלה, תצא השאלה, האם משה כתב את כל המקרא, או שהיו לו שותפים בדבר. המענה לשאלה זו מוביל למסקנה מרחיקת לכת...

אבי הראל: מ'עגלה ערופה' לשיטור הקהילתי

אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.