בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, הפכו תמונות הניצחון לחלק מהמאבק התודעתי בין עמים. משמע, הצלחה של תמונת ניצחון להיצרב בזיכרון הציבורי, עשויה לגרום לכך שכך המלחמה תיזכר בזיכרון הקולקטיבי. כך למשל, תוארו ימיו האחרונים של מבצע 'שומר החומות', כמירוץ של שני הצדדים אחר 'תמונת ניצחון'...

איני יודע כמה קשות יהיו השפעותיו של המשבר הכלכלי. אני מזהה שצה"ל עוד לא התחיל להפנים שתר"ש החלומות של הרמטכ"ל לא יכול לצאת את הפועל, ושהוא צפוי לקיצוץ תקציבי משמעותי. אבל בלי קשר לזה, מדינת ישראל צריכה לשדרג את יכולתה להעריך את סיכויי "הניצחון" במלחמות אותן היא יוזמת; , ולראות אותם באור יותר מפוכח ופחות דמגוגי...

במאמרו: 'היזהרו ממצטיינים וממדדים כמותיים!' יוצא האלוף במיל' גרשון הכהן נגד מה שהוא מכנה: "עבודת האלילים של בוגרי בתי ספר לניהול: מה שלא ניתן למדידה כמותית לא נחשב בעיניהם". האם הוא צודק?

בתרבות השאיפה להצטיינות - שאני יוצא כנגדה בשיטתיות כבר כמה שנים - ההצטיינות נראית כמו ניצחון במשחק - היא נמדדת בהישגים כמותיים. כאן מצויה עבודת האלילים של בוגרי בתי ספר לניהול: מה שלא ניתן למדידה כמותית לא נחשב בעיניהם. ככה הם הורסים בשיטתיות את תופעת האדם, המקיפה הרבה יותר מאשר תחומים ניתנים למדידה...

לא פלא, שמאז הסתיימה מלחמת שלום הגליל בגירושם של יאסר ערפאת וחיילי אש"פ מלבנון. לא השיג צה"ל ולו הכרעה אחת בודדת, בשדות המלחמה. עובדה שתמול שלשום זכתה לאישור רשמי, כעולה מדרישתו של רא"ל אביב כוכבי מפקודיו, לדון כיצד להשיב לצה"ל את יכולת הניצחון וההכרעה...

ההתעלמות מוחלטת של הקברניטים מצבא היבשה היא אחת הסיבות, שרבים מהפקדים הטובים בצבא היבשה אינם מוכנים להמשיך בצבא קבע ולראות בצבא קריירה. הדבר יוצר מומנטום שלילי וסחרור מסוכן, שקשה מאוד לעצרו, עם פגיעה קשה מאוד ברוח הלוחמים. אנחנו הולכים ומאבדים את הערכים - שגדלו עליהם דורות של לוחמים - וביניהם את ערך הניצחון!

צה"ל - צבאה של המעצמה החזקה במזרח התיכון - הורתע מעימות עם ארגון טרור, המונה כ- 45,000 לוחמים; מתוכם, כ- 21,000 לוחמים בסדיר. חיזבאללה הצליח - במהלך 13 השנים שעברו ממלחמת לבנון השנייה - לייצר מאזן הרתעה הדדי עם המעצמה החזקה במזרח התיכון...

ניצחון – מילה שמבהירה בצורה ברורה מי זכה בתחרות. אבל לתחרות יש התחלה וסיום ברורים, החוקים ידועים מראש, אין השלכות שלא קשורות ישירות לעניין, ניתן לנתק אותה מההקשר הכולל. אבל, החיים אינם תחרות ספורט, וגם קיומן של מדינות אינו כזה...

לאחרונה, התקיימה בצה"ל 'סדנת ניצחון', איני שותף לתהליך אבל חשבתי שראוי להתייחס לנושא בכובד ראש. המטרה היא להבהיר מדוע טרמינולוגיה של ניצחון והכרעה לא מתאימות למציאות האסטרטגית של ישראל. זה לא סותר את העובדה שלוחמים צריכים לחתור לבצע את משימתם ולנצח יריב ברמה הטקטית. הסוגיה היא החיבור של המעשה הצבאי למטרות הלאומיות...

במסגרת מאמצי מזה שנים, להעלות לדיון ציבורי את כשרות צה"ל. בולטת לרעה הרדידות הלאומית השלטת בסוגיות הביטחון. זהו מצב מוזר, נוכח העובדה שמיום היווסדה, נאלצת ישראל להילחם מול אויביה; לא כל שכן, כאשר רוב תושביה נקשרו/ ואו עדין קשורים לעבודת הצבא, בסדיר, בקבע ובמילואים...