הפער בין מושג הממלכתיות שקבע בן גוריון, לבין השימוש שנעשה במושג בשיח הפוליטי הישראלי העכשווי, מתמצה בהבחנה בין ממלכתיות בתפיסה רחבה בהקשר הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לבין ממלכתיות בתפיסה רזה המתכנסת לציות לשלטון החוק ולהתנהלות פוליטית הגונה. השימוש של בן גוריון במושג היה ייחודי ובלעדי למורשת ישראל ולאתגרי גאולת עם ישראל.
אסטרטגיית קיר הברזל, בהשלכתה ליסודות התודעה האסלאמית, מסתכמת אם כן בהבנה שלמרות שמוטיבציית המאבק נגד הציונות אינה מסתיימת לעולם, בכל זאת ניתן יהיה להשיג מולה יציבות והשלמה זמנית. לא מכוח רצון טוב תושג ההשלמה הזו, אלא מתוקף עליונות ונחישות הכוח היהודי. ואחרי הכל, כמו בכל מערכת מורכבת, נקודת שיווי המשקל שתיווצר למול איתנות הכוח הציוני, נתונה תמיד לטלטלה. היא לעולם לא תתייצב באופן סופי וקבוע ועל כן מחויבת מידי יום במאמצי שיקום והתחדשות.
אנו, האמונים היום על "שלטון החוק" מתקשים להבין, מדוע הדגיש בן גוריון את הניגודיות שבין החוק למעשה; אולם בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינאמית, המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים, ויקשה מאוד עלינו להישאר ממלכתיים בעולם של משפטנים. במושג הממלכתיות הוא ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים, תוך הדגשת הצורך לזכור תמיד, כי החוק אמור לשרת את האינטרסים הלאומיים. לא להיפך!
תקציר: התמזל מזלה של מדינת ישראל, שמייסדה היה דוד בן גוריון (1973-1886) - גדול האסטרטגים של ישראל בעת החדשה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות דוד בן גוריון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
מבחינה מנהיגותית, דוד בן גוריון לא היה שואל את היועמ"ש בנושא מינוי הרמטכ"ל בתקופת המעבר. שאלה כזו היא, קודם כל, שאלה מנהיגותית ולא משפטית. היא צריכה לנבוע מהיושר העמוק של חובת המנהיג לעם ישראל.
דוגמה אישית היא מושג הלקוח מתורת המנהיגות, המתאר התנהגות נכונה וראויה, אשר מהווה מודל לחיקוי, שיש לה השפעה חזקה על הכפיפים, הרבה מעבר להפעלת סמכות ישירה. דוגמה אישית מאפיינת חברות צעירות, דינאמיות ובריאות. היא אינה קיימת בחברות זקנות, הסובלות מסטגנציה ומהתפוררות.
בסוגיית המדינה היהודית אמר ח"כ אחמד טיבי: "מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית הן אוקסימורון". אבל, דווקא הסתירה הלוגית הזו, לכאורה, שבה לכודה מדינת ישראל, היא על פי דוד בן גוריון נקודת המוצא לזהותה הייחודי: חובה לאיזון ולסנכרון במתחים הנראים לכאורה בלתי פתורים. זה יסוד רעיון הממלכתיות כמצפן להנהגת המדינה, ואל הנתיב הזה יש להשיב את עם ישראל בהסכמה רחבה.
אימוץ סוחף של הגיון כלכלת שוק חופשי, לא עולה בקנה אחד עם צורכי גאולת ישראל. בניסן תשי"א במועצת מפא"י סיים בן גוריון את נאומו במילים: "העם כולו היושב בציון צריך להכריע: עגל הזהב או המשיח..." (דוד בן גוריון, חזון ודרך, כרך שלישי, עמ' 135, כותרת הנאום: "דרכנו במדינה")...
מה שמשותף לשתי הישויות הפוליטיות – מפלגת העבודה הוותיקה והקורסת; ומפלגת הליכוד העכשווית והמשגשגת – היא העובדה כי שתיהן מתייצבות כישויות פוליטיות עם תפיסת הפעלה דומה; שבה, הפרגמטיות שלה היא שם המשחק.
