הודאת שווא (False confession) היא תצהיר בו אדם מודה, בדרך כלל בחקירה משטרתית, בביצוע פשע שלא ביצע! הרשעת שווא (False Conviction) פירושה כי הקביעה שאליה הגיעה מערכת המשפט בנוגע לנאשם מסוים - כי הוא אשם מעבר לכל ספק סביר - היא קביעה שגויה, שהספק רב יותר ולכן איננו מאפשר הרשעה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
לראיות זיהוי מוטעות יש תפקיד גדול בייצור הרשעות שווא. לפי נתונים של פרויקט החפות בניו-יורק,ההרשעות ביותר מ-70% מהמקרים בהם טוהרו מורשעים על סמך ממצאי DNA, התבססו על ראיות זיהוי מוטעות... עד לאחרונה היה הדיון המקצועי והמשפטי בישראל בנושא חשוב זה דל מאוד. חסר זה נתמלא לאחרונה בדוח ביניים שפרסמה ועדה ציבורית שמונתה לבחון את החשש מפני הרשעות שווא בישראל...
שיטות החקירה בישראל מניחות את המבוקש; החשוד אשם ולפיכך לגיטימי להפעיל נגדו כל שיטת חקירה במטרה שיודה באשמתו. התמריצים שיצרו את השיטות הללו הם תולדה של מעמד ההודאה בישראל...
בדומה לחזון אפס הרוגים בתאונות דרכים, שהתווה קלאס טינגוואל, מנהל תחום הבטיחות ברשות התחבורה השוודית בסוף שנות ה- 90, מציע פרופ' בועז סנג'רו חזון המשנה את צורת ההסתכלות על מערכת המשפט הפלילי: כשם ש"אף אדם אינו צריך להיהרג או להיפצע באופן חמור במערכת התחבורה", אף אדם לא צריך להיות מורשע ולהיענש על לא עוול, "מפני שחיי אדם הם מעל הכל"...
הרשעה במשפט הפלילי פירושה, קביעה שיפוטית שבה הנאשם עבר את העבירה שבה הוא מואשם מעבר לכל ספק סביר. הרשעת שווא פירושה, שהמסקנה שאליה הגיעה מערכת המשפט באשר לנאשם, כי הוא אשם מעבר לכל ספק סביר, היא מסקנה שגויה. הרשעות השווא, מקורן בליקויים הקיימים במערכת אכיפת החוק... במאמר הנוכחי נדון בתופעת הרשעות השווא בישראל ובגורמים להרשעות שווא, נתמקד בהודאת שווא, תוך אזכור של מקרים שהתרחשו בישראל.
כאשר במשפט הפלילי ההודאה היא "מלכת הראיות", התוצאה היא ש"פתרון" העלילה נעשה באמצעות מחזות אלימות ומוביל לפענוחים עלובים ולהרשעות שווא!