הנושא המרכזי בפרשת יתרו הם עשרת הדברות שניתנו לבני ישראל בסיני, טקסט מכונן וחשוב המהווה את אבני הבניין של היהדות שהתפתחה מהן. המקובלים, ניסו לתת פירוש קבלי נועז לעשרת הדברות, בקושרם בין ספירה כזאת או אחרת עם אחת מהציוויים המופיעים בלוחות הברית...
לקראת חג שבועות, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שבועות ומתן תורה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה...
התורה בכלל, ועשרת הדברות בפרט, לא ניתנו בהר סיני בשפה העברית המוכרת לנו כיום. הם היו כתובים בכתב הכנעני / פיניקי, שהיו רווחים באותה תקופה במזרח הקדום.
בפרשת ואתחנן מצוי מקבץ של פסוקים שרומזים על רעיון מהפכני. מתן המקרא בהר סיני לעם ישראל, לא נשאר שם, אלא המקרא הפך לנחלת כלל העמים בתרגום השבעים. חז"ל, שהעדיפו שהמקרא יישאר בחיקו של עם ישראל בלבד, ראו את התרגום כעובדה מוגמרת, ואף נתנו לו נופך ניסי, שלא עלה תמיד בקנה אחד עם המקורות שמספרים אודות מעשה התרגום עצמו...
המסורת של מתן תורה בסיני על ידי משה, הינה התפיסה המרכזית השולטת במסורת היהודית. אולם, יש לדעת שבספר יהושע, מצויה מסורת אחרת ומנוגדת שמעלה תהיות לא פשוטות בנידון...
הגיור - גם גיורה של רות המואביה - היה כאז כן עתה תהליך של לימוד, שנחתם בבית דין, ולא נעשה באופן עצמאי או אישי. אולם ברור כי כיום - כאשר מקשים באופן ניכר על תהליך הגיור בכלל ועל קבלת גרים לעם ישראל בפרט - הממסד הדתי הנוכחי הקשיח את דרכו באופן ניכר, ואין בו לא את החמלה ולא את קבלת האחר, כפי שאנו רואים בבירור בתהליך גיורה של רות.
היות ותוכנן של עשרת הדברות הינו מכונן באמונה היהודית, אפשר היה לצפות שעשרת הדיברות יכבשו את המקום המרכזי בריטואל של היהודי המאמין בכל הדורות. אולם בפועל, הן הפכו לסמל של מחלוקת עזה בתוך העם והנהגתו הרוחנית. התלמוד הבבלי מראה באופן מפורש, שבשלב מסוים נתקבלה החלטה להוציא את עשרת הדברות מהריטואל הדתי. הסוגיה, האם ניתנו הדברות מפי האל או לאו, הביאו למחלוקת קשה של זרמים שונים ביהדות לאורך ההיסטוריה לגבי תוקפם ומשמעותם הדתית של עשרת הדברות בפרט, והמקרא כולו בכלל.
אחת הדרכים ללמוד שפה מקצועית ולהפנים אותה היא לקחת סיפור מהחיים ולספר אותו במושגי שפה זו. כך עשיתי בסיפור חטא העגל (פרשת 'כי תשא', ספר שמות, ל"ב ופרשת עקב בספר דברים)
