מחקרים מלמדים שפסיכופתים אוהבים לנהל: 4 מתוך 100 מנהלים הם פסיכופתים. יתרה מכך, פסיכופתים גם חובבים עיסוקים שיש בהם מנהיגות. לכן, נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות מנהיגות, ומקרינות עוצמה: בהנהגה הלאומית, הניהולית, העסקית והפוליטית, וכמובן גם בפשע; כמו גם במשרות אחרות המבטאות כוחניות: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים.

גדולתו של מנהיג, ביכולתו לדעת מתי תם תפקידו, ומתי עליו לרדת מבמת ההיסטוריה, תוך הצמחת מחליף מתאים ואחרי העברת תפקיד מסודרת!

יש מנהלים בכירים שאוהבים תיאוריות ניהוליות. שקוראים ספרי ניהול בלי סוף, שדבקים בתיאוריה וגם מפיצים את הבשורה בראש חוצות. רק שעולם ספרות הניהולית הוא גן עדן לשרלטנים... דוגמה מצוינת כזו היא הבדיה הניהולית, ש"מנהיגים גדולים תמיד 'מגדלים' את מחליפיהם...".

סביר להניח שכול מנהיג מדיני שואף ששמו ייחרט בהיסטוריה של עמו באופן חיובי ככול האפשר, ושאיפה זו, משפיעה מן הסתם על קבלת ההחלטות שלו במודע או שלא במודע, אף אם אינה מוצהרת בפומבי. המידה בה אנו זוכרים מנהיגי עבר מעידה שאכן כך בדיוק המצב; ובעיקר, האופן בו ניהלו מלחמות ומאבקים בין לאומיים...

עלינו להתרכז בשיטה שתבטיח, שבצבא תמוצה יכולתו של הכוח הלוחם, לא בזכות גאוניותו של מפקד בודד, אלא עקב יכולתה המשותפת של המפקדה שבראשה הוא עומד. מערכות פיקוד ושליטה נכונות הן הדרך להשפיע על איכות הפיקוד, וככל שהרמה גבוהה יותר, עולה חשיבותה של המפקדה. אם יבוא הגאון, המפקדה לא תפריע לו...

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת מספרת על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. מוצגות בה כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל...

מה בין 'מנהיג' ל'מנהל'? מה עוד לא נאמר בסוגיה זו? הררי מילים נשפכו עליה, ולא הצליחו להבהיר, ולו מעט, מהעכירות המלווה את העיסוק בתופעה, ולא בכדי. ברוכים הבאים לאחד החוליים הגדולים של מקצוע הניהול: התופעה הזו מכונה: 'בולשיט עסקי' (buisiness bullshit) ו'ניהול שטויות' (bullshit management)...

מתי מגיע זמנו של מנהיג להטביע את חותמו על ההיסטוריה? ההיסטוריון, סר איאן קרשו טוען, כי משברים גדולים מאפשרים לאדם ספציפי למלא תפקיד משמעתי. אישים כהיטלר, סטלין או מוסוליני צמחו, למשל, על רקע תנאי המשבר, שאיפשר לאדם ספציפי למלא תפקיד גדול במיוחד...

משה חשב לתומו כי לאחר לכתו בניו ירשו אותו בהנהגת העם. אולם מה רבה הייתה הפתעתו כי אדם משבט אחר נבחר למשרה הרמה. בכך מאותת המקרא, כי הנהגת העם אינה מטבע העובר לסוחר, ומי שניבחר הוא מי שהוכיח בכל תקופות חייו את התמדתו, מוסריותו וכישוריו הרוחניים והצבאיים כאחד...