עמר דנק: מלחמת שלום הגליל – ידע או לא ידע? רצה!

השאלה - האם מנחם בגין הולך שולל ע"י אריאל שרון (שטען אחרת) - גרמה לטשטוש הסוגיה העיקרית. בגין הוביל את ישראל למלחמה בדעה צלולה. המינוי של שרון לשר ביטחון נבע מכך, שהוא החליט ללכת למלחמה ולא כזה שנכפה עליו...

אריאל שרון: משה דיין ורוח צה"ל

כך אני זוכר את דיין. אני חושב, שבימים אלה, חסרים לנו גם אומץ ליבו, גם תעוזתו, גם זהירותו וגם היכולת להגיע, באמת, לפתרונות מבריקים, בלתי מקובלים ובלתי שגרתיים. הדבר הזה נוטע בי תחושה, שבהיעדרו של אדם כמו דיין, אדם מיוחד במינו, האחריות שמוטלת על כתפינו, על כל אחד מאיתנו, היא גדולה יותר. כך אני זוכר את משה דיין!

אמציה חן: מורשת אריק שרון

באחד מימי שישי שאלתי את אריק שרון, מדוע בעמדו אחרי מלחמת ששת הימים בראש מחלקת ההדרכה (מה"ד), לא הניע מהלך כל כך מתבקש, כמו הפקת לקחי המלחמה. בתרבות השלטת בצה"ל, השיב אריק, אין סיכוי להפקה נאותה של לקחים, ככזו הכוללת את לקחי החיל/זרוע, ובעקבותיהם את לקחי הצבא כמכלול...

גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה…

תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.

גרשון הכהן: מה ביקש אריאל שרון להשיג בהתנתקות?

בגישה הבסיסית לתכנון אסטרטגי מצויות שתי גישות שונות במהותן: הגישה המערבית מבקשת תכנון ושליטה מראשית הפעולה ועד סופה. כמו בתכנון פס ייצור. הגישה המזרחית-אסיאתית, מניחה ביסוד תפיסתה כי מרגע שמתחילים לפעול המערכת משתנה. עם השינוי שמתהווה מתוך הפעולה, משתנה פוטנציאל ההזדמנויות והסיכונים, באופן שמחייב לא רק תיקון לתכנית הראשונית, אלא בחינה מחודשת והתוויית מערכה חדשה לאור הנסיבות המתהוות. אריאל שרון - בזהותו התרבותית ובתפיסתו את התכנון האסטרטגי - היה קרוב יותר לגישה רוסית מאשר לגישה מערבית.